עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

במסגרת תביעה ייצוגית תשלום גמול לתובע ייצוגי יתבצע במספר מצבים:

  1. הסתלקות מתוגמלת – במקרים אלה התובע הייצוגי מבקש לסגת מתביעתו, והנתבע לא מודה (בדרך כלל) שביצע מחדל כלשהו. למרות זאת, הנתבע מוכן לשלם לתובע תשלום כלשהו על מנת שלא ינוהל הליך משפטי ארוך ויקר. במקרים אלה, לרוב, תשלום גמול לתובע הייצוגי יהיה בסכומים זניחים.
  2. הסדר פשרה – מצב בו הנתבע מודה (בדרך כלל) שביצע מחדל כלשהו, מסכים לשנות התנהגות ו/או לשלם פיצוי לחברי הקבוצה. כמו כן, מוסכם על תשלום גמול לתובע ייצוגי. במקרים אלה, בדרך כלל, לא מדובר בסכומים זניחים.
  3. פסק דין סופי במסגרתו בית המשפט קובע על תשלום גמול לתובע הייצוגי. לרוב, במצבים אלה מדובר על תשלום גמול בסכומים משמעותיים.

המשותף לכל המצבים הוא שככל שהתועלת לקבוצה תהיה גבוהה יותר, כך גם הגמול לתבוע הייצוגי (וכמובן שכר טרחת עורך דינו) יהיה גבוה יותר.

בתאריך 11.4.2016 סוגיה זו הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון, במסגרת ע”א 471/15 אברהמי נחמיה נ’ סלקום בישראל בע”מ. במקרה זה, בית המשפט העליון התבקש על ידי התובע הייצוגי להורות על תשלום גמול שלא יפחת מסך 146 אלף ש”ח, ושכר טרחת עורך דין שלא יפחת מסך 840 אלף ש”ח.

בית המשפט דחה את הדרישה וקבע כי התובע הייצוגי יזכה ב-10,000 ש”ח ושכר טרחת עורך הדין יעמוד על 40,000 ש”ח.

בין היתר נקבע כך:

ראשית, הסדר הפשרה גובש בשלב הערעור לאחר שבבית המשפט המחוזי נדחתה בקשת האישור וכבר נפסק כי זהו שיקול רלוונטי להפחתת שיעור הגמול ושכר הטרחה שייפסקו (ראו עניין גרשט, בפסקה 5). שנית, התועלת הכספית שצמחה לחברי קבוצת התובעים במקרה דנן כתוצאה מהסכם הפשרה צופה כולה פני עתיד ואינה עומדת בשום יחס לסעד שנתבע בבקשת האישור (219,840,000 שח). קשה אמנם להעריך במדויק מה שיעורה של תועלת כספית זו, אך מקובלת עלי טענתה של סלקום לפיה אין מדובר בסדרי הגודל שבהם נוקבים המערערים גם עתה (חיסכון כולל של 3.9 מיליון שח לאורך 5 השנים הקרובות). זאת משום שסלקום אינה מחייבת בגין 11 שניות מתוך זמן ההודעה המוקלטת ולפיכך, גם לשיטתם של המערערים, מדובר בחיסכון המתייחס לשניות בודדות המתמקד בשיחת הגוביינא הראשונה (וראו לעניין זה פסקאות 45-44 לפסק דינו של בית המשפט קמא). כמו כן, יש לזכור בהקשר זה כי המערערים אינם חולקים על טענת סלקום לפיה השימוש בשירות שיחת גוביינא הוא מצומצם יחסית.

מנגד, יש לתת את הדעת לכך שבקשת האישור שהגישו המערערים לא הייתה בקשת סרק והועלתה בה סוגיה הראויה להתלבן אשר משרד התקשורת עצמו התלבט בה. כמו כן, מדובר בבקשה אשר קרוב לוודאי שלא ניתן היה לקבל את הסעד שעליו הוסכם במסגרתה אלא בהליך של תובענה ייצוגית המתאים לעילות מסוג זה. עוד מן הראוי להתחשב בכך שהמערערים ובאי כוחם השקיעו משאבים לא מבוטלים בניהול ההליכים דנן ועוררו את משרד התקשורת לפעול להסדרת תחום שיחות הגוביינא והתשלומים הנגבים עבור שירות זה.

בהתחשב במכלול השיקולים האמורים הגעתי אל המסקנה כי יש לפסוק לכל אחד מהמערערים גמול בסך 10,000 שח ולבאי כוחם שכר טרחה בסך 40,000 שח.

לסיכום: על מנת שבית המשפט יורה על תשלום גמול גבוה ככל הניתן, יש לדאוג לתועלת גבוהה ככל הניתן עבור קבוצת הנפגעים.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום