רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

טלפון: 03-6427876

צו עשה – מהו ובאילו מקרים בית המשפט יאשר את קבלתו?

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

צו עשה הוא סעד זמני אשר מטרתו להבטיח זכות של בעל דין. עניין זה קבוע בתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018:

מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

צו עשה הוא צו אשר ניתן על ידי בית המשפט ומטרתו לשנות מצב קיים (וזאת בניגוד למתן צו מניעה שמטרתו לשמר מצב קיים). ניתן לקבל צו עשה זמני (לדוגמה צו עשה המורה לגוף מסוים על הטלת עיקול זמני על כספים שנמצאים אצלו השייכים לאדם אחר) או צו עשה קבוע (ניתן בסיומו של ההליך המשפטי או במהלך ההליך אם ניתנה לכך הסכמת הצדדים).

ניתן לדרוש צו עשה כבקשה במסגרת הליך משפטי קיים, ניתן לדרוש צו עשה כסעד זמני או ארעי עוד לפני הגשת התביעה (בתנאי שהתביעה תוגש תוך 7 ימים ממועד מתן הצו – אחרת הצו יפקע) וניתן להגיש תביעה לצו עשה.

תביעה לצו עשה ניתן להגיש בצירוף סעדים נוספים או כסעד יחיד. תביעה לצו עשה בלבד תתברר לרוב בפרק זמן קצר יותר לעומת תביעה לצו עשה בצירוף סעדים כספיים.

עמדת בית המשפט העליון בעניין מתן צו עשה זמני או קבוע

תחילה חשוב להבין שקביעותיו של בית המשפט העליון הן קביעות מחייבות. כלומר, כל יתר בתי המשפט כפופים להחלטות אלה וחייבים לפעול על פיהן (לא רק בסוגיית צו עשה, אלא בכל סוגיה בה פסק בית המשפט העליון).

לצורך קבלת סעד זמני בדמות צו עשה על מבקש הצו לשכנע את בית המשפט שסיכויי תביעתו טובים ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו (כלומר אי מתן צו עשה זמני יגרום למבקש הצו נזק גדול יותר לעומת הנזק שיגרם לאדם נגדו מבוקש הצו). עניין זה נקבע בתקנה 95(ב):

הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע כך (בר"ם 5209/15 ח'ליל ח'לאילה נ' ראש עיריית סכנין, החלטה מיום 16.9.2015):

כידוע, בהחלטה הנוגעת למתן צו ביניים נדרש בית המשפט לשני שיקולים: סיכויי העתירה ומאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 6672/09 מילגם שירותים בע"מ נ' עיריית חדרה, [פורסם בנבו] פסקה ז' (23.8.2009)). בין שיקולים אלה מתקיים יחס של מקבילית כוחות, בכפוף לכך שאת הבכורה יש לתת למאזן הנוחות (ראו למשל: בר"ם 5961/15 אלגרבי נ' רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פסקה 8 (4.9.2015)).

כידוע, "צו עשה זמני" המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים בלבד, מקום בו בית המשפט נוכח כי התערבותו חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר (ראו למשל: בר"ם 5511/12 אבו דאבי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (16.7.2012)).

במקרה אחר בית המשפט העליון קבע כך (רע"א 131/16 אביטל נעמי אשבורן נ' ברוך אייזנברג, החלטה מיום 4.2.2016):

יתרה מכך, בשלב זה ברור כי לא ניתן להשאיר את מצב הביניים כפי שהוא, מבחינה כספית כמו גם מבחינה בטיחותית והנדסית, ומשכך אין מדובר עוד בבקשה להותרת המצב הקיים, אלא בבקשה למתן צו עשה להשבת המצב לקדמותו. ברגיל, בקשות מסוג זה אינן נענות ביד נדיבה.

ובמקרה נוסף שנידון בבית המשפט העליון בעניין צו עשה נקבע כך (רע"א 2047/16 חברת אולמי אחים סעיד אל – דהאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, החלטה מיום 11.4.2016):

שיקול משמעותי בהחלטתי זו נעוץ בכך שהסעד הזמני שהתבקש הוא צו עשה, המשנה את המצב הקיים. יש לזכור כי תפקידו המרכזי של הסעד הזמני, הניתן במקביל להליך העיקרי, הוא לדאוג לשמירת המצב הקיים, על מנת למנוע מהנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין. רק במצבים חריגים יוענק סעד זמני שיש בו משום שינוי של המצב הקיים [ראו: עניין מימון, פסקה 22 וההפניות שם; רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' ICC Industries Inc, [פורסם בנבו] פסקה 6 (28.11.2007)].

בנסיבות דנן, נדמה כי הסעדים הזמניים שעליהם הורה בית המשפט המחוזי, יש בהם משום שינוי של המצב הקיים, שהרי כאמור משמעותם בפועל היא, על פניו, הקפאה של עסקם של המבקשים במתכונתו הנוכחית. זאת ועוד, הלכה היא כי בית המשפט ינקוט משנה זהירות בטרם יורה על צו עשה זמני, המשנה את המצב הקיים ואשר חופף לסעד שנדרש בתביעה גופה, עוד לפני שניתנה בה ההכרעה הסופית. בית המשפט יורה על צו עשה זמני, אך במצבים חריגים בלבד, כאשר התערבותו נחוצה למניעת תוצאה קשה ביותר….

התנאים להגשת בקשה לקבלת צו עשה

בקשה לקבלת צו עשה ניתן להגיש במעמד צד אחד (ללא ידיעת הצד שכנגדו מופנה הצו) וניתן אף לקבל את הצו באופן מיידי ללא קבלת תגובת הצד שכנגד (צו עשה ארעי). מטבע הדברים התנהלות שכזו עשויה לגרום לצד שכנגדו מופנה הצו לנזקים חמורים. במצבים אלה במיוחד, מכיוון שבפני בית המשפט ישנה רק גרסה של צד אחד, מבקש הצו חייב לחתום על ערבות עצמית לפצות את האדם או הגוף נגדו מופנה הצו בגין כל נזק שייגרם לו, ככל שאכן יגרם לו (כך מנסים לצמצם את המקרים בהם מוגשות בקשות סרק). בנוסף, מבקש הצו חייב להפקיד גם ערובה.

סוגיה זו מוסדרת בתקנה 96 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

(א) סעד זמני יותנה בהתחייבות עצמית של המבקש לפיצוי כמפורט בתקנת משנה (ב), וכן בערובה כמפורט בתקנת משנה (ג) לשם פיצוי בשל כל נזק שייגרם למי שמופנה אליו הצו כתוצאה ממתן הצו הזמני, אם יפקע הצו או יצומצם היקפו.

(ב) התחייבות עצמית של מבקש תצורף לבקשה ותהיה ערוכה לפי הנוסח בטופס 7 שבתוספת הראשונה; התחייבות עצמית לא תהיה מוגבלת בסכום, זולת אם בית המשפט הורה אחרת.

(ג) המבקש יפקיד ערובה מספקת, להנחת דעתו של בית המשפט, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לפטור את המבקש מהפקדת ערובה, אם סבר שהדבר צודק וראוי בנסיבות העניין וכן רשאי להתנות את מתן הסעד הזמני בכמה ערובות; הסעד הזמני ייכנס לתקפו רק עם הפקדת כל הערובות שעליהן הורה בית המשפט, זולת אם בית המשפט הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

בקשה לקבלתן צו עשה ארעי

צו ארעי הוא צו אשר מבוקש לקבלו באופן מיידי, על בסיס גרסת המבקש בלבד, לרוב, בטענה שאי מתן הצו יגרום למבקש הצו נזק משמעותי, ושאם הגוף נגדו מבוקש הצו ידע על הבקשה הוא יפעל לסיכולו של הצו.

לדוגמה: אדם מבקש להטיל עיקול על כספים השייכים לפלוני. אם פלוני ידע שהוגשה נגדו בקשה לעיקול כספיו, וטרם ניתנה החלטה המורה לעקל את כספיו בפועל, הוא פשוט יעביר את הכספים לגורם אחר ("יעלים" את הכספים).

מסיבה זו תקנה 97(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:

(א) בלי לגרוע מסמכויות בית המשפט הנתונות לו לפי פרק ח', הבקשה למתן סעד זמני תידון במעמד בעלי הדין, ואולם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לתת סעד זמני ארעי במעמד צד אחד, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות, כי קיים חשש סביר שהעיכוב שייגרם כתוצאה מקיום הדיון במעמד בעלי הדין או הבאת הבקשה לידיעת המשיב תסכל את מטרת הסעד הזמני או תגרום למבקש נזק חמור.

בעניין צו עיקול זמני כדאי להכיר גם את תקנה 97(ג) אשר קובעת כך:

על אף האמור בתקנת משנה (א), יידונו בקשות לצו עיקול זמני וצו לתפיסת ראיות במעמד צד אחד, זולת אם סבר בית המשפט כי אין בקיום דיון במעמד בעלי הדין כדי לסכל את מטרת הצו.

פניה להוצאה לפועל למימוש פסק דין בעניין צו עשה

צד אשר קיבל כנגדו פסק דין העוסק בעניין צו עשה, ואשר אינו מקיים את הוראות פסק הדין, יכול "להסתבך" עם הליכי הוצאה לפועל. אין שום מניעה לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין הפרת פסק דין בעניין צו עשה.

לצורך כל עליכם להגיש בלשכת ההוצאה לפועל טופס בקשה לביצוע פסק דין עשה.

שוקלים הגשת תביעה או בקשה בעניין צו עשה? צרו איתנו קשר לצורך בדיקת סיכויי ההצלחה.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב