שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח אם תכתבו לנו בתגובות אם מצאתם באתרנו את המידע המשפטי שחיפשתם, ואם לא, נשמח אם תציינו מה היה חסר לכם במאמר או במאמרים שקראתם באתרנו.

תביעת הוצאת דיבה ניתן להגיש מכוח חוק איסור לשון הרע אשר קובע באילו מקרים תוכלו לקבל פיצוי כספי גבוה בגין פרסום המהווה הוצאת דיבה. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי עלתה השאלה האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה במקרה בו הפרסום לא התייחס באופן מפורש לנפגע (ת”א 35377-03-17 דורי בן ישראל קריו נ’ פייסבוק ישראל בע”מ, פסק דין מיום 12.12.2018).

תביעת הוצאת דיבה נגד פייסבוק

במקרה הנדון התובע הוא בעליו של אתר האינטרנט “מזבלה” אשר הפיץ את פרטיהם האישיים של עובדי פייסבוק במטרה לאפשר לגולשים ליצור איתם קשר באופן אישי, בכל מקרה שיחפצו.

על מנת למנוע התנהלות זו פייסבוק סימנה כל קישור המוביל לאתר האינטרנט שהוקם על ידי התובע לצורך הפצת פרטי עובדי פייסבוק כ”ספאם”. בהודעה הראשונה בפייסבוק נכתב כך:

“Did you post this? It looks like it might be spam.

If you didn’t post this yourself we’ll help you secure your account now.  learn more”.

ובהודעה השניה בפייסבוק נכתב כך:

“The content you’re trying to share includes a link that our systems detected to be unsafe…”

התובע טען כי הודעות אלה מצדיקות פיצוי כספי במסגרת תביעת הוצאת דיבה שהגיש, משום שהודעות אלה מובילות למסקנה שהאתר שלו אינו בטוח והוא בגדר ספאם.

בית המשפט המחוזי: כדי להגיש תביעת הוצאת דיבה על הפרסום להיות מפורש ביחס לנפגע

בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הוצאת דיבה של התובע, ואף חייב אותו ב-30 אלף ש”ח הוצאות משפט. בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:

על מנת שלתובע תקום עילת תביעה בגין לשון הרע על הפרסום הפוגע להיות מופנה ישירות ובאופן מסוים כלפי התובע. על התובע להיות מזוהה באופן ספציפי מתוך הפרסום המשמיץ, גם אם מדובר בדברים פוגעים במשתמע.

הודעת אזהרה זו שהוציאה פייסבוק מדברת על אפשרות שמדובר בספאם, או באתר בלתי בטוח. אין התייחסות ספציפית לשמו של התובע ולא ניתן להבין דבר כי מדובר בדברי בלע, בהנחה שמדובר בדברי בלע, כלפי התובע.

העובדה שבהודעה השנייה מצוין הקישור לאתר “מזבלה”, אינה הופכת את ההצהרה האוטומטית לכזו המתייחסת באופן ספציפי לתובע.

המדובר בהודעות אוטומטיות הנשלחות למשתמשים המנסים לפרסם קישור לאתר או אתרים אשר נחסמו לשיתוף ומסבירות מדוע הקישור אינו בר שיתוף.

המשתמש הסביר הקורא אזהרה זו אינו רואה בה פגיעה בשם טוב של מי שמפעיל את האתר אלא אך חשש לקיומו של אתר פוגעני.

במילים אחרות, קיימת הפרדה ברורה בין התובע לבין האתרים אותם הוא מפעיל ואין בנמצא כל עדות לכך שהדברים שפרסמה פייסבוק אירלנד כוונו אל התובע באופן אישי או כי המשתמש הסביר יכול היה להסיק כי מדובר בדברי בלע, בוז ולעג המכוונים אל התובע עצמו, והרי תחושתו הסובייקטיבית של הנפגע אינה יכולה לשחק כל תפקיד בנדון (ראו ע”א 4534/02 רשת שוקן בע”מ נ’ הרציקוביץ, פ”ד נח (3) 558). מה גם שאין להתמקד במילים מסוימות תוך הוצאתן מהקשרן כפי שמבקש התובע לעשות (ראו ע”א 751/10 פלוני נ’ ד”ר אילנה דיין – אורבך (פורסם בנבו 8.2.2012))

[Total: 1 Average: 5]

רוצים לקבל עדכונים בנושא זה ובנושאים נוספים? הזינו כתובת מייל.

כתיבת תגובה