משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

פסיקה חדשה ומעניינת של בית המשפט העליון העוסקת בניהול תביעה קטנה נגד עורך דין או תביעה קטנה של עורך דין נגד נתבע שאינו עורך דין, ניתנה בתאריך 4.7.2018 (רע”א 5234/17 דרייבר ישראל בע”מ נ’ אלירן ג’נח).

פסיקה של בית המשפט העליון היא פסיקה מחייבת ולכן מעתה כל בתי המשפט יפעלו כפי שנקבע בתיק זה.

בעבר פרסמתי מאמר מקיף על יתרונות וחסרונות של תביעה קטנה. באותו מאמר ציינתי כי בעת ניהול תביעה קטנה נגד עורך דין בית המשפט יעתר (בדרך כלל) לבקשה מטעם בעל הדין שאינו עורך דין, להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו, כדי שהצדדים יהיו “שווי כוחות”.

במקרה שהגיע לבית המשפט העליון עלתה הטענה כי השופט שדן בתביעה הקטנה לא ידע את הנתבע, שלא היה עורך דין, על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין. מכאן מסקנתה של החברה המערערת שגם בעת ניהול תביעה קטנה נגד עורך דין או בעת ניהול תביעה קטנה של עורך דין נגד נתבע שאינו עורך דין, ישנם פערי כוחות וידע משפטי בין הצדדים, ומשכך על השופט שדן בתיק להודיע למי שאינו עורך דין על זכותו להיות מיוצג על ידי עורך דין.

בית המשפט העליון בחן את הסוגיה וקבע שגם בעת ניהול תביעה קטנה נגד עורך דין, וגם במצב שבו עורך דין תובע אדם או חברה שאינם מיוצגים על ידי עורך דין, אין שום חובה על השופט שדן בתביעה הקטנה לסייע ולציין בפני מי שאינו עורך דין שהוא זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט העליון, כך:

מעבר לכך אני סבור כי כאשר בית המשפט הוא זה שמעלה את סוגיית הייצוג לפני בעל דין שאינו מיוצג – מיוזמתו – הדבר עלול להתפרש, אצל אותו בעל דין כאיתותבדבר תוצאותיו הצפויות של ההליך או להביא לפגיעה מיותרת בתחושת מסוגלותו להתמודד בעצמו עם ההתדיינות, וזאת מבלי שיש הצדקה לכך. כתוצאה מכך, מתעורר חשש כי בעל הדין שאינו מיוצג יעדיף לשכור שירותים משפטיים מקצועיים, גם אם עובר לדברי בית המשפט לא סבר כי זקוק לאחד או לא היה מעוניין בו משיקולים כלכליים ואחרים. לכך אוסיף כי מקום בו דבר ההשכלה המשפטית של בעל דין בהליך מוצהר וגלוי בכתב הטענות (וזוהי כאמור נקודת המוצא בענייננו), יש להניח כי בעל הדין שכנגד מודע ליתרון המוקנה כתוצאה מכך לאותו בעל דין ומובן מאליו כי פתוחה לפניו האפשרות לבקש מבית המשפט להתיר את ייצוגו. כמו כן, גם אם הנחה זו אינה מתקיימת בכל מקרה ומקרה, השיקולים שעליהם עמדתי לעיל מטים את הכף לדעתי לכיוון המסקנה כי אין להשית על בית משפט לתביעות קטנות חובה גורפת להציג לבעל הדין שאינו מיוצג את האפשרות להגיש בקשה למתן היתר ייצוג או לבחון אפשרות זו באופן יזום במקרים מן הסוג שלפנינו, כי אם להותירה לשיקול דעתו.

נסכם: כאשר אחד מבעלי הדין בהליך של תביעה קטנה הוא עורך דין במקצועו או בהכשרתו, אכן יכול להתעורר חשש לפגיעה בשוויון בין המתדיינים. ברם, במצבים אלה בית המשפט לתביעות קטנות אינו מחויב להציג לבעל הדין שאינו מיוצג את האפשרות לבקש היתר ייצוג או לבחון – מיוזמתו – אם יש מקום ליתן היתר כאמור. זאת, שכן היות אחד הצדדים עורך דין אינה משמיעה – כשלעצמה ובמנותק מנסיבות המקרה – הפרת האיזון הנדרש בין המתדיינים ופגיעה בהגשמת תכליותיו של הליך התביעה הקטנה. יש להותיר אפוא את האפשרות לבחון מתן היתר ייצוג לצד שכנגד (או ליידע אותו בדבר אפשרות זו) במקרים מעין אלה, לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתאם למכלול נסיבות העניין, שעליהן עמדנו בהרחבה לעיל

 

שוקלים הגשת תביעה קטנה נגד עורך דין או צריכים להתגונן מפני תביעה קטנה של עורך דין נגדכם? צרו איתנו קשר.

[Total: 1 Average: 5]

משרדנו אינו מספק ללא תשלום

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

כתיבת תגובה