עורך דין אדי בליטשטיין

לתביעות מעל 100 אלף ש"ח חייגו

03-6427876

הגנת אמת דיברתי במסגרת תביעת לשון הרע – כיצד משתמשים בה?

הגנת אמת דיברתי

מה זה הגנת אמת דיברתי?

הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום) קבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965. מדובר באחת מטענות ההגנה הרבות הקבועות בחוק זה אשר קובעת למעשה שדבר מה שפורסם ברבים אינו לשון הרע כי מדובר באמת, ואם מדובר באמת התובע לא זכאי לפיצוי כלשהו.

שימוש נכון בהגנת אמת דיברתי יכול להוביל לדחיית התביעה וחיובו של התובע בהוצאות משפט, ולעומת זאת, שימוש לא נכון יכול למוטט את טענות ההגנה באופן מלא או חלקי.

ברובן המוחלט של תביעות לשון הרע – הוצאת דיבה נעשה שימוש בטענות הגנה רבות, לרבות הגנת אמת דיברתי.

תביעות לשון הרע מבוססות מלכתחילה על הטענה שהפרסום של מידע כלשהו ברבים הוביל להשפלתו/ביזויו של הנפגע. כלומר הפרסום הוא בגדר "לשון הרע", כפי שהמונח מוגדר בחוק איסור לשון הרע.

התובע רשאי לדרוש פיצוי כספי בגין כל פרסום המהווה לשון הרע. נכון להיום בגין כל פרסום פוגעני אשר נכנס להגדרת לשון הרע ניתן לדרוש פיצוי כספי ללא הוכחת נזק בגובה של כ-75 אלף ש"ח. אם התובע מוכיח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע בו, הוא יוכל לדרוש כפל פיצוי – כ-150 אלף ש"ח, בגין כל פרסום פוגעני וללא הוכחת נזק.

לנתבע יש מספר אפשרויות להתמודד עם תביעת לשון הרע. האפשרות הראשונה היא להכחיש את הפרסום, האפשרות השניה היא להודות בפרסום, אך לטעון כי כלל לא מדובר בלשון הרע (כפי שהמונח מוגדר בחוק), האפשרות השלישית היא לטעון שגם אם מדובר בלשון הרע עדיין יש לדחות את התביעה עקב תחולתן של ההגנות הקבועות בחוק.

לעיתים ניתן לשלב בין חלק מהטענות ולטעון אותן באופן מצטבר.

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע – הוצאת דיבה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין הוצאת דיבה אדי בליטשטיין מסביר על הגנת אמת דיברתי

יסודות הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום)

סעיף 14 מפרט את התנאים לתחולת טענת הגנה זו וקובע כך:

במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה שהדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי; הגנה זו לא תישלל בשל כך בלבד שלא הוכחה אמיתותו של פרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

כלומר, על מנת שתחול טענת הגנה זו חייבים להתקיים שני תנאים: 1. מדובר בפרסום אמת. 2. היה בפרסום עניין ציבורי.

אחת הטעויות הנפוצות ביותר כאשר הנתבע טוען כי חלה הגנה היא שהנתבע מתייחס רק ליסוד הראשון של ההגנה (לכך שמדובר בפרסום שהוא אמת ולא שקר) אך לא מתייחס כלל או באופן מספק ליסוד השני (הנתבע לא מסביר מדוע יש בפרסום עניין ציבורי).

דוגמה לצורך המחשת הבעייתיות בשימוש לא נכון של טענה הגנה זו: משה מחליט לפרסם שחברו שאול הוא הומוסקסואל. הפרסום נעשה ברבים באמצעות פייסבוק. שאול טוען כי הפרסום פגע בו והוא נכנס להגדרת לשון הרע בחוק. לעומת זאת, משה טוען כי לא ברור מה שאול רוצה ממנו משום שהוא פרסם דבר שהוא אמת.

במקרה זה ישנה סבירות גבוהה מאוד שבית המשפט יקבל את התביעה של שאול ויורה למשה לפצות את שאול. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שלא מתקיימים כל יסודות ההגנה. משה אמנם פרסם דבר שהוא אמת, אך נטייתו המינית של שאול היא לא עניין ציבורי, אלא פרטי (ולכן שאול יוכל במקרה כזה לטעון גם לפגיעה בפרטיות).

פסיקות בתי המשפט בעניין הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום)

תא"מ 71932-07-18 ביר שופ בע"מ נ' יוסי גולן (פסק דין מיום 8.4.2019)

במקרה זה נפסק בעניין הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום), בין היתר, כך:

הגנת "אמת בפרסום" משקפת את נכונות המחוקק להתיר פרסומים שיש בהם פגיעה בשם הטוב, וזאת בכפוף לכך, כי מתקיימים שני תנאים: (1) מדובר ב"אמת" (2) מדובר במידע שיש בו עניין לציבור (ר' ע"א 844/12 דניאל מולקנדוב נ' שרה פורוש, פורסם בנבו, 22.2.17).

לעניין מרכיב "האמת", הרי שזה נוגע למידת ההתאמה בין תוכן הפרסום לבין המציאות האובייקטיבית, כפי שהיא מוכחת, כאשר נטל ההוכחה בדבר אמת בפרסום מוטל על המפרסם (ע"א 326/68 אסא נ' ליבנה, פ"ד כג (2) 23, 25 (1969) ).

למעלה מכך, הלכה פסוקה היא, כי  משמדובר בפרסום העולה כדי טענות שיש בהן משום האשמה במעשים פליליים, הרי שכדי לעמוד בנטל זה, יהא על מי שטוען שמדובר בפרסום דברי אמת, להביא ראיות במשקל משמעותי ביותר התואם את חומרת ההאשמות (ע"א 2657/04 וילדר נ' ניסנקורן, פורסם בנבו-19.7.06).

במקרה זה טענת ההגנה לא התקבלה והנתבע חויב לשלם פיצוי כספי.

ת"א 37578-09-20 שמעון וקנין נ' ניקול ראידמן (פסק דין מיום 25.3.2022)

מדובר בתביעת לשון הרע נגד ניקול ראידמן (ידוענית) אשר ביצעה מספר פרסומים פוגעניים באינסטגרם כנגד התובע. גם במקרה זה טענה ניקול ראידמן כי חלה ההגנה הקבועה בחוק. בית המשפט קבע, בין היתר, כך:

ויובהר כבר עתה, הדיבור "עניין ציבורי בפרסום", אין משמעותו כל פרסום שמעניין את הציבור או יספק עניין לסקרנים או ימלא יצר של רכלנים, אלא פרסום שיש לציבור בתור שכזה, עניין בפרסומו ואין זה מספיק שלפרטים המרכיבים את הציבור ישנו עניין לדעת על הפרטים שפורסמו בפרסום…

ת"א 10972-11-20 דור גלילי נ' מערכת YNET ידיעות אינטרנט (פסק דין מיום 28.6.2022)

תביעה מטעם שחקן כדורגל בעקבות כתבה שפורסמה באתר YNET בה נטען שהוא פעל באלימות. נקבע, בין היתר, כך:

הגנה זו משקפת את נכונות המחוקק להתיר פרסומים עובדתיים שיש בהם משום פגיעה בשמו הטוב ובכבודו של מושא הפרסום, מקום שעסקינן בפרסום שתוכנו אמת ובמידע שיש בו עניין לציבור. רק שילובם של שני היסודות – אמיתות הפרסום והעניין הציבורי בו- יקים את ההגנה שבסעיף 14 לחוק.." (ראו דנ"א 2121/12 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין אורבך ואח' , [פורסם בנבו] מיום 18.9.14; להלן: "עניין אילנה דיין").

לגישת כבוד הנשיא בדימוס, השופט א. גרוניס, בפסק הדין בעניין אילנה דיין, ה"אמת" שאליה מכוון סעיף 14 לחוק היא אמת משפטית או אמת שיפוטית. היינו, פרי עיבוד של בית המשפט, בכלים משפטיים, את המציאות העובדתית כפי שהיא מוצגת לפניו. היינו, כדי להכריע בשאלה האם תוכן הפרסום היה אמת, יש להשוות בין תוכן הפרסום לבין האמת כפי שנקבעה על ידי בית המשפט באותו עניין. הפרסום נדרש לשקף אמת "שלמה".

כלומר, שלא ייעדרו ממנו פרטים המשנים את הרושם הכללי המתקבל מהפרסום, וכן שלא ייכללו בו פרטים משמעותיים שאינם נכונים. מוסיף כבוד השופט גרוניס, כי הפרסום נדרש לשקף את האמת כפי שהייתה בזמן הפרסום, ולא כפי שנחזתה באותה עת. הכוונה היא לאמת העובדתית ברגע הפרסום, שהיא אחת ויחידה.

התנאי השני של תחולת הגנת האמת בפרסום, הוא קיומו של עניין ציבורי בפרסום. בעניין דוד אפל (ע"א 1104/00 דוד אפל נ' איילה חסון ואח', פ"ד נו(2) 607 (2002) נפסק ש"עניין ציבורי" ייחשב עניין שידיעתו ברבים רלוונטית להגשמת מטרה ציבורית או שיש לציבור תועלת בידיעה לגביו- אם לצורך גיבוש דעתו בעניינים ציבוריים ואם לשם שיפור אורחות חייו. לא פעם "העניין הציבורי" שבפרסום עשוי לנבוע מהיותו של מושא הפרסום דמות ציבורית, אם כי לא תמיד די בכך.

ברור כי לא ניתן לקבוע מראש אלו נושאים יהוו "עניין ציבורי" והדבר ייבחן לגבי כל פרסום לגופו. 

עורך דין אדי בליטשטיין
צריכים עורך דין בעניין הגנת אמת דיברתי? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

לסיכום

במסגרת תביעת לשון הרע ניתן להעלות טענות הגנה רבות. אחת מאותן טענות הגנה היא הגנת אמת דיברתי (אמת בפרסום).

להגנה זו שני תנאים מצטברים (הפרסום חייב להיות אמת, והפרסום מהווה עניין לציבור).

מספיק שאחד התנאים לא מתקיים כדי שלא תחול טענת הגנה זו. תמיד מומלץ להתייעץ במקרים אלה עם עורך דין הוצאת דיבה הבקיא בפסיקה והחקיקה הרלוונטית לצורך גיבוש אסטרטגיית הגנה נכונה.

שאלות נפוצות בעניין הגנת אמת דיברתי (הגנת אמת בפרסום)

  • האם חייבים להזכיר את הגנת אמת דיברתי בכל כתב הגנה (בתביעת לשון הרע)?

    הגנת זו לא רלוונטית לכל מקרה ומקרה. צריכים להתייחס ולציין הגנה זו רק באותם מקרים בהם מתקיימים יסודות טענה זו (מדובר בעניין הוא אמת ובפרסומו יש עניין לציבור).

  • האם אפשר לשלב הגנת אמת דיברתי עם הגנות או טענות נוספות?

    לא רק שאפשר לעשות את זה, אלא חייבים לעשות את זה ולהתייחס גם לטענות והגנות אחרות מלבד הגנת אמת דיברתי. אם לא תתייחסו לטענות/הגנות נוספות, מספיק שבית המשפט ידחה את הטענות שלכם בעניין הגנה זו בלבד כדי שיתקבל פסק דין נגדכם.

  • על מי נטל ההוכחה כאשר נטענת הגנת אמת דיברתי?

    הנטל להוכיח שהפרסום הוא בגדר אמת מוטל על מי שביצע את הפרסום (הנתבע).

  • האם אני חייב לשכור שירותיו של עורך דין כדי לטעון הגנת אמת דיברתי?

    תיאורטית אפשר לנסות להתמודד לבד. יחד עם זאת, חייבים להכיר את יסודות הגנה זו ואת הוראות הפסיקה הרלוונטית. הדוגמאות שפורטו במאמר זה הן רק חלק קטן וזניח ביחס לפסיקות בתי המשפט שמתייחסות להגנה זו. חלק מהפסיקות קובעות סייגים כאלה ואחרים שאדם שאינו משפטן ואינו עוסק בתביעות לשון הרע באופן קבוע פשוט לא יכיר. עניין זה עשוי בהחלט לפגוע בהגנתו של מי שמנסה להתמודד עם תביעת לשון הרע ללא עורך דין לשון הרע מנוסה.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

פניה לעו"ד אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות מורכבות בסכומים העולים על 100 אלף ש"ח בלבד. למשרדנו מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות בייצוג תובעים ונתבעים בבתי המשפט. המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד. עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.
0 +
מעל 12 שנות ניסיון והצלחות מוכחות
0 +
מעל 750 לקוחות מרוצים
% 0
מאה אחוז יחס אישי לכל לקוח
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת
וידאו משפטי
מידע רלוונטי נוסף

משרדנו מטפל בתביעות מעל 100 אלף ש"ח בלבד. ליצירת קשר עם לעורך דין אדי בליטשטיין חייגו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב