כתובת משרדנו: רח' סחרוב 22, ראשון לציון (סמוך לקניון הזהב) | טל': 03-6427876 | דוא"ל: [email protected]

בעבר פירטתי בגין מה ניתן להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ובאילו מקרים בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי כספי גבוה (שלעיתים עשוי להגיע לכ-140 אלף ש”ח בגין כל פרסום). בתאריך 26.4.2018 הגיע מקרה מעניין לפתחו של בית המשפט העליון אשר דחה בקשת רשות ערעור מטעם התובע ואף חייב אותו ב-4000 ש”ח הוצאות לטובת אוצר המדינה (רע”א 2444/18 רימון זינאתי נ’ מוחמד רחאל).

במקרה הנדון מדובר בתביעה בגין פרסום לשון הרע בפייסבוק. בית המשפט העליון תיאר את המחלוקת בגינה הוגשה תביעת לשון הרע, כך:

המבקש: כמה שלא ינסו, הדרוזים והבדואים לא יצליחו להיות יותר ציונים מהרצל! עדיף שיזכרו מי הם, מה בדיוק מעמדם, והכי חשוב, מה יהודים באמת חושבים עליהם!”.

המשיב: אתה עורך דין צריך לבחור את המילים ולא להכליל! في بدو ودروز أشرف منك ومن مية واحد زيك. هاظ تحريض اسمو!” (ובתרגום: “ישנם בדואים ודרוזים מכובדים יותר ממך וממאה כמוך. זה נקרא הסתה“).

חילופי דברים אלו התנהלו ברשת פייסבוקבין המבקש למשיב, שהגיב בתגובית לפוסט של המבקש. קשה להאמין, אך המבקש, עורך דין במקצועו, ערבינוצרי תושב חיפה כפי שהציג עצמו, הגיש בשל כך כנגד המשיב, אף הוא עורך דין במקצועו, תביעה כספית על סך 50,000 ₪ עלפי חוק איסור לשון הרע, התשכה-1965 (להלן: החוק).

וכל כך למה? כי לשיטת המבקש, המשיב השתמש במילה מכובדים ממנובמונח أشرف (אשרף) מהשורש شرف (שרף), המקבילה במובנה למונח HONOR, להבדיל מהמילה إحترام‘ (אחתראם) המקבילה אף היא למילה כבודאך במובן של RESPECT. המבקש סבור כי קיים הבדל עצום במשמעות המילים ועל מנת להדגים את ההבדל ביניהן, טען כי השורש שרפ (כבוד) משמש למשל במשפט: “רצח על כבוד המשפחהבעוד שהמילה אחתראם משמשת למשל במשפט: “איש הדת נחשב לאדם מכובד” (הדגשה במקור – יע). כל הדובר את השפה הערבית מבין שאדם חסר כבוד במובן שרף (شرف) הוא אדם נחות בהרבה מאדם חסר כבוד במובן אחתראם (إحترام). למילה שרפ יש מעמד מיוחד בשפה הערבית ולכן משמשת היא בהקשרים כה קשים של רצח על כבוד המשפחה“. מכאן מסקנתו של המבקש כי המשיב בחר לפגוע בכבודו במידה החמורה ביותרומכאן התביעה שהגיש לבית משפט השלום.

בית משפט השלום דחה את תביעת לשון הרע של התובע. התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אך הערעור נדחה, ומשכך, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה, חייב את המערער ב-4000 ש”ח הוצאות לטובת המדינה, וקבע כך:

לא נתקררה דעתו של המבקש, ומכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, המשתרעת על 18 עמודים, ובה מלין המבקש, בין היתר, על כך שבית המשפט המחוזי לא התייחס בפסק דינו לכל נימוקי בית משפט השלום. המבקש חזר וגולל את הגיגיו אודות ההבחנה בין שרפ (شرف) לאחתראם (إحترام), מילה שיש לה משמעות רגישה ביותר, “מילה שבה נעשה שימוש בהקשר של רצח על רקע כבוד המשפחה“, פרסום שלשיטת המבקש מהווה השתלחות פומבית בו. עוד ציין כי לפרסום שלו אין כל קשר להסתה לגזענות אלא ביקורת והבעת דעה לגיטימית על דעות ועמדות פוליטיות ימניות שהובעו על ידי חלק מהבדואים והדרוזים.

דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. אכן, בית משפט השלום הטעים, למעלה מן הצורך, כי ייתכן שדווקא דברי המבקש כלפי הציבור הדרוזי והבדואי גובלים בהסתה לגזענות, ככאלה שיש בהם כדי להשפיל את האנשים אליהם מכוונים הדברים. בית המשפט המחוזי לא נדרש לכך, ואף אני איני רואה להידרש לטענות המבקש בעניין זה.

מוטב היה לוֹ למבקש, עורך דין במקצועו, לוּ השאיר את הדיון בינו לבין חברו ברחבי המרשתת. ענייננו בתביעת סרק שלא הייתה צריכה להיות מוגשת מלכתחילה, והיה מקום לסלקה על הסף, ומשנדחתה, לא היה מקום להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי. על מנת שלא לשחת את זמנו היקר של בית משפט זה, אומר בקצרה כי הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים כנדרש לצורך גלגול שלישי“. די בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.

מסקנה: לא כל דבר הוא בגדר לשון הרע ומתאים להתברר במסגרת תביעת לשון הרע. לעיתים יש להשאיר את המחלוקת בפייסבוק ולא להגיע לבית המשפט, שכן, בסופו של דבר התוצאות עשויות להיות יקרות במיוחד לתובע עצמו.

[Total: 1 Average: 5]

כתיבת תגובה