רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

תביעה ייצוגית משוכפלת – מעתה על עורכי הדין לעבוד קשה יותר

תביעה ייצוגית משוכפלת

תביעה ייצוגית משוכפלת זוהי תביעה ייצוגית אשר הועתקה באופן מלא או כמעט באופן מלא מתביעה ייצוגית אחרת. עורכי דין נוטים לשכפל תביעות ייצוגיות ולהגישן לבתי המשפט באותם מקרים בהם מדובר בסוגיה משפטית דומה מאוד או זהה, הרלוונטית לגופים רבים במשק. סוגיות נפוצות בהן ניתן לאתר הרבה מאוד תביעות ייצוגיות משוכפלות רלוונטיות לתחום הנגישות או סימון שגוי של מוצרים.

מדוע כדאי להגיש תביעה ייצוגית משוכפלת?

תביעה ייצוגית היא מעין סטארטפ המצריך הרבה זמן והשקעת משאבים. מי שמעוניין להגיש תביעה ייצוגית לרוב מעוניין להקטין את המאמץ ואת שעות העבודה שיש להשקיע, ולכן בוחר לעיתים להגיש תביעה ייצוגית משוכפלת. לא רק שהדבר מקטין את המאמץ עבור עורך דין תביעות ייצוגיות אלא בפועל זה עשוי להגדיל גם את התפוקה, משום שסטטיסטית ככל שיוגשו יותר תביעות ייצוגיות משוכפלות יש סיכוי גבוה יותר שמישהו מהנתבעים ירצה להתפשר, וכך עורך הדין יזכה לתשלום גבוה יותר או תשלום מהיר יותר. ישנם משרדי עורכי דין שממש מתמחים בהגשת תביעות ייצוגיות רבות שחלקן משוכפלות.

תביעה ייצוגית משוכפלת לא בהכרח משרתת את אינטרס קבוצת הנפגעים

בית המשפט המחוזי בתל אביב יצא לאחרונה כנגד התופעה בה מוגשת תביעה ייצוגית משוכפלת אחת או יותר לבתי המשפט (ת"צ 51429-01-20 מירי ברר נ' סמ-ליין בע"מ, החלטה מיום 17.7.2022).

בית המשפט המחוזי קבע בעניין תביעה ייצוגית משוכפלת, בין היתר, כך:

אחת הדרכים למימוש קל של ההזדמנות הכלכלית, ולמעשה הפכה ל"מודל עסקי" היא דרך "שכפול" תובענות ייצוגיות (ראו: ת"צ (ת"א) ערמון נ' כל בו חצי חינם בע"מ, פסקה 27 (3.1.2022) (להלן: "עניין ערמון"); ת"צ (ת"א) לוי נ' פסטה נונה, סעיף 4 (26.11.2014)).

להבנת ההיגיון שבמודל עסקי זה יש להתייחס ליוזם התובענה הייצוגית כמו אל כל יזם אחר השואף להקטין עלויות הכרוכות בהגשת בקשת האישור כדי למקסם את הרווחים וההכנסות מהגשת בקשת האישור (ראו: אלון קלמנט ורות רונן "בחינת התביעה וסיכוייה בשלב אישור התובענה הייצוגית" עיוני משפט מב 5, 14-13 (2019)).

לפי "מודל" זה של 'שכפול' בקשות האישור, המטרה היא למזער את העלויות הכרוכות בעריכת בקשת האישור ובהגשתה ולשם כך מאתר המבקש עילות תביעה שכבר נדונו והוכרעו ולמעשה אין מחלוקת משפטית של ממש ואין נפקות למצב דברים עובדתי זה או אחר לגבי קיומה של עילת התביעה. כך הפרה של הוראות מפורשות בעלות אופי רגולטורי מתאימות במיוחד להגשת בקשות אישור דומות או ככנוין 'משוכפלות' ואלה הן הבקשות שמוגשות בדרך כלל בדרך זו.

אני סבורה כי החיסרון המשמעותי ביותר, הוא שמודל השכפול מוביל בפועל לעיצוב לא ראוי של תמריצי המייצגים בכך שהוא כולל בתוכו הנחה מובלעת לפיה על מנת להצדיק מבחינה כלכלית את בקשת האישור יש צורך למזער את העלויות הכרוכות בעריכה ובהגשת בקשת האישור. כפועל יוצא מכך, ממלאים את בתי המשפט עשרות (ואף מאות) בקשות לאישור שאינן ערוכות כדבעי נטענות באופן המקשה על בירור הנטען, חסרות חוות דעת מקצועיות ונתונים רלבנטים המבוססים על תמיכה מקצועית ועל מחקר, מכבידות על הנתבע, וחשוב מזה – אינן עולות בקנה אחד עם האינטרס של חברי הקבוצה הנטענת ואף עלול לפגוע באוטונומיה של הפרט פגיעה של ממש.

חיסרון נוסף לשיטה זו, קשור לתועלת הנמוכה יחסית (אם בכלל) שצומחת מהגשת בקשות לאישור רבות באותו עניין שבדרך כלל בירורן הוא בעל חשיבות ציבורית נמוכה באופן יחסי לעומת העלויות המשמעותיות הכרוכות בשמיעת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהרי כבר נמצא כי ההליך הייצוגי (תובענה ייצוגית או תביעה נגזרת) הוא ההליך 'היקר' ביותר במונחי זמן שיפוטי לעומת כל ההליכים האזרחיים האחרים הנשמעים בבתי המשפט המחוזיים (ראו: גלי אביב ודליה ארנטל עומס העבודה השיפוטית במערכת בתי המשפט בישראל 46 (2021)).

במקרה הספציפי הזה מכיוון שהוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית משוכפלת, בית המשפט החליט לדחות אותה ולחייב את המבקש בהוצאות משפט בגובה 25 אלף ש"ח.

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב