ביטול הסכם פשרה, במיוחד אם הוא הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, זאת מלאכה לא פשוטה. במאמר זה ננסה להבין מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לנסות ולבטל הסכם פשרה שאינו מסייע או לא מקדם את האינטרסים של הצד שמעוניין בביטולו. תחילה ננסה להבין מהו הסכם פשרה ומדוע

הטרדה מינית במקום העבודה בעלת מאפיינים מיוחדים משום שהיא גורמת לסביבת עבודה עוינת עבור העובד המוטרד מינית, אשר אף עשוי לרצות לעזוב את עבודתו, וכך למעשה נגרמת לו פגיעה רבה יותר. חוק למניעת הטרדה מינית מאפשר לעובד שהוטרד מינית להגיש תביעה ולדרוש פיצוי עד לסכום 120,000 ש”ח (בפועל מדובר בסכום

חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, תשס”ז – 2007 קובע כי יש לאפשר עבודה בישיבה. איסור על ישיבה בעבודה באופן מוחלט חושף את המעסיק בפני תביעות אישיות רבות של עובדים או בפני תביעה ייצוגית אחת (בדומה לבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד א.ל.מ שהוגשה באמצעות משרדנו בעבר). הפיצוי הכספי האפשרי בגין

מהו כתב תביעה ומדוע הגשת כתב תביעה צריכה להתבצע בצורה נכונה? הגשת כתב תביעה לבית המשפט מתחילה הליך משפטי (למעט חריגים, כגון תביעה ייצוגית המתחילה בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, אליה מצרפים את כתב התביעה כנספח). להבדלים בין סוגי תביעות שונות לחצו כאן. כתב התביעה הוא מסמך בו מפרט התובע

בתאריך 5.1.2018 בית הדין האזורי לעבודה אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד חברת ביפר בעקבות אי תשלום בגין הפסקות קצרות לעובדיה (ת”צ 9767-09-16 רז צח נ’ ביפר תקשורת ישראל בע”מ). להגנתה ביפר טענה במסגרת ההליך כי גם חברות אחרות בתחומה אינן משלמות לעובדיהן בגין הפסקות קצרות, וכי אי תשלום בגין

בתאריך 4.8.2017 אישר בית הדין האזורי בתל אביב ניהולה של תביעה ייצוגית העוסקת בנושא ישיבה במהלך העבודה (ת”צ 12500-01-16 דניאל ליין ואח’ נ’ א.ל.מ סחר 2000 בע”מ). בקשה לאישור תביעה ייצוגית זו הוגשה באמצעות משרדנו ולמיטב ידיעתנו מדובר בפעם הראשונה שמאושרת תביעה ייצוגית בגין הפרתו של חוק הזכות לעבודה בישיבה,

לאחרונה פונים למשרדי נתבעים רבים שמבררים כיצד יש לנהוג לאחר קבלת כתב תביעה, והאם הגנה מפני תביעה מחייבת פניה לעורך דין ושכירת שירותיו. באופן מפתיע – התשובה היא שלא תמיד חייבים או צריכים לפנות לעורך דין כדי להתגונן מפני תביעה (בהמשך מאמר זה תבינו מדוע). הגנה מפני תביעה מתחילה בקריאת

בחודש פברואר 2016 דיווחתי על החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר אישר ניהולה של תביעה ייצוגית נגד חברה שניהלה יחסי מזמין – קבלן עם חברה נוספת, אשר שלחה בשמה ספאם (דואר זבל). בתאריך 27.7.2016 ביטל בית המשפט העליון את החלטתו של בית המשפט המחוזי, ודן בהרחבה בנושא יחסי מזמין – קבלן