רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

טלפון: 03-6427876

בניית סוכה על קיר של בית משותף – האם הדבר חוקי ומותר?

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

בניית סוכה היא מצווה דתית חשובה בעיני אנשים רבים, ובשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר סוכות שמוקמות באמצעות חיבורן לקיר הבית המשותף או על גבי מרפסות, ואף בולטות מהמרפסות החוצה. דוגמאות ניתן לראות כאן או כאן.

עולה השאלה האם בניית סוכה באופן זה מותרת על פי הדין, וזאת לנוכח העובדה שכדי שסוכות אלה לא יצללו מטה מהמרפסת יש לחזק אותן באמצעות כבלי מתכת אשר מחוברים לקירות הבית המשותף.

עניין זה הגיע בחג סוכות האחרון לפתחו של המפקח על הבתים המשותפים בפתח תקווה אשר נדרש להכריע בבקשה למתן צו מניעה זמני אשר אוסר על אחד השכנים בבית משותף לבנות סוכה שתתמך בכבלים אשר יהיו מחוברים לקירות הבית המשותף. במקרה ספציפי זה מטרת בניית הסוכה הייתה להשאיר אותה מחוברת לקיר הבית המשותף באופן קבוע במשך כל ימות השנה.

בניית סוכה תוך כדי השתלטות על רכוש משותף לפרק זמן מוגבל – מותרת

הקושי העיקרי שעומד בפני אדם המעוניין לבנות סוכה על המרפסת שלו הוא שהוא משנה את חזית הבית המשותף ונעזר בקירות הבית המשותף לצורך חיזוק יסודות הסוכה כך שהיא לא תצלול מטה. יחד עם זאת, גם אם לא מתקבלת הסכמת הדיירים בבית המשותף, בניית סוכה בצורה זו מותרת על פי הדין, בתנאי שהיא תפורק תוך פרק זמן מוגבל וחזית הבניין לא תפגע.

בעניין זה קבע המפקח על הבתים המשותפים בפתח תקווה (תיק מספר 6/458/2021, החלטה מיום 19.9.2021), בין היתר, כך:

פגיעה ברכוש המשותף מפורשת בפסיקה באופן רחב, והיא כוללת כל פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה של הבית, כפי שהייתה בגמר הבנייה, לרבות שינוי דמותו הארכיטקטונית או שיבוש שלמותו הסימטרית והאסתטית אין כל נפקות לשאלה אם מדובר בפגיעה קטנה או גדולה, והאם היא ניתנת לפיצוי נאות או לא [ע"א 136/63 לווינהיים נ' שוורצמן, פ"ד יז(3) 1722, 1725 (1963);ע"א 515/65 רבובסקי נ' גלסברג, פ"ד כ(2) 290);ע"א 395/74 לוי נ' סמואל פ"ד כט (2) 39( 1975(].

אומנם כל בעל דירה בבית משותף רשאי לעשות שימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף, בלי שיידרש להסכמת מי מבעלי הדירות בבית המשותף על מוסדותיו [ע"א 810/82 זול בו בע"מ נ' זיידה, פ"ד לז(4) 737, 741-740 (1983);ע"א 549/73 וינטרס נ' זמורה, פד"י כח(1) 645 ;ע"א 708/72 פרשקר נ' רוזנברג, פד"י כח (2) 817 (; ע"א 458/82 וילנר נ' גולני, פד"י מב(1) 49, ]. אך שימוש יהא סביר ורגיל ככל שעומד בתנאים המצטברים הבאים: האחד, השימוש תואם את תנאי המקום והזמן ואת הייעוד של אותו חלק ברכוש המשותף.

השני, השימוש אינו מונע שימוש דומה מדיירים אחרים בבית המשותף ואינו עולה כדי תפיסת חזקה ייחודית ברכוש המשותף [רע"א 7112/93 צודלר נ' יוסף, פ"ד מח(5) 550, 563-562 (1994); רע"א 9645/16 איסק נ' נחמיאס, (נבו, 10.1.2017);מ' דויטש קניין, כרך א', תשנ"ז-1997, 707-705; י' ויסמן דיני קניין – בעלות ושיתוף, תשנ"ז-1997, 490-488;א. אייזנשטיין "יסודות והלכות בדיני מקרקעין", חלק שלישי – בתים משותפים, תשס"א – 2001, 102].

לכן, ככל שמדובר בבניית סוכה – שנבנית לצורך חג הסוכות, ומפורקת מייד בסיום החג, וכך לאחר פירוקה – אין כל פגיעה בחזותו החיצונית התקינה והאחידה של הרכוש המשותף, כפי שהיתה בעת גמר הבניה – אין צורך בהסכמת השכנים, שכן בניית סוכה ארעית שכזו, מהווה שימוש סביר ברכוש המשותף. אך המקרה שלפניי, לכאורה, אינו כזה. ומשכך באופן לכאורי, היו צריכים המשיבים להוכיח כי קיבלו את הסכמת בעלי הדירות בבית המשותף, לפני התחלת הבנייה, אך הסכמה כזו, לא הוצגה על ידם.

לא נעלמה מעיניי, טענת המשיבים לפיה אין צורך בהיתר בנייה לצורך הקמת סוכה, וכן טענתם כי במסגרת ההנחיות המרחביות שהוציאה עיריית בני-ברק בעקבות תיקון מספר 101 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן-"חוק התכנון והבניה"), אין כלל צורך בהוראות מיוחדות ובהיתר לבניית סוכה ובלבד שהיא תבנה לצורך חג הסוכות. אלא שטענותיהם אלו, קשורות להיבט התכנוני ולא להיבט הקנייני. אין להשוות בין השיקולים הנוגעים לדיני התכנון והבניה לבין השיקולים הנוגעים ליישום הוראות הקניין בחוק המקרקעין.

לפיכך, סמכות מוסדות התכנון מוגבלת לדיון בשאלות תכנוניות, ואין הם מוסמכים לדון בשאלות קנייניות [בג"ץ 1578/90 הלן אייזן נ' הועדה המקומית לתכנון לבניה ת"א (נבו 24.10.1990);עע"מ 3493/08 אפרים שחמון נ' רשות הרישוי המקומית לתכנון ובניה תל אביב – יפו , בפסקה 20 (נבו, 13.12.2010);עע"מ 2832/09 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעתיים נ' בני אליעזר בע"מ, בפסקה יב (נבו 09.01.2011(;מ' בניאן דיני מקרקעין עקרונות והלכות (2002), 755-754].

לפני סיום חלק זה, אפנה לדבריו החשובים של הרב הגאון יצחק זילברשטיין, "פניני חשוקי חמד, על סדר פרשיות התורה":

שאלה: מה הדין כאשר ראובן דייר בבית משותף, סוכתו צרה מלהכיל את כל בני ביתו, ולכן הוא רוצה להעמיד עמודי ברזל קבועים בחצר המשותפת ועליהם יבנה סוכתו. שמעון שכנו מתנגד וטוען שהעמודים מכערים את חזות הבנין. ואם ראובן רוצה, שיבנה את סוכתו למטה בחצר. ועתה באים שניהם לדין, ראובן טוען ששמעון הוא צר עין ושכן רע, ונוהג כמדת סדום. ושמעון טוען שהוא מתכוון רק לטובה, כדי שהבנין לא יתכער, ואסור לראובן להקפיד עליו, הצדק עם מי?

תשובה: נראה שגם אם הוא במקום מצוה לבנות סוכה, ואפילו לא יהיה לראובן מקום אחר לבנות סוכה, אסור לו להעמיד עמודים בצורה כזאת שיכערו את הבנין, על חשבון השכנים, וילך בחג הסוכות לאכול אצל השכנים, ואם אין לו סוכה הרי הוא פטור מהמצוה, אבל לא יבנה על חשבון אחרים. ואסור לראובן להקפיד על כך, שהרי לא נאמר בתורה זכות תרעומת על אדם שאינו מעניק לחברו מתנה, וכאן שמעון לא עשה כל רעה לראובן אלא שלא הסכים לתת לו מתנה.


ויעוין במסכת בבא מציעא (דף עה ע"ב) השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת. הרי חזינן שיש דינים מיוחדים מתי מותר לאדם שיהיה לו תרעומת על חבירו, ולא התירו אלא במקום שחבירו גרם לו הפסד, ולא כאשר יש צדק בדברי חבירו. וכיוצא בזה כתב החפץ חיים (הלכות לה"ר כלל ה ס"א) מי שלא עשה לחבירו רעה, אלא שנמנע מלהטיב, ההולך ומגנה אותו בפני אנשים, הרי זה לשון הרע, ואפילו אם נתברר גם כן אצלו שהיה יכול להטיב עמו הטובה הזאת, אך לא הטיבו מפני רוע טבעו, עיי"ש.

ונראה דאפילו לדבר אל שמעון בחומרא ולהפציר בו רבות עד שיהא מוכרח להסכים, יש בזה חשש לא תחמוד, וכמו שכתב הרמב"ם (פ"א מהלכות גזילה ה"ט( כל החומד… של חברו… ויכביר עליו ברעים והפציר בו עד שלקחו ממנו, אע"פ שנתן לו דמים רבים, הרי זה עובר בלא תעשה של לא תחמוד.

בניית סוכה שתעמוד במשך כל ימות השנה – האם מותרת?

כמפורט לעיל, לא בכל מקרה בניית סוכה על שטח הבית המשותף אסורה. יחד עם זאת, בניית סוכה שפוגעת בזכויות הדיירים בבית המשותף מחייבת את הסכמתם. בנסיבות שלא הושגה הסכמת הדיירים לצורך בניית סוכה קבועה, על הדיירים לפנות מיד לערכאה שיפוטית לצורך קבלת צו מניעה האוסר על השכן להמשיך ולבנות את סוכה.

השתהות בפניה לערכאות משפטיות עשויה להכשיל את הבקשה לקבלת צו מניעה, ובטח אם בניית סוכה הושלמה עוד לפני שפניתם לערכאות משפט.

במקרה בו בניית סוכה הושלמה בפועל יהיה צורך להגיש תביעה ולדרוש צו המורה לשכן לפרק את הסוכה.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב