רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

חתימה על תצהיר במסגרת תביעה ייצוגית – מה צריכים לדעת?

חתימה על תצהיר

חתימה על תצהיר במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית זהו דבר הכרחי לאור הוראות תקנה 2(א)(14)(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, אשר קובעת כך:

המבקש יצרף לבקשת האישור תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר אשר לא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

כלומר, הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ללא תצהיר מטעמו של המבקש תוביל, ברוב המוחלט של המקרים (אם לא בכולם), לדחיית בקשת האישור, וחיובו של המבקש בהוצאות משפט נכבדות. לעיתים הוצאות משפט יוטלו גם על עורך דין שמייצג במסגרת הליך ייצוגי, ולא רק על המבקש.

לרוב, חתימה על תצהיר מבוצעת על ידי אדם אשר יודע את העובדות עליהן הוא מצהיר מידיעה אישית. אם אדם מצהיר על עובדה שלא מידיעתו האישית, הצהרה זו עשויה שלא להתקבל בטענה כי מדובר בעדות מפי השמועה. סוגיה זו הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט העליון אשר נאלץ לדון האם חתימה על תצהיר במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית יכולה להתבצע רק על ידי אדם שיודע את העובדות מידיעתו האישית (רע"א 8007/20 6-חוצה צפון בע"מ נ' דבורה וענונו, החלטה מיום 23.1.2022).

חתימה על תצהיר יכולה להתבצע גם על ידי אדם שאינו יודע את הפרטים מידיעתו האישית

בית המשפט העליון קבע כי במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית חתימה על תצהיר איננה חייבת להתבצע אך ורק על ידי אדם שיודע את העובדות מידיעה אישית, ובמקרים מסוימים ניתן להסתפק בחתימה על תצהיר על ידי אדם שהעובדות ידועות לו מתוקף תפקידו.

בעניין זה נקבע, בין היתר, כך:

תקנות תובענות ייצוגיות לא קובעות כיצד יתבצע אימות העובדות שבתצהיר הנלווה. לא נאמר באופן מפורש כי על המצהיר להצהיר רק על עובדות שהן מתוך ידיעתו האישית, אך גם לא צוין שבאפשרותו להצהיר על עובדות שהן לפי מיטב אמונתו.

בפסיקת בית משפט זה הוברר בעבר כי הוראות תקנה 521 לתקנות הישנות מגלמות חריג לכלל האוסר על עדות שמיעה. כך שבהליכי ביניים תצהיר יכול לכלול גם עובדות מפי השמועה, ובלבד שהמצהיר יפרט מה המקור לאמונתו …. תכלית הדרישה לפירוט מקור האמונה בתצהיר נועדה לאפשר לבית משפט לעמוד על מהימנות התצהיר…

כלומר, בהתאם לתקנה 521 לתקנות הישנות, תצהיר המצורף לכתב טענות במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית יכול שיכיל גם עובדות לפי מיטב אמונתו של המצהיר, ובלבד שיציין את הנימוקים לכך. עוד יוער בעניין זה כי גם אם היינו נדרשים להחיל על בקשת האישור את הוראות התקנות החדשות, הייתה התוצאה זהה – תקנה 178(א) לתקנות החדשות דומה בעיקרה להסדר שנקבע ביחס לבקשות ביניים בתקנות הישנות…

בנסיבות העניין על פניו נראה שהגורם בעל הידע והיכולת להעיד על מדיניות ופעילות חוצה צפון ביחס לסוגיות המתעוררות בבקשת האישור, מצוי גם בקרב השדרה הניהולית מטעם החברה. הידע של מי שנושא בדרגה בכירה בנוגע לחברה שעליה הוא אמון ומעורב בפעילותה, מתפרש לא אחת לא רק על אירועים שבהם נכח או פעולות שאותן ביצע באופן אישי, אלא גם על נהלים של החברה ועל שיטות העבודה בה; ובכלל זה גם ידע כללי ורוחבי, כגון המערכות שאותן מפעילה החברה, חלוקת העבודה בין המחלקות השונות, וכיוצא באלה. לאורך תצהירו, חנין הצהיר על עובדות שלכאורה ידועות לו מתוך ניסיונו האישי ותפקידו כמנהל התפעול מטעם חוצה צפון; וניתן להניח בשלב זה שעיקרן של העובדות המתוארות בתצהיר הוא בגדר ידיעתו האישית של חנין מתוקף תפקידו.

מהחלטה זו של בית המשפט העליון אנו למדים כי חתימה על תצהיר יכולה להתבצע גם על ידי גורם בכיר בחברה (שלא בהכרח יודע את כל הפרטים מידיעתו האישית), וזאת במקום ריבוי תצהירים עליהם יחתמו עובדים זוטרים אשר יצהירו בסוגיות ספציפיות הידועות להם מידיעתם האישית. כלומר, במקרים מסוימים ישנה עדיפות למצב שבו תתקיים חתימה על תצהיר אחד במקום אינספור חתימות על ידי עובדים שונים, על מספר רב של תצהירים.

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב