מצורף בזאת לשימושכם כתב תביעה לשון הרע אותו ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום. תעשו את ההתאמות הנחוצות, בפן העובדתי, למקרה הרלוונטי אליכם.
בית משפט השלום
ב (העיר בה ממוקם בית המשפט)
בעניין:
שם התובע/ת, ת"ז: _________
לציין כתובת מלאה
נ ג ד
שם הנתבע/ת, ת"ז: ___________
לציין כתובת מלאה
כתב תביעה
1. ההדגשות בכתב התביעה הוספו כולן, אלא אם צוין אחרת.
2. כל האמור והמפורט בכתב התביעה נטען בהשלמה ו/או במצטבר ו/או לחלופין, והכל על פי הקשר ו/או הדבק הדברים.
מבוא
3. תביעה זו עוסקת בדברי לשון הרע עקב עסקת רכישה של ______.
4.לאחר שהתברר לתובעת כי הנתבעת הטעתה אותה בעניין מהותי בעסקת רכישת ____, התובעת פרסמה זאת בקבוצת פייסבוק ייעודית לבעלי ________, המונה כמעט 800 חברים.
5. מאותו שלב, הנתבעת, כאחוזת אמוק, החלה לגדף, להשמיץ ולהשפיל, שוב ושוב, את התובעת באותה קבוצת פייסבוק, תוך כינויה נרקומנית והצגתה כאדם הצורך סמים.
6. על אף שהתובעת הבהירה לנתבעת כי אם לא תמחק את הפוסטים הפוגעניים היא תגיש נגדה תביעת לשון הרע, הנתבעת לא מחקה את הפוסטים, לא התנצלה, אלא המשיכה לפרסם דברי לשון הרע.
7. מכאן התביעה.
הצדדים
8. התובעת היא אדם פרטי אשר התעניינה ברכישת ______.
9. ככל הידוע לתובעת, הנתבעת עוסקת במכירת _________.
התשתית העובדתית
10. בחודש _____ התובעת החלה להתעניין ברכישת _____.
11. התובעת חברה בקבוצת פייסבוק אשר נקראת ____ המונה קרוב ל-800 חברים (להלן: "קבוצת הפייסבוק" או "הקבוצה"). במסגרת קבוצה זו משוחחים החברים על _______.
12. בסוף חודש ______ הבחינה התובעת כי הנתבעת כתבה בקבוצה שיש לה _____ למכירה. הנתבעת השאירה מספר טלפון ______ ליצירת קשר. יודגש כבר עתה כי הנתבעת לא הזדהתה בשמה האמיתי אלא השתמשה בפרופיל פיקטיבי הנושא את השם "_______". לנתבעת לפחות פרופיל פייסבוק אחד נוסף הנושא את שמה הנכון: _________.
13. התובעת יצרה קשר עם הנתבעת וסוכם על רכישת ה_____ תמורת _____ ש"ח.
14. בתאריך ______ התובעת הגיעה במיוחד מביתה ב______ ל_______ ונפגשה עם הנתבעת בסמוך למקום מגוריה ב_____, על מנת לרכוש את ה_____.
15. לאחר הרכישה התברר כי לנתבעת אין _______.
16. התובעת כתבה זאת בקבוצת הפייסבוק. מאותו מועד הנתבעת החלה להשמיץ את התובעת הן באופן פומבי בקבוצת הפייסבוק, והן באופן פרטי על ידי משלוח הודעות קוליות עם תוכן נאצה. המשותף לכל ההשמצות הוא התייחסותה של הנתבעת לתובעת כנרקומנית אשר צורכת סמים (ואמירות מבזות נוספות).
17. בין היתר נכתב על ידי הנתבעת באופן פומבי בקבוצת הפייסבוק, בהזדמנויות שונות, כך (כל השגיאות במקור):
א. "…חבל ____ בידידים של הנרקומן…".
ב. "____ בשויל מה את צריכה. תיקני סמים".
ג. "ל נרקומנים לא צריך ______. מיסקן ____ בידיים שלך. תישליחי כתבות אני מחזירה את ____ מושה מסרה. מה קתובת נרקומן…"
ד. "ניגמר לך מנה נארקומנית…תיקני ל תל אביב…"
ה. "תחזרי עד מחר. תיקחי סמים…"
18. חלק מהאמירות הפוגעניות של הנתבעת לוו באימוג'ים מלגלגים.
19. אין כל ספק שמטרת כל האימוג'ים הייתה לבזות ולהגדיל את השפלתה של התובעת.
הטיעון המשפטי
20. אמירותיה של הנתבעת ביחס לתובעת מהוות לשון הרע, כהגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965.
סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע קובע כך:
"פרסום, לענין לשון הרע – בין בעל פה ובין בכתב או בדפוס, לרבות ציור, דמות, תנועה, צליל וכל אמצעי אחר."
21.הוספת האימוג'ים הרבים והמשפילים לתגובות הנתבעת נועדה להגדיל את הפגיעה בתובעת, ולנוכח הוראות סעיף 2(א) לחוק איסור לשון הרע יש להתחשב גם בהם בעת פסיקת פיצוי לתובעת.
22. בית המשפט העליון הכיר בחשיבות שמו הטוב של אדם:
"הדינים בדבר איסור לשון הרע מהווים איזון עדין בין זכויות אדם מרכזיות בכל משטר דמוקרטי: הזכות לשם הטוב ולפרטיות מזה והזכות לחופש הביטוי מזה. אין לקיים חברה שוחרת חירות בלא הגנה על שמו הטוב של כל אחד מבני החברה (ראו ע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא (להלן – פרשת אבנרי [1]), בעמ' 856). עמדתי על כך באחת הפרשות, בצייני:
"הגוזל את רכושי עשוי לפצות אותי בממון. הגוזל את שמי הטוב גוזל את טעם קיומי. שמו הטוב של האדם קובע את התייחסותו שלו לעצמו ואת ההתייחסות של חבריו אליו. הוא קובע את יחסה של החברה אליו. הנכס היחיד שיש לרבים – בין המכהנים ברשויות השלטון ובין הפועלים במגזר הפרטי – הוא שמם הטוב. הוא יקר להם כחיים עצמם" (בג"ץ 6126/94 סנש נ' רשות השידור (להלן – פרשת סנש [2]), בעמ' 832)."
ראו: רע"א 4740/00 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ואח' (פורסם בנבו, 14.8.2001)
23. מקרה זה מתאים ככפפה ליד במקרה הנדון שכן גם פסק הדין בעניין לימור אמר עסק באמירה "נרקומנית" ו/או ייחוס נטילת סמים על ידי התובעת. באותו מקרה בית המשפט העליון אישר את החלטת בית משפט השלום, אשר פסק לתובעת פיצוי כספי בסך 100 אלף ש"ח ועוד 15 אלף ש"ח הוצאות משפט, ואף קבע כי אין מדובר בפיצוי גבוה.
24. סעיף 7א(ב) לחוק קובע כי במקרים מסוג זה זכאית התובעת לתבוע, ללא הוכחת נזק, סך של 50,000 ש"ח בגין כל הפרה/פרסום.
25. סעיף 7א(ה) לחוק מוסיף וקובע כי יש להצמיד סכום זה למדד, ולכן הסכום האפקטיבי שהתובעת זכאית לתבוע עומד כיום על יותר מ-70,000 ש"ח, בגין כל הפרה, ולאור חמשת הפרסומים הפוגעניים התובעת זכאית לפיצוי מקסימלי בסך העולה על 350,000 ש"ח.
הסעדים המבוקשים
בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לפסוק לתובעתפיצוי כספי בסך 100,000 ש"ח. סכום זה נקבע מטעמי אגרה בלבד, על אף, כפי שמתואר לעיל, התובעת רשאית לתבוע פיצוי כספי גבוה הרבה יותר.
כמו כן, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות לנתבעת למחוק את כל הפרסומים הפוגעניים, וכן, לפרסם בקבוצת הפייסבוק פוסט הכולל התנצלות בהתאם לנוסח שיקבע על ידי כב' בית המשפט.
בנוסף, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות לנתבעת להימנע מליצור כל קשר עם התובעת ו/או לכתוב פוסטים נוספים בעניין התובעת בפייסבוק ו/או בכל מקום אחר.
לסיכום
לבית משפט נכבד זה הסמכות המקומית והעניינית לאור מקום מגוריה של הנתבעת ולאור סכום התביעה.
לאור כל האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת לזמן את הנתבעת לדיון לפניו ולפסוק, כדלהלן:
את הסעדים המפורטים בכתב תביעה זה.
לחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בתוספת מע"מ.
ליתן כל סעד אחר שימצא בית המשפט הנכבד לנכון בנסיבות העניין.
______________
עו"ד אדי בליטשטיין
ב"כ התובעת
