הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

כתיבת תלונה בפייסבוק על אדם או חברה נפוצים מאוד מכיוון שכך ניתן להגיע לאנשים רבים מאוד באופן כמעט מיידי. יחד עם זאת, צריכים לזכור שכתיבת תלונה בפייסבוק או באינטרנט עשויה להיחשב לפרסום פוגעני שעשוי בהחלט להוביל להגשת תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה.

אם החלטתם לפרסם תלונה בפייסבוק כדאי מאוד להצמד ל"עובדות היבשות" ולא להוסיף את דעתכם על הנסיבות שהובילו לתלונה. במקרה שנדון לאחרונה בבית המשפט, אדם החליט לפרסם תלונה על אדם אחר שהשתתף איתו בקורס מד"א. על פי אותו פרסום האדם הנוסף לא השתתף בכל השיעורים, לא עבר את המבחן המעשי, ובכל זאת קיבל תעודה שהוא השלים את הקורס של מד"א.

אם כתיבת תלונה בפייסבוק הייתה מסתכמת בתיאור זה נראה כי לא היה סיכון לקבל תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה, אבל המפרסם לא הסתפק בכך והוסיף: ברצוני ליידע אותך על סוג של פרוטקציוניזם", ובחלק האחרון של הפוסט נאמר "באם זה לא פרוטקציוניזם, אז מה זה…".

בית המשפט השלום קיבל את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובע 15,000 ש"ח. הנתבע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

כתיבת תלונה בפייסבוק ללא ידיעת כל העובדות עשויה לעלות ביוקר

בהחלטה על הערעור (ע"א 6481-04-19 שלמה מי צור נ' סמי סימנה, החלטה מיום 6.11.2019) התברר כי הנתבע פשוט לא ידע את כל העובדות, והתובע אכן נבחן (במועד אחר), עבר את המבחן וקיבל את התעודה ביושר. ולכן הטענה בעניין פרוטקציוניזם היא זו שמהווה לשון הרע – הוצאת דיבה, ואין לנתבע הגנה כלשהי בגין אמירות אלה.

בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כך:

אכן, המשיב לא נטל חלק בכל השיעורים שבקורס מד"א; הוא גם לא נבחן יחד עם שאר משתתפי הקורס. אילו הסתפק המערער בציון עובדות אלה בפוסט שפרסם, אפשר ולא היה בכך משום לשון הרע. אלא שהמערער ציין את העובדות הללו כשהוא מוסיף להם כי המערער לא עבר את המבחן, ומכתיר את כל האירוע כפרוטקציוניזם, משמע הנחה שקיבל המשיב בטעמים שאינם ענייניים. פרוטקציוניזם זה לא הוכח ולו במקצת, ומכאן שלא עומדת למערער הגנת אמת דיברתי. לא עומדת לו גם הגנת תום הלב בפרסום, כאשר הוא מכנה את ההתנהגות כמעשה פרוטקציוניזם, עם הקונוטציה השלילית המיוחסת למונח זה. תום הלב נשלל, משהמערער אץ להסקת מסקנות קונספירטיבית, בלא שבירר את העובדות. בדיקה קלה מול מד"א היתה מבהירה לו, כי המשיב נטל חלק במבחן המעשי ועבר אותו, גם אם לא יחד עם שאר משתתפי הקורס; והיעדרותו מהשתתפות בחלק מן המפגשים בקורס אושרה על ידי מד"א בשל כך מחזיק בתעודת מגיש עזרה ראשונה (מע"ר). 

בטרם אחתום חלק זה אומר עוד, כי טענות הגנה אחרות שטוען להן עתה המערער לא הוכחו כלשהו. אזכיר אחת מהן, זו הנשענת על סעיף 15(1) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (מסירת ידיעה לאמצעי תקשורת), טענה שאין לקבלה מכיוון שהמערער לא פנה לכתבת "הכל כלול" לבדה, כי אם פרסם פוסט שהגיע למאות בני אדם, באמצעות הפייסבוק. הגנה זו לא עומדת אפוא למערער.

הפרסום הוא בבחינת לשון הרע, אפוא, והמערער אינו נהנה מאיזו מן ההגנות שבחוק. לא נותר כי אם לבחון האם יש מקום להתערבותי בסכום הפיצויים שנפסק (סך 15,000 ₪ בלא הוכחת נזק). בטרם אתן דעתי לסוגיה אומר, כי במהלך הדיון בערעור הצעתי להפחית קמעא מסכום הפיצויים, ולו על מנת להביא לידי סיום מוסכם של הסכסוך, אלא שהצעתי לא התקבלה. לגופם של דברים, סכום הפיצויים אותו פסק בית המשפט קמא אינו מצדיק התערבות. הוא נחזה להלום את הנסיבות האופפות את המקרה בו עסקינן, ובכלל זה את מידת ההכפשה שבפרסום ("פרוטקציוניזם", כשהטענה מופנית כלפי איש ציבור), היקף הפרסום (פייסבוק), ועוד כיו"ב נסיבות שנפרשו בפסק הדין קמא.

סוף דבר, הערעור נדחה. המערער ישלם למשיב שכר טרחת עורכי דין בסך של 7,500 ₪.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה