שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

מהי תביעה ייצוגית?

תביעה ייצוגית זהו הליך בו אדם, או מספר אנשים, מייצגים קבוצה גדולה של נפגעים.

לעיתים, הנזק הנגרם לכל אחד מחברי קבוצת הנפגעים הוא כה קטן עד שלאדם הבודד אין כל תמריץ לנהל תביעה על מנת לקבל פיצוי בגין נזקו. לדוגמה: חנות מכולת שמעגלת אגורות כלפי מעלה, כך שבמקום לגבות מהלקוח 4.9 ש”ח, גובה 5 ש”ח.

ברור לכולם כי אף אחד לא יגיש תביעה בגין 10 אג’ היות והדבר כרוך בהשקעת משאבים העולים בצורה ניכרת על הנזק הנגרם לאדם הבודד (זמן בניהול ההליך, כסף – אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין). הדבר נותן תמריץ למפר להמשיך בהתנהגותו הפוגענית ולהרוויח כספים על חשבון קבוצת הנפגעים.

תביעה ייצוגית פוטרת בעיה זו. במקרים מסוג זה אותו אדם אשר רכש במכולת אשר גבתה מלקוחותיה כספים שלא כדין יכול להגיש תביעה ייצוגית מכוח חוק תובענות ייצוגיות בשם כל האנשים שביצעו רכישות במכולת במהלך שבע השנים האחרונות (במקרים מסוימים תקופת ההתיישנות עשויה להיות שונה) ונפגעו משיטת עיגול המחירים הפסולה. יש לשים לב – תביעה ייצוגית במקרה זה לא תוגש בשם כל הלקוחות שרכשו במכולת בשבע השנים האחרונות אלא בשם כל הלקוחות אשר ביצעו רכישות במכולת ונפגעו משיטת עיגול המחירים.

ניתן לשאול שאלות בעניין תובענה ייצוגית או הגשת תובענה ייצוגית בפורום האתר, אליו ניתן לעבור על ידי לחיצה כאן.

 הגשת תביעה ייצוגית אפשרית במקרים הבאים:

סעיף 3א והתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס”ו – 2006, קובעים רשימה של מקרים בהם הגשת תביעה ייצוגית אפשרית:

  1. תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  2. תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה  ובין אם לאו.
  3.  תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
  4. תביעה בעילה לפי חוק ההגבלים העסקיים.
  5. תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה;
  6. תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, “גורם המפגע”, “מפגע סביבתי” – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים.
  7. תביעה בעילה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס”א-2000.
  8. (1) תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח- 1988. (2) תביעה בעילה כאמור לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ”ו-1996.
  9. (1) תביעה בעילה לפי פרקים ד’, ה’ או ה’ 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי חוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, כהגדרתן בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם  מוגבלות. (3) תביעה בעילה לפי הוראות חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס”ה- 2005.
  10. 1) תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ”ט-1969, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו-20 לחוק הגנת השכר, התשי”ח-1958. (2) תביעה של עובד בעילה לפי סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ”ז-1987, תביעה של עובד בעילה לפי סעיפים 2 ו-3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה, התשס”ז-2007, או לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו-1996. (3) בפרט זה –   “תביעה” – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; “הסכם קיבוצי” – הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי”ז-1957, או הסדר קיבוצי בכתב.
  11. תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר.
  12. תביעה נגד מפרסם כהגדרתו בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב-1982, בעילה לפי הסעיף האמור.
  13. תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, “חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” ו”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית” – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס”ה-2005.


תשלום אגרה לצורך הגשת תביעה ייצוגית

בתחילת חודש אוגוסט 2016 בית המשפט המחוזי בתל אביב התייחס באופן חריג לסוגיית האגרה במטרה לצמצם את הגשתן של תביעות ייצוגיות שאינן ראויות.

בתאריך 29.11.2017 הוחלט להטיל אגרה לפני הגשת תביעה ייצוגית. הגשת תביעה ייצוגית לבית משפט השלום כרוכה באגרה בסך 8000 ש”ח, ולפני הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי יש לשלם אגרה בסך 16,000 ש”ח. בשני המקרים קצת פחות ממחצית הסכום יש לשלם בעת הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, ותשלום החלק הנוסף תלוי בתוצאת ההליך.

לפרטים המלאים בעניין תשלום אגרה לפני הגשת תביעה ייצוגית לחצו כאן.

התנאים שחייבים להתקיים לצורך הגשת תביעה ייצוגית

לצורך הגשת תובענה ייצוגית יש לעמוד בתנאים אלה:

  1. על התובע להראות שקיימת לו עילה אישית. אם נתייחס לדוגמת המכולת – על התובע להוכיח שהוא רכש במכולת ונפגע משיטת עיגול המחירים.
  2. על התובע להראות כי מלבדו נפגעו אנשים נוספים ושהתביעה הייצוגית מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, שאם לא כן, אין מדובר בתביעה יצוגית אלא בתביעה אישית.

מה צריכים לדעת לפני הגשת תביעה ייצוגית?

  1. תביעה ייצוגית יש להגיש בסיועו של עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה, אשר עוסק דרך קבע בתחום זה.
  2. תביעה ייצוגית מצריכה עבודת הכנה יסודית, יותר מכל תביעה אחרת. הגשת תביעה ייצוגית בצורה פזיזה עשויה להוביל לדחיית התביעה וחיוב התובע הייצוגי בהוצאות משפט כבדות.

  3. דחיית תביעה ייצוגית יגרור, ברוב המקרים, לחיוב בהוצאות משפט בסך עשרות אלפי שקלים. הנושא בהוצאות המשפט הוא התובע הייצוגי (הלקוח) ולא עורך הדין.

  4. ניהול תביעה ייצוגית זהו תהליך ארוך אשר עשוי להימשך מספר שנים.

  5. מומלץ מאוד (אם כי אין מדובר בחובה על פי חוק תובענות ייצוגיות או פסיקת בתי המשפט) לפנות אל הנתבע בכתב עוד לפני הגשת תביעה ייצוגית ולבקש את תגובתו בכתב להפרות/מחדלים. חשוב מאוד לשמור תיעודים אלה.

מדוע שמישהו ירצה ליזום הגשת תביעה ייצוגית?

כפי שפורט בתחילת מאמר זה, תובענה ייצוגית מוגשת, בדרך כלל, כאשר נגרם נזק קטן לקבוצה גדולה של אנשים. התובע הייצוגי אשר מתחיל הליך של תביעה ייצוגית נאלץ להשקיע זמן ומשאבים, ונוטל על עצמו את הסיכון שלא יוכחו טענותיו במסגרת תביעה ייצוגית, ולכן התביעה תדחה. משכך, פסיקת בתי המשפט הכירה בתשלום גמול מיוחד לתובע הייצוגי. תשלום זה יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים (דוגמה; גמול בסך 65 אלף שקלים אשר נפסקו במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת גרופר בסוגיית דואר זבל – ספאם).

על מנת שבית המשפט יפסוק גמול גבוה במסגרת תביעה ייצוגית, יש לדאוג כי הפיצוי לכלל קבוצת הנפגעים המיוצגים במסגרת תביעה ייצוגית יהיה גבוה ככל הניתן. זיכרו – במסגרת תביעה ייצוגית אתם מייצגים בראש ובראשונה את אינטרס קבוצת הנפגעים. אם בית המשפט יתרשם כי הגשתם תביעה ייצוגית על מנת לזכות בתועלת אישית, על חשבון החברים בקבוצה, הוא עשוי לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית או להורות על החלפתכם כתובעים ייצוגיים, כך שהבקשה לאישור תביעה ייצוגית תמשיך להתנהל עם תובע ייצוגי אחר.

הגשת תביעה ייצוגית צריכה להתבצע עם עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה בלבד!

תביעה ייצוגית זהו הליך מורכב מאוד. מעבר למורכבות הרבה יש צורך להכיר היטב את החקיקה ופסיקת בתי המשפט בתחום זה, אשר מתחדשת מדי יום. יתכן מאוד שבכוונתכם להגיש תביעה ייצוגית מבוססת, אשר סיכוייה להתקבל גבוהים, אך אם תפנו לעורך דין שאינו יודע כיצד להגיש תובענה ייצוגית, או כיצד לנהלה, תביעתכם עשויה להדחות בעקבות טענות הגנה “טכניות” שניתן להמנע מהן.

עו”ד אדי בליטשטיין עוסק דרך קבע בתחום התובענות הייצוגיות ותביעותיו מסוקרות בהרחבה בכלי התקשורת השונים. לדוגמאות של כתבות מהתקשורת לחצו כאן.
לפירוט תביעות ייצוגיות המנוהלות על ידי עו”ד אדי בליטשטיין לחצו כאן.

לעיון במידע נוסף הרלוונטי להגשת וניהול תביעות ייצוגיות לחצו כאן.

מעוניינים לתאם פגישת ייעוץ בנושא זה? צרו קשר עם משרדנו באמצעות עמוד יצירת קשר.

למאמר עדכני ומקיף הרבה יותר לחצו כאן.

[Total: 77 Average: 4.9]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. תודה רבה

  2. שלום

    אני תושב ביתר עילית וחויבתי בארנונה על שטחים שגובה התקרה שלהם נמוך מ1.8 מטר.
    התכתבתי עם העריה התשובה הראשונה הייתה: “כל גובה שמשמש למגורים/מחסן מחויב בארנונה”.
    ביקשתי לקבל את האסמכתא החוקית,
    הופנתי לאתר של העריה לקריאה של צו הארנונה. https://www.betar-illit.muni.il/arnona
    לאחר בדיקה של צו הארנונה מסתבר שהעריה נוהגת שלא כחוק שכן בצו נקבע מפורשות בסעיף 1.3 שטח בנין לחיוב: סך כל השטחים המקוריים שנשלמה בנייתם, אשר גובה החלל בהם הוא מעל 1.80 מ’ נטו.
    פניתי שוב ונאמר לי שזה לא הצו המעודכן, ושאני יכול להגיש ערר.
    בקשתי לקבל את הצו המעודכן ולא קבלתי מענה.
    השאלה שלי האם יש בכך משום עילה לתביעה יצוגית. וא”כ מה עלי לעשות להמשיך בתהליך

    1. שלום רב,

      על פי פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון (עע”ם 6993/15 עיריית תל אביב נ’ אספיאדה ואח’) ניתן להגיש הליך ייצוגי בגין השגות על ארנונה במקרים חריגים. תחילה יש למצות את הליך הערר.

      להלן ציטוט מתוך פסק הדין:
      “ענייננו נמנה עם סוג המקרים הנופלים לגדר סמכותה של ועדת הערר לפי סעיף 3(א) לחוק הערר. על כן, בהתאם למוסבר לעיל, אין המשיבים יכולים לעקוף את החובה להגיש השגה וללכת בנתיב הסטטוטורי הנובע מכך. בית המשפט המחוזי קבע שהמשיבים נקטו בדרך של הגשת השגה וערר כפי שנדרש. על כן, כך קבע בית המשפט המחוזי, הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לא מהווה ניסיון לעקוף את המסלול הקבוע בדין. ואולם, לא כך הם פני הדברים. ראשית, המשיבים לא הגישו השגות ביחס לשנת 2010; העררים שהגישו לשנת 2011 נמחקו בלי שניתנה בהם הכרעה; ובין חברי הקבוצה נמצאים גם מכוני יופי שכלל לא הגישו השגה או ערר באף אחת משנים אלה. שנית, אף אם המשיבים היו מתחילים לפסוע בדרך של הגשת השגה וערר כפי שמורה החוק, היה עליהם להגיש ערעור מינהלי, כמתואר לעיל. אף שבשני המקרים מתקיים ההליך בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קיימים הבדלים בין שני ההליכים, לרבות באופן שבו ניתן להשיג על פסק הדין בהליכים אלה לבית משפט זה. אין לומר אפוא שהמשיבים מיצו את ההסדר שנקבע בדין לתקיפתו של סיווג נכס לצורכי ארנונה.”

      ובהמשך:
      “לאחר שקראתי את חוות דעתה של חברתי סברתי שראוי להבהיר שאותו “פתח צר” לא נסגר גם כשמדובר בהגשת תובענה ייצוגית. לאמור, במקרים חריגים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית המשותפת לנישומים רבים, והדעת נותנת כי אין טעם בבירור הטענה במסגרת הליכי השגה והערר, בית המשפט עשוי להכיר בהצדקה להגיש תובענה ייצוגית חלף צעידה במסלול הסטטוטורי הקבוע בסעיף 3(א) לחוק הערר. אולם, מקרים אלה צפויים להיות חריגים ביותר, ולנוכח המתואר לעיל בחוות דעתי אינני סבורה שהמקרה דנן, אשר בו נדרשת בדיקה של מהות הפעילות בעסק, נמנה עמם. הדעת אף נותנת כי מקרים חריגים מסוג זה צפויים להיות כאלה שלפרט אין כל תמריץ לנקוט בהם הליך פרטני (השוו לפסקה 33 סיפא לחוות דעתי).”

כתיבת תגובה