מעוניינים לשכור את שירותי משרדנו בנושא זה? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ליצירת קשר (משרדנו אינו מספק ייעוץ משפטי או שירותים משפטיים ללא תשלום)

שאלות כלליות בנושא זה ניתן לשאול בתחתית העמוד (במקום המיועד לכתיבת תגובות) ונשתדל לסייע

תביעת לשון הרע בגין כתיבת ביקורת על בית עסק באינטרנט היא דבר נפוץ במיוחד בימינו, בין היתר, בזכות פופולריות של הרשתות החברתיות, כגון פייסבוק (מה נחשב ללשון הרע ובאילו מקרים תוכלו להגיש תביעה בגין לשון הרע ולקבל פיצוי כספי גבוה מאוד לחצו כאן).

לאחרונה הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום אשר קיבל תביעת לשון הרע בגין כתיבת ביקורת. התביעה הוגשה על ידי בעל פיצריה נגד לקוחה אשר רכשה פיצה וכתבה ביקורת שלילית מאוד על הפיצה שקיבלה (ע”א 5001-02-18 סבטה פוגרבנוי נ’ טל חמו, פסק דין מיום 31.10.2018).

באותו מקרה בית המשפט השלום קיבל את התביעה נגד הלקוחה וחייב אותה בפיצוי כספי לטובת בעל הפיצריה. בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה וקבע כי תביעת לשון הרע בגין כתיבת ביקורת על בית עסק איננה משרתת את האינטרס הציבורי, במסגרתו לקוחות רשאים לכתוב ביקורות כדי להביע את דעותיהם (כל עוד לא מדובר בהשתלחות פרועה), וזאת במטרה שגם לקוחות אחרים יזכו להיחשף למידע, שעשוי להיות רלוונטי גם מבחינתם.

בית המשפט המחוזי: תביעת לשון הרע בגין כתיבת ביקורת איננה דבר רצוי משום שהיא עשויה לפגוע בציבור הצרכנים

בין היתר קבע בית המשפט המחוזי כך:

מן הכלל – לענייננו: בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור הצרכנים חושפים עצמם לביקורת, גם שלילית, ולעיתים אף קשה, מצידו של ציבור הצרכנים. לציבור זה, המשקיע את מיטב כספו ברכישת מוצר או שירות, נתונה זכות מלאה להביע את דעתו על המוצר או השירות שרכש. בהבעת דעה זו ייצא הציבור כולו נשכר: ציבור הצרכנים יֵידע לכלכל צעדיו בכל הנוגע לבית העסק או המוצר והשירות הניתנים בו; ובעליו של בית העסק יוכל, על רקע הביקורת שהוטחה בו, לשפר את המוצר או השירות שהוא נותן. אין צריך לומר, החירות להביע דעה ולמתוח ביקורת אין משמעה זכות להשתלחות פרועה או ביקורת צרכנית שאינה תמת לב והוגנת, בכך לא יימצא ציבור הצרכנים יודע יותר אודות המוצר או השירות הנדונים, ובעל העסק לא יוכל לדעת כיצד ישפר את מרכולתו, כאשר הביקורת אינה עניינית כי אם משתלחת.

מתוך עיון בפרסומים בהם עסקינן ניתן לסכם, כי היסודות הדיבתיים בדבריה של המערערת כוונו לשימוש במילה “איכס” ביחס לפיצה, להיותה ספוגה בנוזלים, בלתי אכילה, ומכילה בצל עם קליפה ושערה.

מתוך התרשמותי שלי מתוך עיון במכלול הפרסומים שהונחו לפניי עליי לומר, כי המערערת הביעה את תחושתה האישית ביחס לפיצה אותה היא רכשה. המערערת ביקשה לתאר את אכזבתה ממוצר המזון שקנתה. דבריה לא היו בבחינת השתלחות לשמה, כי אם דעה צרכנית שהיא ביקשה להביע. אגב כך אציין, כי התבוננות בתמונות שפרסמה המערערת, בהן נראית הפיצה כשהיא רטובה לגמרי, תומכות בטרוניה שהיא השמיעה באוזני המשיב. הבעת דעה זו חוסה תחת ההגנה הקבועה בסעיף 15(4) לחוק.

ולענייננו: המערערת העלתה פוסט צרכני, בו הביעה ביקורת על מוצר מזון שרכשה, ועל הטיפול שניתן לטרונייתה על ידי בעליו של בית העסק. כאמור מעלה, הביקורת נוגעת לעניין ציבורי חשוב. אני רואה חשיבות רבה לכך שהמערערת ביקשה לשתף את הציבור הרחב בחווייתה הצרכנית הקשה. חשוב לומר אגב כך, כי התבטאות המערערת אינה פוגענית באופן קיצוני. אין בדבריה כל התלהמות, המתאפיינת לדאבוני לעיתים קרובות בשיח שבמרשתת. ההבעה “איכס” אף אינה מתקרבת לגבולה של התלהמות. ולכל אלה אוסיף, כי עובר לפרסום הקפידה המערערת לפנות אל בית העסק בהודעה פרטית, תוך צירוף תמונות המצביעות על פיצה רטובה, אלא שסופה של שיחה שהמשיב פטר אותה במילים: “מצטערים על אכזבתך אבל אנחנו לא רואים דבר לא תקין“. משנסתם הגולל על תלונתה פנתה המערערת לחבריה ברשת החברתית, ושיתפה אותם בתחושותיה (להבדיל מפניה מידית לכלל הציבור ברשת). ועל כל אלה, לאחר הפרסום התנהלה המערערת במתינות ובחרה להסיר את הפוסט, למרות אמירות חריפות שהפנו אליה בשלב זה המשיב וחבריו (“מוח ריק, אשה עם צרות עין”, “שאלוהים יתן לה מה שמגיע לה”, “נלקחת עבורי כפרוייקט”, ועוד כיו”ב).

קבלתו של הערעור הובילה לביטול פסק דינו של בית משפט השלום וחיובו של בעל הפיצריה ב-15,000 ש”ח הוצאות משפט לטובת הלקוחה.

[Total: 1 Average: 5]

כתיבת תגובה