עורך דין אדי בליטשטיין

תביעות כספיות | לשון הרע | חוזים

עורך דין לייצוג תובעים ונתבעים

רחוב משה לוי 11, ראשון לציון

משרדנו ממוקם בבניין UMI - משרד 201 (מול קניון הזהב)

טלפון 03-6427876

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 - 18:00

Адвокат Эди Блитштейн

Русскоязычный адвокат по гражданским – коммерческим вопросам

כושי מסריח או אתיופי מסריח – פיצוי ראוי בגין אמירה גזענית

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

בחברה בה אנו חיים כיום אמירות כגון כושי מסריח, אתיופי מסריח, רוסי מסריח, מרוקאי מסריח (ואמירות דומות, ופוגעניות לא פחות) הן אמירות נפוצות מאוד, אותן ניתן לשמוע ברחוב או לקרוא ברשתות החברתיות. אמירה שכזו היא אמירה גזענית אשר מאפשרת הגשת תביעת לשון הרע וקבלת פיצוי כספי משמעותי.

לאחרונה ניתן פסק דין בתביעה שהוגשה על ידי תקוה גדעון, זוכת האח הגדול, כנגד אישה אשר קראה לה באמירות הגזעניות הבאות: "אתיופית מסריחה", "מי נתן לכושית לנהל מסעדה".

בית המשפט ניתח את האמירות הקשות והגיע למסקנה כי אמירות אלה אכן נכנסות לגדרו של חוק איסור לשון הרע ומזכות בפיצוי כספי משמעותי.

כושי מסריח או אתיופי מסריח הן אמירות גזעניות באופן מובהק

בפסק דינו בית המשפט התייחס למצבים בהם מתייחסים למוצאו של אדם במסגרת אמירה גזענית. במקרה הנדון בית המשפט התייחס למוצא אתיופי אך ברור שהדברים רלוונטיים גם לאמירות כגון רוסי מסריח או מרוקאי מסריח. בין היתר קבע בין המשפט כך:

עוד ברור, כי התייחסות לאדם על רקע ארץ מוצאו או צבע עורו ברבים בוודאי שבקונוטציה שלילית עלולה להביא לביזויו ולהשפלתו בעיני הבריות. בענייננו אין מחלוקת של ממש כי הפרסומים מהווים לשון הרע.

כינוי התובעת כ- "אתיופית מסריחה" והאמירה של הנתבעת כנגד התובעת בעת האירוע "מי נתן לכושית לנהל מסעדה", הינם פרסומי לשון הרע כהגדרתה בחוק באופן מובהק, אמירות אשר נועדו לבזות ולהשפיל את התובעת.

זאת ועוד, מדובר על אמירות שנועדו לבזות את הנתבעת על רקע גזעה ומוצאה, כאשר לשון החוק, כמצוטט לעיל, נועדה להגן על האדם בפני אמירות מסוג זה.

אדגיש, כי במקרה שלפניי אין מדובר רק בקללות או גידופים בהם קיללה הנתבעת את התובעת, אלא באמירות גזעניות בוטות, אמירות אשר יש בהן פגיעה אובייקטיבית וסובייקטיבית בתובעת.

לפיכך, בעצם נקיטת הביטויים כגון "אתיופית מסריחה" ו-"מי נתן לכושית לנהל מסעדה" יש בכדי לשלול את הגנת תום הלב.

גובה פיצוי הראוי לאחר כינוי כושי מסריח או אתיופי מסריח

גם כאן יש להדגיש שאמנם פסק הדין מתייחס לאמירות פוגעניות ביחס לאתיופים אך הדברים בהחלט רלוונטיים לאמירות פוגעניות גם ביחס למגזרים אחרים.

במקרה הנדון בית המשפט התייחס למספר שיקולים שהובילו לפסיקת הפיצוי. האחד, הנתבעת מעולם לא התנצלה על האמירות הגזעניות שלה (בית המשפט אף ציין בצורה מפורשת שאם הנתבעת הייתה מתנצלת הפיצוי היה מופחת באופן משמעותי).

מצד שני, הנתבעת היא אם חד הורית עם ילדים קטנים, ופסיקת פיצוי כספי גבוה במיוחד היה עלול לפגוע גם בילדים שלה (שמטבע הדברים כלל אינם צד להליך ולא עשו שום דבר רע לתובעת).

בעניין גובה הפיצוי בית המשפט קבע, בין היתר, כך:

במקרה שלפני יש נסיבות הפעולות לחומרא ויש נסיבות הפועלות לקולא, כך שנדרש לאזן ביניהן. אקדים ואומר כי מירב הנסיבות הינן נסיבות לחומרא, כך שראוי לפסוק פיצוי משמעותי.

בגדר הנסיבות לחומרא יש להביא בחשבון בראש ובראשונה כי מדובר בביטויים גזעניים. אין מדובר בקללות סתם או אמירות כלליות בגנות התובעת, אלא באמירות שהמוטיב המנחה שלהם הוא גזעני.

על אמירות גזעניות קבעה הפסיקה באופן ברור וחד משמעי כי פגיעתם רעה וכי הפיצוי בגינם ראוי שיהיה משמעותי, ר', לשם הדוגמה, בת"א (כ"ס) 39170-11-16 ציבולוב נ' קרקוקלי ואח' פורסם בנבו:
"ביטויים גזעניים מסוג זה פגיעתם רעה. הם פוגעים בלכידות החברתית, במהותה של המדינה כמדינה קולטת עליה, בעולים שחלקם היו חשופים בעבר לכינויי גנאי בהיותם "יהודים", ולאחר שהגיעו לישראל חשופים הם לכינויי גנאי בשל ארץ מוצאם…".

עוד יש להביא בחשבון לחומרא, כי אין מדובר באמירה אחת בודדה, אלא באמירות חוזרות ונשנות לאורך כל האירוע.

נתון נוסף שיש להביא בחשבון לרעת הנתבעת הינו מקום הפרסום והיקף הפרסום. בענייננו מדובר במקום העבודה של התובעת, כאשר התובעת קיבלה קידום במקום עבודה זה זמן קצר בלבד טרם האירוע. האמירות נאמרו הן בפני קהל סועדים רב והן בפני צוות העובדים של המסעדה. מכאן, כאשר אין מדובר באמירה שנאמרה בחוג חברים מצומצם, אלא באמירה שנאמרה במקום העבודה של הנתבעת, לפני קהל משמעותי, כולל אנשים זרים וכן צוות העובדים, יש באמירות אלא לא רק לפגוע בכבודה של התובעת, אלא גם במקור פרנסתה.

עוד אציין לעניין זה, כי התרשמתי מעדות התובעת כי הפרסום אכן פגע בה פגיעה קשה, וניתן להבין לליבה של התובעת, כאשר לקוחה של המסעדה אותה היא מנהלת צועקת לפני כל קהל המסעדה וצוות העובדים אמירה כגון: "מי נתן לכושית לנהל מסעדה".

עוד נתון לחומרא הינו כי פרסום לשון הרע לווה גם באקט פיזי של זריקת מזון על התובעת, דבר שיש בו משום השפלה נוספת. נתון משמעותי נוסף שיש לזקוף לחובת הנתבעת הינה התנהגותה לאחר האירוע ולמעשה עד היום. הנתבעת לא חזרה בה ולא התנצלה על דבריה הגזעניים, לא מיד לאחר האירוע, לא לאחר הגשת התביעה ואף לא בסיכומיה.

ראוי היה לטעמי, כי הנתבעת הייתה לוקחת אחריות על מעשיה ועל דבריה הגזעניים ומתנצלת בפני התובעת על דבריה הגזעניים והקשים. התנצלות שכזו בעניין האמירות הגזעניות, אילו הייתה נעשית בתום לב על ידי הנתבעת, היה בה להפחית באופן משמעותי מסכום הפיצוי.

האמירות של הנתבעת באירוע הינן אמירות קשות ובלתי נסלחות. הנתבעת בחרה לעלוב בתובעת ברצף של אמירות גזעניות, אמירות אשר כל מטרתן הייתה להשפיל ולבזות את התובעת לאור מוצאה האתיופי. התובעת לא בחלה להשתמש ברפרטואר גזעני נרחב, לרבות שימוש במילת הגנאי "כושי" ובצירוף הפוגעני "אתיופית מסריחה".

זאת ועוד; אמירות אלו לא נאמרו בדלת אמות או במפגש חברתי מצומצם, אלא במקום העבודה של התובעת, בפני קהל גדול, לרבות חבריה ועובדיה של התובעת.ואם לא די בכך, הנתבעת הוסיפה מעשה לדיבור וזרקה על התובעת דבר מאכל.

השוואת המעשים של הנתבעת לדברי לשון הרע שנדונו בפסיקה כפי שסקרתי לעיל, מגלה כי מעשיה של הנתבעת חמורים מהמקרים שנדונו עד היום בהקשר שכזה וזאת הן בעוצמת ההתבטאות, הן בקהל הרב שהיה להתבטאות והן בהעדר כל מוכנות של הנתבעת לקחת אחריות על אמירותיה הקשות ולחזור בה מדבריה.

החברה הישראלית הינה חברה קולטת עלייה, כאשר העלייה מאתיופיה סופגת לצערנו התנהגות גזענית ואמירות גזעניות רבות, ר', למשל, במאמר 'אל תגרמו לי לשנוא אתכם: גזענות נתפסת ואיכות חיים תרבותית בקרב נערות אתיופיות', רחלי שנהב גולדברג, ציון ברנץ, קרני גיזנבורג, 'סוגיות חברתיות בישראל' חוברת 14 (קיץ 2012 / תשע"ב), עמ' 93-117.

בנסיבות שכאלו על בית המשפט להבהיר בקול ברור, נקי וצלול כי בחברה הישראלית אין מקום להתבטאויות גזעניות וכי כל התבטאות גזענית שכזו תחייב בפיצוי משמעותי, ממשי וגבוה. בהקשר זה, מקובלת עליי אמירתו של כב' בית המשפט בעניין סטיין טמפרה לעיל, כי נקיטת יד רכה עם זה הנוקט בדרך גזענית כמוה כפגיעה נוספת בקורבן הגזענות.

עם זאת, עדיין, אין מקום למצות עם הנתבעת את מלוא חומרת הדין, וזאת לאור היותה אם צעירה, יחדנית, המטפלת בילדים קטנים. מכאן, מיצוי מלוא חומרת הדין עם הנתבעת, האם, ופסיקת פיצויים גבוהים כנגדה, יש בו להוות גם פגיעה בילדיה הקטינים, אשר כמובן לא חטאו בדבר. בהקשר של תיק זה מדובר לטעמי בשיקול של ממש להפחתה בפיצוי, שיקול אשר זכה להכרה גם בפסיקה.

אבהיר כי אילו לא היה מדובר באם יחדנית דלת אמצעים יחסית, הייתי פוסק סכום פיצוי גבוה בהרבה.

כמו כן, ראוי לתת משקל מצומצם לכך שאין פגיעה של ממש בחוסן הנפשי של התובעת, כפי שניתן ללמוד מזכייתה המרשימה בתכנית "האח הגדול". לאור האמור לעיל, אני מעמיד את הפיצוי על סך של 55,000 ₪.

בנוסף לפיצוי הכספי בגובה 55,000 ש"ח (שעל פי השופט הופחת בגלל היותה של הנתבעת אם חד הורית עם ילדים קטנים), נפסקו לטובת התובעת 12,000 ש"ח שכר טרחת עורך דין, ועוד 2500 ש"ח הוצאות משפט.

כפי שניתן לראות מפסק הדין, כינויים כגון כושי מסריח או אתיופי מסריח עשויים להוביל לפיצוי כספי משמעותי. אם פגעו בשמכם הטוב וכינו אתכם בכינוי גזעני צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין לצורך בחינת סיכויי התביעה שלכם.

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו ללא תשלום עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

עִבְרִיתРусскийEnglishالعربية

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב