שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

בניגוד לדעה הרווחת לא ניתן להגיש תביעה נגד חברת תיירות בכל סוגיה גם אם כל ההתנהלות שלכם בוצעה אך ורק מול נציגי חברת התיירות, שילמתם אך ורק לחברת התיירות ואתם מצפים שחברת התיירות תטפל בכל תקלה.

כך לדוגמה; במרבית המקרים לא יהיה טעם להגיש תביעה נגד חברת תיירות בגין ביטול טיסה.

תביעה נגד חברת תיירות מכוח חוק שירותי תעופה בעת ביטול טיסה או עיכוב בטיסה

על מנת להבין את הסוגיה לעומק חשוב להכיר את המושגים הבסיסיים בחוק שירותי תעופה (הידוע גם בתור חוק טיבי) אשר יסייעו לנו להבין באילו מקרים תוכלו להגיש תביעה נגד חברת תיירות מכוח חוק זה.

“מארגן” – אדם השוכר קיבולת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים;

“מפעיל טיסה” – מפעיל כלי טיס לשם הובלת נוסעים וכבודתם, בתמורה, ממדינת ישראל, אליה או בשטחה;

“נותן שירותי סוכנות נסיעות” – מי שנותן בתמורה, או שלא בתמורה אך דרך קבע, שירות משירותי סוכנות נסיעות;

סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה, המתייחס למצב בו טיסה מתבטלת, קובע כך:

(א)       נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

(1)    שירותי סיוע;

(2)    השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע;

(3)    פיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה.

סעיף 7(א) לחוק שירותי תעופה, המתייחס למצב בו טיסה מתעכבת, קובע כך:

(א)       נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שהמריאה באיחור של שעתיים לפחות מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה, זכאי לקבל ממפעיל הטיסה או מהמארגן מזון ומשקאות ושירותי תקשורת.

שילוב של ההגדרות בחוק שירותי תעופה וסעיפים 6-7 מובילה למסקנה כי תביעה נגד חברת תיירות בגין עיכוב או ביטול טיסה תתאפשר ואך ורק אם יוכח שחברת התיירות נכנסת להגדרת “מארגן” ולא “נותן שירותי סוכנות נסיעות” (סעיפים 6-7 לא מתייחסים כלל לנותן שירותי סוכנות נסיעות ולכן, לרוב, לא תוכלו להגיש תביעה נגד חברת תיירות).

להרחבה בעניין זה לחצו כאן.

תביעה נגד חברת תיירות בנסיבות שאינן קשורות לחוק שירותי תעופה

נקודת המוצא של לקוחות רבים היא שאם הם מגיעים לחברת תיירות ומשתמשים בשירותיה, על נציגיה של חברת התיירות לדאוג להם מא’ ועד ת’.

גישה זו אומצה על ידי בתי משפט, לרבות בית המשפט המחוזי. בעניין זה נפסק לאחרונה ברת”ק 28698-10-18 ר.ת. דיסקברי טיול עולמי בע”מ נ’ שי כהן (פסק דין מיום 18.10.2018), כך:

נקודת המוצא בענייננו נוגעת למערכת היחסית בין מטיילים בטיול מאורגן לבין החברה מארגנת הטיול.

מטייל הבוחר להזמין נופש באמצעות טיול מאורגן מצפה ממנה לדאוג לארגון הטיול. הוא מצפה כי החברה המארגנת, בהיותה בעלת ניסיון, יכולת ואמצעים  תוכל לטפל בכל בעיה או תקלה שעלולה להיווצר במהלך הטיול.

המטייל מצפה כי החברה המארגנת תדאג לו לכל ענייני הבירוקרטיה והשירותים הכלולים להצלחת הטיול עד סיום הטיול ושובו לביתו.     

באשר לאחריותה של חברה שמוציאה טיול מאורגן יפים הדברים שנפסקו מפי כב’ השופט אברהם טננבאום בת”ק (י-ם) אמיתי נ’ חברת אשת טורס בע”מ (4.9.14):

“אין ספק כי מטייל הבוחר במסלול של טיול מאורגן מעוניין הוא להסיר מעצמו את האחריות הכרוכה בהכנת הטיול על כל המשתמע מכך. ובסופו של יום להפיק מהטיול חוויה מוצלחת ולקבל תמורה הולמת לכסף ששולם בגין כך.

נהיר הוא כי אדם המזמין חבילת נופש באמצעות טיול מאורגן מצפה הוא כי החברה המארגנת תישאה באחריות לכל נזק העלול להיגרם בעטיו של הטיול / במהלך השהות שלו בחו”ל…  

בעניין זה יפים דבריה של כב’ השו’ ר’ שרון כפי שנאמרו ת”א (פ”ת) 17552-12-09 ימין נ’ אופקים טיולים 2003, [פורסם בנבו] מיום 20.07.14:

“התובעים- מנגד .. כמי שבחרו בטיול מאורגן ולא עצמאי-  משולים ל’תינוקות של בית רבן’, הסומכים על הנתבעת ועל המדריך, שהינו נציגה של מי  שבידיה הפקידו את שלומם ורווחתם, כאשר רכשו ממנה את הטיול”.

לאור האמור, אין ספק כי על החברה המארגנת מוטלת אחריות מוגברת למתרחש, בהיותה אחראית לגורלם של המטיילים”.

וראה בעניין זה גם: ת”ק (ת”א) 39383-04-14דקל נ’ נוה אקדמיה (2001) בע”מ (31.5.15).

כלומר, על פי גישת בית המשפט נוסע יכול להגיש תביעה נגד חברת תיירות בכל סוגיה הקשורה לבירוקרטיה ושירותים הכלולים במסגרת הטיול המאורגן.

במקרה הרלוונטי לפסק הדין, הוגשה תביעה נגד חברת תיירות בגין עיכוב במסירת המזוודות לנוסעים לאחר הנחיתה בארץ היעד. נקבע כי חברת התיירות חבה בפיצוי משום שהיא לא פעלה כדי לספק את המזוודות לנוסעים תוך פרק זמן סביר, לאחר שאלה נחתו בארץ היעד.

בעניין המזוודות נפסק כך:

בימ”ש קמא חייב את הנתבעת לפצות את התובעים בגין טיפולה הכושל בעקבות האיחור בהגעת המזוודות.  

הנזק שנתבע מהנתבעת אינו נזק ישיר כתוצאה מהאיחור בהגעת הכבודה, נזק שדרש מהמוביל האווירי ,אלא ראש נזק הניתן לתביעה על פי הדין החל, גם מהנתבעת. עוגמת הנפש שנגרמה לתובעים בעקבות הטיפול הלקוי של הנתבעת בענייננו והשתלשלות העניינים שארעה לאחר הגעת המזוודות לשדה התעופה במרקש הינה אירוע נפרד עליו ניתן לתבוע פיצוי מכוח הוראות הדין.

קביעות בית משפט קמא בדבר התנהלותה הלקויה של המבקשת הן קביעות עובדתיות שאין  מקום להתערב בהן.

שוקלים הגשת תביעה נגד חברת תיירות? צרו קשר עם משרדנו.

[Total: 1 Average: 5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה