רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

הגשת ערעור על פסק דין לבית המשפט המחוזי או בית המשפט העליון

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

הגשת ערעור על פסק דין צריכה להתבצע בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018. ערעור על פסק דין יכול להגיש גם התובע וגם הנתבע, ועצם הגשת ערעור מעידה על כך שאותו בעל דין אינו מרוצה מפסק הדין (הערת אגב – אמירה רווחת שניתן לשמוע מהשופטים היא שפסק דין טוב הוא פסק דין שאף אחד מהצדדים לא מרוצה מהקבוע בו).

לנוחיותכם מצורפת דוגמה לאופן ניסוח הודעת ערעור או בקשת רשות ערעור.

ערעור על פסק דין – האם מדובר בהגשת ערעור בזכות או ערעור ברשות

כאשר אומרים הגשת ערעור בזכות משמעות הדברים היא שלא צריכים לבקש רשות מבית המשפט על מנת להגיש את הערעור. לעומת זאת כאשר מדברים על ערעור ברשות מתכוונים לכך שצריכים להגיש בקשת רשות ערעור ובית המשפט צריך להכריע תחילה האם הוא מאשר את הבקשה (כלומר, לא דנים מיד בטענות הערעור).

ערעור בזכות מוגש בסיומו של ההליך המשפטי (ערעור על פסק דין). הערעור יכול להתייחס לכל סוגיה במסגרת ההליך, ויכול להתייחס להחלטה ספציפית או מספר החלטות שונות שניתנו לאורך ההליך.

ערעור ברשות ניתן להגיש גם במהלך ההליך המשפטי – על החלטות ביניים (כפי שיפורט להלן, לא על כל החלטת ביניים ניתן להגיש בקשת רשות ערעור). לרוב, בקשת רשות ערעור תתייחס להחלטת ביניים ספציפית.

לעיתים מתעורר קושי בסיווג ההחלטה – האם מדובר בפסק דין חלקי או החלטה אחרת. מצב זה יכול להתעורר כאשר בית המשפט מכריע בחלק מהטענות כבר במהלך ההליך המשפטי ובגין החלק שנותר ממשיכים לקיים התדיינות. במצב כזה בעל הדין לא תמיד יודע האם עליו להגיש ערעור על פסק דין בזכות או בקשת רשות ערעור. בעניין זה פסיקות בתי המשפט קבעו מבחנים אשר נועדו לסייע לבעל הדין להבין כיצד עליו לפעול (אם אתם לא יודעים אם במקרה שלכם צריכים להגיש ערעור על פסק דין בזכות או ערעור ברשות מומלץ להתייעץ עם עורך דין מנוסה בהגשת ערעורים).

חריגים: מאמר זה עוסק בעיקר על הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי או הגשת ערעור לבית המשפט העליון ולכן יתכנו מצבים שבהם תתקלו שלאו דווקא יתאימו למה שנכתב עד כה. אחד מאותם מצבים הוא הגשת ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות. במקרה זה על אף שמדובר בפסק דין, ולא החלטת ביניים, צריכים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. הנטייה היא לאשר בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות רק במקרים מצומצמים.

הגשת ערעור לבית המשפט המחוזי או העליון – תוך כמה זמן?

עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 בוצע שינוי בכל הקשור למועדי הגשת ערעור בזכות או ערעור ברשות. בעניין זה תקנה 137(א) קובעת כך:

המועד להגשת ערעור על החלטה הוא שישים ימים מיום שהומצאה.

תקנות סדר הדין האזרחי מגדירות "החלטה" כך:

"החלטה" – פסק דין, פסק דין חלקי וכל החלטה אחרת

כלומר, גם אם אתם מעוניינים להגיש ערעור על פסק דין (בזכות) וגם אם אתם מעוניינים להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים – עליכם לעשות זאת תוך 60 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

בעבר היה שוני במועדי הגשת ערעור בזכות לעומת ערעור ברשות ונוצרו מצבים שהם בעלי דין הגישו בקשת רשות ערעור במקרה שהיה עליהם להגיש ערעור, ובמקרים הפוכים, הגישו ערעור בזכות בשעה שהיה עליהם להגיש בקשת רשות ערעור. המקרה השני היה מקרה בעייתי במיוחד מכיוון שבמצב כזה בתי המשפט היו דוחים את הערעור. בעת דחיית הערעור בעל הדין כבר לא יכול היה להגיש בקשת רשות ערעור ולכן לא היה באפשרותו להלין על ההחלטה השיפוטית ממנה הוא לא היה מרוצה.

עם מצב זה מתמודדת עתה תקנה 149(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

הוגשה בקשה לרשות ערעור במקום שהמבקש רשאי לערער בזכות, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור, בתנאים שיורה; הוגש ערעור בזכות במקום שבו היה על המערער להגיש בקשת רשות ערעור, רשאי בית המשפט לדון בערעור כבקשת רשות ערעור ולתת הוראות לפי העניין;

מצבים בהם לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור (ניתן לערער במסגרת ערעור על כל פסק הדין)

ישנה רשימה של מקרים בהם לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון, אלא חייבים להמתין עד לסיומו של ההליך על מנת להגיש ערעור. באופן מפתיע חלק ניכר מעורכי הדין לא מכירים הוראות אלה או שוכחים להתייחס אליהן.

המקרים בהם לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור קבועים בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), תשס"ט-2009:

  1. החלטה בעניין קביעה ושינוי של מועדי דיון ומועדים להגשת בקשות, תגובות, כתבי טענות, מסמכים, סיכומים ותצהירים (להלן בצו זה – כתבי טענות);
  2. החלטה בבקשה להארכת מועד הקבוע בחיקוק, למעט החלטה שמשמעותה שלילת האפשרות לפתוח בהליך;
  3. החלטה בנוגע להיקף כתבי טענות;
  4. החלטה בעניין שלבי הדיון בהליך, למעט החלטה שהדיון יישמע במפוצל או שיתקיים דיון נפרד בתביעה שכנגד ובהודעה לצד שלישי;
  5. החלטה בעניין הזמנת עדים, סדר שמיעת עדים, ושאלות המוצגות לעדים לרבות קבלה או דחייה של התנגדות בעניין זה, למעט החלטה על דחיית בקשה לזמן עד או להגיש ראיה, או החלטה בעניין בקשה לעדות מוקדמת;
  6. החלטה בעניין סדר הבאת עדויות ואופן הגשת עדויות, למעט החלטה בעניין מתן עדות מחוץ לכתלי בית המשפט, ובכלל זה בהיוועדות חזותית;
  7. החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה;
  8. החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו;
  9. החלטה ליתן רשות להגן ולקבל התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;
  10. החלטה לפי פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למעט החלטה בעניין גילוי מסמך פלוני, עיון במסמכים ובעניין טענת חיסיון.

הגשת ערעור על פסק דין על ידי מי שאינו מיוצג על ידי עורך דין

גם אדם שאינו מיוצג על ידי עורך דין יכול להגיש ערעור או בקשת רשות ערעור (אם כי הדבר בהחלט לא מומלץ לאור העובדה שמרבית האנשים אינם משפטנים ואינם בקיאים בהוראות הדין והפסיקה הרלוונטית לצורך הגשת ערעור על פסק דין, ומשכך הערעור יכול להדחות מטעמים טכניים).

על פי הוראות הרשות השופטת בעניין הגשת ערעור אדם שאינו מיוצג יכול להגיש ערעור דרך מזכירות בית המשפט.

בית משפט השלום – מגיש שאינו מיוצג על ידי עורך דין רשאי להגיש את כתב הערעור בכל אחד מבתי משפט השלום במחוז.

בית המשפט המחוזי – מגיש שאינו מיוצג על ידי עורך דין רשאי להגיש את כתב הערעור רק בבית המשפט בו מוגש הערעור.

צירוף ראיות חדשות בשלב הערעור

ערכאת הערעור מתבססת על הראיות שהוגשו לבית המשפט אשר בחן את התיק לגופו של עניין. ברובם המוחלט של המקרים ערכאת הערעור לא תדון בראיות שלא הוגשו והתקבלו כדין על ידי הערכאה הדיונית. ניסיון "להגניב" ראיות חדשות במסגרת הודעת הערעור יוביל ברוב המקרים למחיקת אותן הראיות וחיובו של בעל הדין שעשה זאת בהוצאות משפט.

על מנת להגיש ראיות חדשות בשלב הערעור ניתן להעזר בתקנה 144 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

בעל דין אינו רשאי להגיש ראיות חדשות לבית המשפט שלערעור; ואולם בית המשפט רשאי להתיר הגשת ראיות חדשות אם שוכנע שהן עשויות להשפיע על תוצאות הערעור וכן שמתקיים אחד מאלה:

(1) לא היה ניתן לאתר את הראיה בשקידה סבירה ולהגישה בערכאה הראשונה במועד המתאים לכך;

(2) הגשת הראיה דרושה כדי למנוע עיוות דין.

כלומר, אם אתם מעוניינים להגיש ראיות חדשות בשלב הערעור עליכם להגיש בקשה מתאימה לפני הגשתן של הראיות בפועל.

האם הגשת ערעור על פסק דין מאפשרת למערער לא לקיים את פסק הדין?

התשובה לכך היא שלילית. כל עוד פסק הדין לא בוטל בעל הדין כנגדו ניתן פסק הדין חייב לקיים את האמור בו. הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור איננה מעכבת את ביצועו של פסק הדין או החלטת הביניים, ובמקרה שבעל הדין אינו מקיים את הקבוע בפסק הדין ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל.

עניין זה קבוע בתקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר קובעת כך:

(א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

על מנת לעכב את ביצועו של פסק הדין צריכים להגיש בקשה נפרדת לעיכוב פסק הדין. בדרך כלל בית המשפט יעכב את ביצועו של פסק הדין אם בעל הדין יראה שיגרם לו נזק גדול מאוד, שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם פסק הדין לא יעוכב (לדוגמה: אם פסק הדין קובע שיש להרוס בית, אם פסק הדין לא יעוכב לא ניתן יהיה להחזיר את הבית לקדמותו אם הוא יהרס). כמו כן, בעל הדין צריך להראות שיש סיכויים טובים לערעורו להתקבל.

שאלות נפוצות בעניין ערעור על פסק דין

  • כמה עולה להגיש ערעור?

    צריכים להתייחס לכמה עלויות שונות. אגרת בית משפט, ערובה ושכר טרחת עורך דין (במידה ואתם נעזרים בעורך דין).

    סכום אגרת בית המשפט תלוי לאיזה בית משפט מגישים את הערעור. ערעור למחוזי כפוף לתשלום אגרה בסך 1399 ש"ח. ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי (ערעור לבית המשפט העליון) כפוף לתשלום אגרה בסך 2992 ש"ח (הסכומים מתעדכנים מעט מדי שנה).

    הערובה היא סכום כספי אשר נועד להבטיח את הוצאות המשיב לערעור. גובה הערובה משתנה לפי נושא הערעור. ערעור אזרחי כללי כפוף להפקדת ערובה בסך 35,000 ש"ח. הערובה תוחזר אליכם במידה והערעור יתקבל.

    שכר טרחת עורך דין – בהתאם לסיכום עם עורך הדין איתו בחרתם לעבוד. לרוב מדובר בשכר טרחה בגובה אלפי שקלים לפחות. ככל שהערעור מורכב יותר שכר הטרחה עשוי להגיע גם לעשרות אלפי שקלים. במקרים חריגים אף יותר מכך.

  • האם כל עורך דין יכול להגיש ערעור על פסק דין?

    באופן תיאורטי – כן. הכללים להגשת ערעור קבועים בתקנות סדר הדין האזרחי. יחד עם זאת, מעבר לכללים הקבועים בתקנות צריכים להכיר את פסיקות בתי המשפט. עורך דין שאינו מכיר את הפסיקות הרלוונטיות עשוי להכשל בניהול הערעור.

  • האם ניתן לערער על כל קביעה בפסק הדין?

    מעשית ניתן להגיש ערעור על כל קביעה בפסק הדין. בפועל, בית המשפט שבוחן את הערעור אינו נוטה להתערב בממצאי עובדה או מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, למעט מקרים חריגים.

  • האם ניתן לבטל פסק דין ללא הגשת ערעור על פסק דין?

    זה אפשרי רק כאשר מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד (לדוגמה מצב שבו לא הוגש כתב הגנה או אחד הצדדים לא הגיע לדיון). ראו תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018.

.

האם אתם צריכים עורך דין כדי להגיש תביעה? להתגונן מתביעה? לפתור בעיה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

או התקשרו למשרדנו: 03-6427876

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שיתוף בטוויטר
שיתוף ב whatsapp
שליחה בוואטסאפ
שיתוף ב telegram
שליחה בטלגרם
שיתוף ב linkedin
שיתוף בלינקדין
שיתוף ב email
שליחה בדוא"ל
המלצות מלקוחות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב