בתאריך 8.1.2020 ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון בעניין תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק ומדוע יש לבצע הבחנה בין ביצוע שיתוף פוסט לבין ביצוע לייק לפוסט בכל הקשור לסוגיית תשלום הפיצוי הכספי (רע”א 1239/19 יואל שאול ואח’ נ’ חברת ניידלי תקשורת בע”מ). מכיוון שמדובר בפסיקה של בית

סוגיה שהתבררה לאחרונה בבית המשפט המחוזי העלתה את השאלה האם ניתן למנוע פרסום לשון הרע בטלוויזיה, ובמיוחד כאשר התחקיר העיתונאי עדיין לא הסתיים (ת”א 1598-12-19 הלל בבייב נ’ שידורי קשת בע”מ, החלטה מיום 22.12.2019). במקרה הנדון דובר על תחקיר עיתונאי על עורך דין שלכאורה פעל במרמה מול לקוחותיו. כנגד עורך

ביטול הסכם פשרה, במיוחד אם הוא הוגש לבית המשפט וקיבל תוקף של פסק דין, זאת מלאכה לא פשוטה. במאמר זה ננסה להבין מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לנסות ולבטל הסכם פשרה שאינו מסייע או לא מקדם את האינטרסים של הצד שמעוניין בביטולו. תחילה ננסה להבין מהו הסכם פשרה ומדוע

אלימות בגן ילדים הוא הסיוט המפחיד ביותר של כל הורה. עולה השאלה מה לעשות אם מגלים מקרה אלימות בגן ילדים? האם לפרסם כדי שכולם ידעו וימנעו מלרשום את הילדים שלהם לאותו גן? אם כן, כיצד לתאר את מקרה האלימות? מצד שני, אולי כדאי פשוט להוציא את הילד מהגן, להעבירו לגן

מה זה שיימינג ברשת (ONLINE SHAMING או CYBER SHAMING)? שיימינג מתורגם לעברית כ”ביוש”. מטרתו של שיימינג ברשת (או ביוש ברשת) או בכל פלטפורמה אחרת היא לפגוע או לבזות את האדם כנגדו מפורסמת ידיעה כלשהי. למעשה מדובר בלא פחות מאשר תופעת בריונות ברשת. כיום, תופעת שיימינג ברשת מעסיקה רבות את בתי

הכינוי נאצי או כינויים דומים לו הפכו לכינויי גנאי פופולריים במיוחד. עיינו היום בכמעט כל כתבה העוסקת ביחסים הפוליטיים בין השמאל לימין בישראל, ותגלו לפחות תגובה אחת שבה כותב התגובה השתמש בכינוי נאצי או כינוי דומה לו, או השווה את הכותב או מגיבים אחרים להיטלר. בדיקה נוספת תוכלו לבצע על

כתיבת תלונה בפייסבוק על אדם או חברה נפוצים מאוד מכיוון שכך ניתן להגיע לאנשים רבים מאוד באופן כמעט מיידי. יחד עם זאת, צריכים לזכור שכתיבת תלונה בפייסבוק או באינטרנט עשויה להיחשב לפרסום פוגעני שעשוי בהחלט להוביל להגשת תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה. אם החלטתם לפרסם תלונה בפייסבוק כדאי מאוד

כיום האינטרנט הפך למקום פופולרי לכתיבת ביקורת צרכנית. פייסבוק או אתרים ייעודיים (כגון זאפ) מאפשרים ללקוחות של בתי עסק לכתוב ביקורת צרכנית בכל עת שהם מרוצים או לא מרוצים מהשירות שהם קיבלו מבית העסק. נשאלת השאלה, מתי ביקורת צרכנית שפורסמה באינטרנט, ואליה נחשפו אנשים רבים, הופכת מלגיטימית לפרסום לשון הרע

עם התקדמות הטכנולוגיה נוצרים עוד ועוד אפיקים בהם בהם ניתן לפגוע ולהשמיץ. פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ הוא אחד מאותם אפיקים חדשים שלאחרונה מגיעים רבות לפתחו של בית המשפט, ולאחרונה ניתן פסק דין נוסף בעניין לשון הרע בקבוצת וואטסאפ במסגרתו נפסק פיצוי כספי משמעותי (ת”א 19527-08-17 נביל זגל נ’ אוסנת

תביעת הוצאת דיבה ניתן להגיש מכוח חוק איסור לשון הרע אשר קובע באילו מקרים תוכלו לקבל פיצוי כספי גבוה בגין פרסום המהווה הוצאת דיבה. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי עלתה השאלה האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה במקרה בו הפרסום לא התייחס באופן מפורש לנפגע (ת”א

כיום ניתן לתבוע בגין הוצאת דיבה בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, אשר קובע גם את גובה הפיצוי בגין כל פרסום המהווה הוצאת דיבה. סכום הפיצוי עומד היום על כ-75 אלף ש”ח בגין כל פרסום, ואם מוכיחים שהייתה כוונה לפגוע, הפיצוי מגיע לכ-150 אלף ש”ח. כלומר, כדי לדעת על איזה

מהו כתב תביעה ומדוע הגשת כתב תביעה צריכה להתבצע בצורה נכונה? הגשת כתב תביעה לבית המשפט מתחילה הליך משפטי (למעט חריגים, כגון תביעה ייצוגית המתחילה בהגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית, אליה מצרפים את כתב התביעה כנספח). להבדלים בין סוגי תביעות שונות לחצו כאן. כתב התביעה הוא מסמך בו מפרט התובע