בתאריך 10.6.2016 אישר בית המשפט המחוזי ניהולה של תביעה ייצוגית נגד פייסבוק וקבע כי אין מניעה לנהל תביעה נגד פייסבוק בישראל (לפרטים נוספים לחצו כאן).

פייסבוק הגישה בקשת רשות ערעור ובתאריך 30.5.2018 ניתן פסק דין של בית המשפט העליון אשר קבע כי ניתן לנהל תביעה נגד פייסבוק בישראל (רע"א 5860/16 פייסבוק נ' אוהד בן חמו), אך קבע גם כי תביעה שכזו לא תתנהל בהכרח בהתאם לדין הישראלי אלא בהתאם לדין הנהוג בקליפורניה.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

הסוגיות העיקריות בשני ההליכים (במחוזי ובעליון) הן האם התניות בהסכם של פייסבוק הקובעות כי ניתן לנהל תביעה נגד פייסבוק בחו"ל בלבד, ובהתאם לדין הנהוג בקליפורניה, אלה תניות מקפחות בחוזה אחיד שדינן להתבטל, או שאלה אינן תניות מקפחות, ולכן יש לפעול לפיהן.

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים נוספים? הזינו מייל ונדאג שתמיד תשארו מעודכנים – השירות לא כרוך בתשלום

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

בית המשפט העליון קבע בעניין זה, בין היתר, כך:

יתר על כן, גם אם נצא מנקודת הנחה שיש לפייסבוק אירלנד אינטרס לגיטימי לרכז את כל התביעות נגדה במקום אחד, היא לא הבהירה מדוע יש להעדיף אינטרס זה על פני האינטרס של המשתמשים הישראלים בפייסבוק להתדיין בארץ. שהרי, בניגוד לפייסבוק אירלנד, למרבית המשתמשים בפייסבוק אין את האמצעים ואת הידע לנהל התדיינות משפטית בקליפורניה ומכאן שהעדפת האינטרסים של פייסבוק אירלנד בהקשר זה יוצרת מצב בלתי מאוזן. העובדה שלפייסבוק אירלנד יש לקוחות רבים בארץ (4.5 מיליון משתמשים) נושאת אף היא משקל בהקשר זה. זאת משום שבניגוד לספק שהיקף עסקיו בישראל קטן, מותר להניח כי פעילותה העסקית של פייסבוק אירלנד בישראל לא תהפוך לבלתי משתלמת אם תיאלץ להתדיין כאן ומכל מקום היא לא הוכיחה אחרת. לפיכך האינטרס של ספקים דוגמת פייסבוק אירלנד להתדיין בחו"ל ראוי להגנה מופחתת, בשל ההיקף הנרחב של עסקיה בישראל.

בנוסף על כך, ואף שמדובר בהליך ייצוגי, לא ניתן להתעלם בהקשר זה מפערי הכוחות העצומים בין פייסבוק אירלנד והמשתמשים הישראלים בפייסבוק. פייסבוק אירלנד היא חברת ענק זרה הפועלת במספר רב של מדינות בעולם ועובדה זו מקשה על משתמשים ישראלים בפייסבוק לתבוע אותה. לפייסבוק אירלנד אין תמריץ של ממש להתחשב בזכויות ובאינטרסים של הצרכן הישראלי ומסיבה זו עמדת המיקוח של הצרכן הישראלי אל מול פייסבוק אירלנד היא גרועה במיוחד. מאפיינים אלו של ההתקשרות בין פייסבוק אירלנד והמשתמשים הישראלים בפייסבוק מצדיקים קיומו של פיקוח הדוק על פעילותה והחלת סטנדרט ביקורת מחמיר עליה. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העלייה הדרמטית בהיקף המסחר עם תאגידים זרים באמצעות האינטרנט בשנים האחרונות

על אף קביעות אלה בית המשפט העליון קבע כי תביעה נגד פייסבוק יש לנהל לפי הדין הנהוג בקליפורניה:

במקרה דנן לא הוצגו ראיות לכך שהכרעה בבקשת האישור על פי דיני מדינת קליפורניה תשלול מהמשיב את האפשרות להעלות טענות מסוימות. משכך לא הוכחה על ידו תחולתה של חזקת הקיפוח הקבועה בסעיף 4(8) לחוק החוזים האחידים והנטל להוכיח שתניית ברירת הדין היא תניה מקפחת, נותר לפתחו.

האם עלה בידי המשיב להרים נטל זה? לטעמי יש להשיב על שאלה זו בשלילה.

שיטת המשפט בקליפורניה היא בעלת מאפיינים דומים לשיטת המשפט בישראל ונחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום התובענות הייצוגיות. התקדימים והחוקים במדינה זו הם בשפה האנגלית המובנת לרבים מתושבי ישראל והם נגישים באמצעות האינטרנט. בנסיבות אלו, ניתן להניח כי אדם המבקש לנהל תובענה ייצוגית על סך 400 מיליון דולר, לא יירתע מתניה בחוזה אחיד הקובעת שתביעה זו תוכרע על פי דיני מדינת קליפורניה. זאת, להבדיל ממקרים דוגמת זה שנדון בעניין קלינגהופר שם קבע החוזה האחיד כי על התביעה להיות מוכרעת על פי דיני סינגפור. בנוסף על כך, מקובלת עלי טענתה של פייסבוק אירלנד כי תניית ברירת הדין באה להגן על אינטרס עסקי לגיטימי וכי יכולתה לכלכל את צעדיה בצורה מושכלת תלויה בכך שתהיה כפופה למערכת דינים אחת, בייחוד בהינתן ההיקף האדיר של המשתמשים בפייסבוק הפרושים בכל רחבי הגלובוס. בנסיבות אלו, באיזון שבין האינטרס של משתמשים ישראלים בפייסבוק שתובענות ייצוגיות נגד פייסבוק אירלנד יוכרעו על פי דיני מדינת ישראל ובין האינטרס של פייסבוק אירלנד לתכנן את צעדיה באופן שלא יחשוף אותה לתובענות ייצוגיות לתשלום פיצויים בסכומי עתק על פי דין אחד ולא על פי אין ספור דינים, נראה לי כי יש להעדיף את האינטרס של פייסבוק אירלנד וכי אין בתניית ברירת הדין משום הגנת יתר על אינטרס זה.

המסקנה העולה מן האמור היא כי בנסיבות המקרה דנן אין לראות בתניית ברירת הדין שבסעיף 15(1) לתנאי השימוש תניה מקפחת ואין מקום להתערב בה.

סיכומם של דברים: ככל שהדבר נוגע לפייסבוק אירלנד שביחסים בינה ובין המשיב חלים תנאי השימוש, אני סבורה כי יש לקבוע שתניית השיפוט הזר היא תניה מקפחת וכי בדין ביטל אותה בית המשפט קמא. לעומת זאת, לא הוכח כי תניית ברירת הדין הקבועה באותם תנאים מקפחת. משכך, יש לברר בישראל את בקשת האישור ככל שהיא נוגעת לפייסבוק אירלנד, על פי הדין המהותי של מדינת קליפורניה.

ציון ממוצע

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע שאתם קוראים סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב