תובענה ייצוגית אינה מחייבת להשתתף בה – ניתן לצאת מהקבוצה

תובענה ייצוגית מוגשת בשם קבוצה של נפגעים שנגרמו להם נזקים דומים או משותפים. ברגע שמוגשת תובענה ייצוגית, התובע הייצוגי מגדיר איזו קבוצה הוא מייצג. לדוגמה: חברת סלקום גבתה מלקוח תשלומים שהוא לא אישר בגין שירות תיקונים. אותו לקוח מבצע בדיקה ומגלה שישנם לקוחות סלקום נוספים אשר שילמו, שלא בהסכמתם, בגין שירות תיקונים. אותו תובע ייצוגי יכול להגיש תובענה ייצוגית ולהגדיר את קבוצת הנפגעים כך:

כל אדם ממנו גבתה חברת סלקום תשלום בגין שירות תיקונים, מבלי שנתן הסכמתו לכך, וזאת בשבע השנים האחרונות ועד למועד מתן פסק הדין.  

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

במקרה שהתובע הייצוגי יזכה בתובענה הייצוגית כל חברי הקבוצה עשויים לזכות בפיצוי מחברת סלקום, וזאת מבלי שהם יצטרכו להשתתף בתובענה הייצוגית, וייתכן שמבלי לדעת שמתנהל הליך משפטי הרלוונטי אליהם.

האם ניתן להגיש תובענה ייצוגית וגם תובענה פרטית/אישית באותו נושא ובאותה עילה?

ראשית, אבהיר, תביעה פרטית/אישית היא תביעה הרלוונטית אך ורק לאותו תובע או תובעים אשר משתתפים בפועל בתביעה. הגשת תביעה אישית/פרטית עשויה להוביל לפיצוי, לכל היותר, לתובעים עצמם.

הזינו מייל ותקבלו ללא תשלום או התחייבות עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים

אנחנו לא שולחים דואר זבל אלא רק מידע משפטי שימושי. ניתן לבצע הסרה בכל שלב.

מעשית, ניתן להגיש תובענה ייצוגית ובמקביל גם תובענה פרטית/אישית באותו נושא ובאותה עילה נגד אותו נתבע, אך קיים סיכוי גבוה שהנתבע יבקש לעכב את ניהולה של התביעה האישית עד למועד ההכרעה בתובענה הייצוגית.

האינטרס של הנתבע הייצוגי הוא ברור. תובענה ייצוגית כוללת את כל חברי הקבוצה, כך שהיא כוללת גם את התובע אשר הגיש את תביעתו האישית (כל עוד מדובר באותו נושא ובאותה עילה, ורלוונטית לאותו פרק זמן אשר הוגדר בתובענה הייצוגית), ולכן, אם תוכרע התובענה הייצוגית היא עשויה לייתר את ניהולה של התביעה הפרטית. קיים גם חשש מפיצוי כפול, שכן, התובע עשוי להנות מפיצוי שיפסק במסגרת תובענה ייצוגית וגם במסגרת התובענה הפרטית.

קיימים גם שיקולים הרלוונטיים למערכת המשפט. קיים חשש לבזבוז זמן שיפוטי ולהכרעות שיפוטיות סותרות. כלומר, שופטים שונים יאלצו להשקיע זמן ולדון באותה סוגיה בדיוק ולהכריע הכרעות אשר עשויות לסתור אחת את השניה.

כל אלה עשויים להיות שיקולים טובים על מנת להוביל לעיכוב הליכים בתביעה הפרטית עד שתתקבל הכרעה במסגרת תובענה ייצוגית.

הוגשה תובענה ייצוגית – האם זה אומר שאין כל אפשרות לנהל תובענה פרטית באותו נושא ובאותה עילה?

התשובה לכך היא שלילית. חוק תובענות ייצוגיות קובע בסעיף 11 את ההוראות הבאות:

(א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט בהחלטתו כאמור בסעיף 10(א), כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, בתוך 45 ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט בדבר אישור התובענה הייצוגית או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט.

(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם הנמנה עם הקבוצה כאמור בסעיף קטן (א) והמבקש שלא להיכלל בה, להאריך לגביו את התקופה כאמור באותו סעיף קטן, אם מצא טעם מיוחד לכך.

סעיף זה קובע שאדם המעוניין להגיש תביעה פרטית (או שהגיש אותה בפועל) יכול להודיע על רצונו לצאת מהקבוצה אשר הוגדרה בתובענה הייצוגית. יחד עם זאת, נראה שסעיף 11(א) מעלה קושי משום שהוא מאפשר להודיע על יציאה מהקבוצה רק לאחר שבית המשפט אישר ניהולה של תובענה ייצוגית (שלב מתקדם שעשוי להמשך זמן רב).

סוגיה זו נדונה לאחרונה במסגרת ת”א 58016-12-14 ישראל פולק נ’ קבוצת א. דורי בע”מ (פורסם בנבו, 9.12.2015). בהחלטה ארוכה ומנומקת סקרה כב’ השופטת רות רונן באילו מקרים ניתן לצאת מהקבוצה ובאילו מקרים יעכב בית המשפט את ההליכים בתביעה הפרטית עד להכרעה במסגרת תובענה ייצוגית. בין היתר נקבע כך:

אני סבורה כי אין לקבל את הפרשנות המוצעת על ידי בכ הנתבעת בהקשר זה לסעיף 11(א) לחוק. לטעמי, הזכות לפרוש מהקבוצה עומדת לחברי הקבוצה בכל עת, גם לפני שביתהמשפט מקבל החלטה בבקשת האישור. עלכלפנים, במקרה דנן, לאחר שהתובע הודיע באופן מפורש לאור החלטת ביתהמשפט שהורתה לו לעשות כן כי הוא מבקש לפרוש מהקבוצה, הוא יהיה מנוע מלשנות את עמדתו ולחזורלקבוצה, וזאת בין אם בקשת האישור תאושר או תדחה.

ואולם, לא ניתן ללמוד מהסעיף את מה שלא מצוין בו ולא נועד להיות מוסדר בו – מה דינו של מי שמבקש לפרוש מהקבוצה עוד לפני אישורה של התביעה כייצוגית. אחת הדרכים לפרוש מהקבוצה היא באמצעות הגשת תביעה אישית, עוד בטרם החליט ביתהמשפט בבקשה לאישור התביעה הייצוגית. מאחר שהסעיף אינו מתייחס לשאלה זו בהתאם ללשונו, אין מקום לשלול את הפרשנות המוצעת על ידי התובע, לפיה קיימת אפשרות לפרוש מהקבוצה עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשת האישור.

עלרקע האמור, אני סבורה שכאשר ישנו חבר קבוצההמודיע באופן מפורש כי הוא אינו מעוניין להיות חלק מהקבוצה, וכי הוא מבקש לנהל את ענייניו באופן עצמאי, להיות מיוצג על ידי עורךדין מטעמו שהוא עצמו בחר ולבחור את האסטרטגיה המשפטית בה יתנהל עניינו – אין מקום לשלול ממנו את האפשרות לעשות כן, גם בטרם ניתנה החלטה של בית המשפט בבקשת האישור.

זאת ועוד – בדרךכלל יהיו חברי הקבוצה שיבקשו לפרוש ממנה, מי שיש להם אינטרס כבד משקל יחסית בתביעה. החיוב של מי שיש לו עילת תביעה משמעותית להיות – חרף רצונו – חלק מקבוצה המתנהלת במקרים רבים על ידי מי שעילת התביעה שלו היא קטנה בהרבה, הוא בעייתי ואיננו רצוי, בפרט לאור קיומן של בעיות נציגרבות ומשמעותיות בניהול התביעה הייצוגית על ידי תובע מייצג אחד ובאכוחו.

מי שיבקש לפרוש מהקבוצה הם באופן אופייני חברי קבוצה הדומים לתובע, קרי כאלה שהאינטרס הכספי שלהם בתביעה הוא גדול יחסית, באופן המצדיק מבחינתם את האפשרות של ניהול תביעה פרטית, שכירת שירותים של עורךדין, הגשת חוותדעת והוצאת כל ההוצאות האחרות הכרוכות בכך. ביחס לתובעים כאלה, מן הראוי לאפשר להם לפעול באופן עצמאי ולא לכפות עליהם להיות חלק מהקבוצה.

סיכומה של נקודה זו – אני סבורה כי לשון החוק כמו גם תכליתו, אינם תומכים בעמדת הנתבעת, ולכן יכול חבר קבוצה שמטעמה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית להודיע על פרישה מהקבוצה גם לפני שביתהמשפט נתן את החלטתו בבקשת האישור.

סיכומה של נקודה זו, להכרעה בתביעה הייצוגית עשויה להיות השלכה על הדיון בתביעה הפרטית של התובע, ויתכן שניתן יהיה לעשות שימוש בקביעות שייקבעו בתביעה הייצוגית במסגרת הדיון בתביעה הפרטית. יש מקום לקחת את ההשלכה הזו בחשבון בהתייחס לבקשת הנתבעת לעיכוב ההליכים בתביעת התובע. קיומה מהווה שיקול התומך באפשרות של עיכוב ההליכים.

יחד עם זאת יש לציין, כי אם באופן בלתי צפוי יתארך הדיון בתביעה הייצוגית באופן חריג, יוכל התובע לשוב ולפנות לבית המשפט. לאחר חלוף פרק זמן ממושך, יתכן שהאיזון נושא ההחלטה שלעיל ישתנה, באופן שיהיה מקום לשוב ולשקול את האפשרות לקיים דיון בתביעת התובע.

אני סבורה כי האיזון הכולל של האינטרסים של כל הצדדים הרלוונטיים – התובע, הנתבע ומערכת המשפט, משתנה מקום בו מדובר בתביעה פרטית שהיא כשלעצמה תביעה גדולהומורכבת (אף אם היא פחות מורכבת מהתביעה הייצוגית), ומקום בו אותו מותב של בית המשפט אמור לדון בשתי התובענות.

 

בתאריך 4.5.2016 בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור של המבקש (רע”א 225/16 ישראל פולק נ’ קבוצת א’ דורי בע”מ) וקבע כי בנסיבות העניין לא יגרם לו כל נזק אם תביעתו האישית תעוכב עד להכרעה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

עורך דין אדי בליטשטיין

מאמר זה נכתב על ידי עורך דין אדי בליטשטיין, אשר עוסק בליטיגציה אזרחית - מסחרית מורכבת, תוך מתן דגש על תביעות כספיות בסכומים גבוהים. ההליכים המשפטיים בהם עורך דין אדי בליטשטיין מטפל מסוקרים באופן קבוע ובהרחבה בכלי התקשורת השונים (דוגמאות לכתבות תוכלו לקרוא באתרנו).

כתיבת תגובה

הזינו מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומועילים

ניתן לבצע הסרה בכל שלב. אנחנו לא שולחים דואר זבל.

הזינו את כתובת המייל שלכם והצטרפו שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים במייל

ניתן לבצע הסרה מרשימת התפוצה בכל עת. אנחנו לא שולחים פרסומות או דואר זבל – רק מידע משפטי עדכני וחשוב