עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

גמול לתובע ייצוגי זה סכום כסף הנפסק לטובת יוזם התביעה הייצוגית (הנפגע ממחדליה של הנתבעת), המשקף, בין היתר, את הסיכון שהתובע הייצוגי נטל על עצמו בעת הגשת התביעה הייצוגית.
לאחרונה ניתן פסק דין הדן במאוחד בחמש תביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי המזון אשר קבע כי יש מקרים בהם ראוי לפסול לגמרי תשלום גמול לתובע ייצוגי (ואף שכר טרחת עורך דין) על מנת לא להפוך את כלי התובענות הייצוגיות למכשיר לעשיית רווח קל.

כיצד שינה פסק דין פסטה נונה את עמדת בית המשפט ביחס לתשלום גמול לתובע ייצוגי?

פסק דין פסטה נונה אשר ניתן על ידי כב’ השופט יצחק ענבר (ת”צ 1469-02-13) התייחס בהרחבה לסוגיית תשלום גמול לתובע ייצוגי. בין היתר נקבע בו כך:

“22. אחד החששות המובנים במכשיר התובענה הייצוגית הוא החשש מפני הגשת תביעות סרק, אשר מגישיהן משליכים יהבם על כך שהנתבעים יסכימו להעניק להם טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה אם בהסדר הסתלקות, על מנת לחסוך לעצמם את הסיכונים והעלויות הכרוכים בניהול התביעות חרף רדידותן וקלישותן, וביניהם: תשלום שכר טרחה נכבד לעורכי דינם, פגיעה במוניטין הנתבעים הנגרמת עקב עצם הגשת התביעות ופרסומן, או החובה (במקרה של חברות ציבוריות) לבצע בדוחות הפרשות כספיות. לניתוח מקיף של הבעיה על היבטיה השונים ראו: מאמרו הנל של קלמנט, בעמ‘ 12 ואילך.

23. חשש נוסף המתעורר בהסדרי הסתלקות, שיסודו בבעיית הנציג, הנו החשש מהסתלקות מתביעות מבוססות וראויות לכאורה, אשר ביסודו רצונם של המסתלקים לגרוף טובות הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם להם כנגד ההסתלקות. התממשותו של חשש זה עלולה לגרום נזק לא רק למעמדו של מכשיר התובענה הייצוגית, אלא גם לחברי הקבוצה אשר תביעה מוצדקת לכאורה שיש להם תימחק. לניתוח מקיף של הבעיה על היבטיה השונים ראו: מאמרו הנל של קלמנט, בעמ‘ 10- 12; 69- 70.

26. לעיל עמדתי על כך, כי במסגרת הסדרי ההסתלקות המתוגמלת אשר נערכו כולם קודם שהמשיבות השיבו לבקשות האישור ויתרו המבקשים על תביעות הפיצויים בנות מיליוני השקלים שנכללו בתובענות, וזאת מבלי שניתן הסבר של ממש כיצד הסדרה עתידית של התנהלות המשיבות מייתרת תביעות כספיות בסכומי עתק שעניינן בנזקי העבר. אשוב ואדגיש, כי הכללתן בתובענות של תביעות בסכומי עתק לפיצויים, כמו גם הוויתור המיידי עליהן במסגרת הסדרי ההסתלקות המתוגמלת, אינם נתונים המייחדים את חמש בקשות ההסתלקות הנדונות כאן, אלא הם מבטאים דפוס פעולה שיטתי ורחב, החוזר על עצמו פעם אחר פעם בתביעות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי המזון, עד כדי הפיכתו לברירת מחדלשלפיה באות תביעות אלו על סיומן.

28. הנה כי כן, בחינת הנתונים לאשורם מלמדת, כי חסרונותיהם ונזקיהם של הסדרי הסתלקות מתוגמלת בתחום סימון מוצרי מזון, ובכלל אלו הסדרי ההסתלקות שלפנינו, גבוהים לאין שיעור מתועלותיהם. לא זו בלבד שהסדרים אלו אינם מייצרים הרתעה של ממש, אלא שאישורם על ידי בית המשפט מתמרץ את הגשתן של תביעות סרק, מזה, ושל הסתלקויות מתביעות מבוססות לכאורה, מזה. בהינתן האפשרות לסיים את התובענות בהסתלקויות שרווח קל ומהיר בצדן, נחלש התמריץ להגיש תביעות ייצוגיות מבוססות בתחום סימון מוצרי מזון ולהתמיד בניהולן, ותחת זאת מוצף בית המשפט במאות תביעות ייצוגיות שמגישיהן גמרו מראש אומר להסתלק מהן. מצב העניינים הקיים שבו הולכים הסדרי הסתלקות מתוגמלת והופכים לברירת מחדלשל תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון – מכרסם, אפוא, בתכליותיו של חוק תובענות ייצוגיות, מכביד על הנתבעים ועל בית המשפט שלא לצורך וגורם לזילות מכשיר התובענה הייצוגית. בית המשפט מצווה לפעול לצינון תמריציהם של התובעים ובאי הכוח המייצגים לערוך הסדרי הסתלקות מסוג זה ודרך המלך לעשות כן הנה להימנע מאישור תשלום גמול ושכר טרחה למסתלקים.”

לאחר פסק דין פסטה נונה השתמש כב’ השופט ענבר באותם נימוקים על מנת לפסול בשורה ארוכה של פסקי דין גמול לתובע ייצוגי וכן שכר טרחת עורך דין, אך נראה כי לא מדובר במדיניות גורפת, שכן, הח”מ ייצג לאחרונה בתביעה ייצוגית נגד חברת לאומי קארד אשר התנהלה בפני כב’ השופט ענבר, במסגרתה פסק כב’ השופט ענבר במסגרת הסתלקות גמול לתובע ייצוגי וכן שכר טרחה בסך עשרות אלפי שקלים. 

לעמדתו של כב’ השופט ענבר הצטרפה גם כב’ השופטת נחמה מוניץ מבית המשפט המחוזי בחיפה אשר הקטינה באופן משמעותי גמול לתובע ייצוגי בתביעה נגד חברת סדש בע”מ (ת”צ 29346-06-14). לעניין תשלום גמול לתובע ייצוגי ושכר טרחה לעורך דינו קבעה כב’ השופטת מוניץ כך:

“לטעמי, בכ התובעת המייצגת והתובעת עצמה, לא פעלו מתוך רצון לשפר את השרות שהציבור מקבל, אלא ראו את האינטרס שלהם עצמם במסגרת רצונם להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שאחרת לא ברור מדוע לא פנו קודם אל המשיבה והתריעו על המחדל. לטעמי, ראוי לעשות כן במקרים רבים כנימוס משפטי וכדרך ראויה לניהול הליך. פניה מוקדמת היתה מלמדת על תום הלב והדרך המקובלת לנהל הליכים משפטיים.

כך גם במקרה דנן. משכך, מצאתי כי יש להפחית באופן משמעותי מהסכום המוסכם כגמול ושכר טרחה בבקשת ההסתלקות.”

לא כולם מסכימים עם הגישה החדשה בעניין תשלום גמול לתובע ייצוגי

במספר החלטות שונות אשר התייחסו לפסק דין פסטה נונה (באופן ישיר או עקיף) קבעו בתי המשפט המחוזיים כי קיימת הצדקה לשלם גמול לתובע ייצוגי גם כשמדובר בשינוי קטן לטובת הקבוצה.

בת”צ 27043-06-14 קבעה כב’ השופטת יעל וילנר כך:

“10. לדעת כבהשופט ענבר הסתלקות מתוגמלת מצביעה, ככלל, על אחת משתי אפשרויות: הראשונה, בקשת סרק שדינה להדחות; השנייה, בקשה מבוססת הראויה למיצוי. אני סבורה כי קיימת אפשרות שלישית – היא האפשרות השכיחה דווקא – הסתלקות מתוגמלת בעקבות תיקון ההפרה כשבצידה קושי ממשי בהוכחת הנזק.

הווה אומר בקשה מבוססת בעקבותיה תוקנה ההפרה הנטענת. עם זאת, התובע הייצוגי ובא כוחו בחרו לילך במתווה של הסתלקות מתוגמלת, נוכח קשיים אפשריים בהוכחת התביעה, ובמיוחד בנוגע לנזק. במקרים אלה, סוגיית הנזק שנגרם לחברי הקבוצה שנויה במחלוקת אמיתית וכנה, והקושי מבחינת חברי הקבוצה להוכיח את יסוד הנזק אינו מצדיק את המשך ניהול ההליך. על כן, יש מקום לאשר במקרים מעין אלה הסתלקות מתוגמלת (שאינה מהווה מעשה בידין), בשים לב לתועלת שהוסבה לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו עם תיקון ההפרה, ובמקרים המתאימים, אף עם מתן פיצוי מסוים לחברי הקבוצה או לציבור.”

לגישה לפיה אין פסול בתשלום גמול לתובע ייצוגי במקרי הסתלקות הצטרפה גם כב’ השופטת תמר בזק רפפורט (ת”צ 17279-05-14):

אשר לדעות השונות הנשמעות בעת האחרונה בפסקי דין שניתנו בבתי המשפט המחוזיים, בעניין הנסיבות שבהן יש לאשר הסתלקות מתוגמלתמתובענות ייצוגיות העוסקות בהפרת הוראות הדין לעניין סימון מזון, מצטרפת אני בהסכמה לאמור בפסק דינה של כבהשופטת גכנפישטייניץ בתצ 19549-02-14 אבו שרך נדנשר (23.12.14), וכן ראו את ההפניות לפסקי הדין המאוזכרים שם. בענייננו, אין מדובר בתביעת סרק, שכן משיבה 1 לא חלקה על כך שהפרה את הוראות הדין, ולכן אף הסכימה להוסיף מיד את סימון אזהרת החנק בשפה הערבית על גבי אריזת המוצר, כנדרש בתקנות. עצם הגשת התובענה שיפר אפוא את מצבם של חברי הקבוצה, בכך שתרם לאכיפת הוראות הדין, אך אין בו כדי לחסום הגשת תביעה עלידי מי מחברי הקבוצה, במקרה שבו ייטען כי נגרם לו נזק בר פיצוי. בנסיבות אלה, אין מקום לשלול מן התובע הייצוגי תמריץ להסתלק מן התובענה הייצוגית, ואף אין הצדקה לייצר תמריץ שלילי להגשת תובענות מסוג זה, המתקנות במידת מה את תתהאכיפה הקיימת, לכאורה, בתחום סימון מוצרי מזון בהתאם להוראות הדין.”

המכנה המשותף בין כל פסקי הדין הדנים בתשלום גמול לתובע ייצוגי הוא החשש מניצול כלי התובענה הייצוגית על מנת לגרוף רווח מהיר מבלי להוביל לשינוי משמעותי לטובת הקבוצה. יחד עם זאת, נכון להיום אין הלכה בעניין תשלום גמול לתובע ייצוגי ונראה כי הדבר תלוי בגישתו של השופט הספציפי בפניו מתנהל הדיון.
נראה על פי הפסיקה שסוקרה במאמר זה כי הדרך הבטוחה ביותר להנות מגמול לתובע ייצוגי, וכן, משכר טרחת עו”ד במקרה של הסתלקות מתוגמלת, היא לפנות בכתב אל הגוף הפוגע טרם הגשת התביעה הייצוגית, וכן, לגרום לשינוי כלשהו לטובת קבוצת הנפגעים.

ציון הגולשים למידע זה
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

יש לכם שאלה בעניין המאמר? הערה על המידע שקראתם? בקשה כלשהי?

אתם מוזמנים להשאיר לנו תגובה ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

הזינו כתובת מייל ונשלח אליכם מדי פעם עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

או הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום