שקרן, רמאי, נוכל אלה אמירות שרבים מאיתנו משתמשים בהן בחיי היומיום. עולה השאלה האם אמירות אלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ולזכות בפיצוי כספי גבוה? התשובה לשאלה זו ניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 53708-08-20 אשר

מצורף בזאת לשימושכם כתב תביעה לשון הרע אותו ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום. תעשו את ההתאמות הנחוצות, בפן העובדתי, למקרה הרלוונטי אליכם. בית משפט השלוםב (העיר בה ממוקם בית המשפט) בעניין: שם התובע/ת, ת"ז: _________        לציין כתובת מלאה                                                               נ   ג   ד שם הנתבע/ת, ת"ז: ___________  לציין כתובת

סכסוך שכנים בקבוצת whatsapp ותביעות דיבה הפכו לנפוצים במיוחד בשנים האחרונות. לנוכח העובדה שבקבוצת ה-whatsapp של הבניין עשויים להיות חברים רבים (כל או רוב השכנים), האמירות הפוגעניות של שכן אחד כלפי שכן אחר יגיעו בסופו של דבר לידיעת השכנים (ככל שקבוצת ה-whatsapp מונה יותר שכנים כך הפיצוי הכספי עשוי להיות

בחברה בה אנו חיים כיום אמירות כגון כושי מסריח, אתיופי מסריח, רוסי מסריח, מרוקאי מסריח (ואמירות דומות, ופוגעניות לא פחות) הן אמירות נפוצות מאוד, אותן ניתן לשמוע ברחוב או לקרוא ברשתות החברתיות. אמירה שכזו היא אמירה גזענית אשר מאפשרת הגשת תביעת לשון הרע וקבלת פיצוי כספי משמעותי. לאחרונה ניתן פסק

מה זה פייק ניוז (fake news)? המושג פייק ניוז (המושג האהוב ביותר על נשיא ארה"ב, דונלד טרמפ) מתורגם לעברית כ"ידיעה מזויפת" או "ידיעה שקרית". בביטוי זה נעשה שימוש באופן תדיר ביחס לכלי תקשורת אשר לכאורה מפרסמים מידע שגוי באופן מלא או באופן חלקי (או, לכל הפחות, באופן חסר). המושג עשה

חוק איסור לשון הרע קובע באילו מקרים ניתן להגיש תביעת לשון הרע, ועל כך כתבתי בהרחבה בעבר. שני התנאים העיקריים הם שהפרסום הפוגעני יעמוד בהוראותיו של חוק איסור לשון הרע, ושהפרסום יגיע לרבים (תפוצה רחבה יותר תזכה, לרוב, בפיצוי כספי גבוה יותר). הגשת תלונה במשטרה אכן עשויה לעמוד בתנאים אלה.

עיקול חשבון בנק עשויה להיות הפתעה לא נעימה לבעל החשבון, במיוחד כאשר עיקול חשבון הבנק נעשה ללא הצדקה או בניגוד לדין. במצבים אלה בעל החשבון עשוי להפגע במספר מישורים שונים. ראשית, הטלת עיקול על חשבון בנק (שלא כדין) תמנע מבעל חשבון הבנק אפשרות להשתמש בכספים בחשבון כרצונו. הדבר עשוי להוביל

תארו לעצמכם את המצב הבא: חברה (ולא אדם) מפרסמת עליכם באינטרנט אמירות שנכנסות בגדר חוק איסור לשון הרע. אתם בוודאי תגישו תביעת לשון הרע נגד החברה. האם גם תגישו תביעת לשון הרע נגד בעל החברה? אם לא, אתם עשויים לוותר מראש על חלק מהפיצוי שבית המשפט עשוי לפסוק לטובתכם. באילו

בתאריך 8.1.2020 ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון בעניין תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק ומדוע יש לבצע הבחנה בין ביצוע שיתוף פוסט לבין ביצוע לייק לפוסט בכל הקשור לסוגיית תשלום הפיצוי הכספי (רע"א 1239/19 יואל שאול ואח' נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ). מכיוון שמדובר בפסיקה של בית

סוגיה שהתבררה לאחרונה בבית המשפט המחוזי העלתה את השאלה האם ניתן למנוע פרסום לשון הרע בטלוויזיה, ובמיוחד כאשר התחקיר העיתונאי עדיין לא הסתיים (ת"א 1598-12-19 הלל בבייב נ' שידורי קשת בע"מ, החלטה מיום 22.12.2019). במקרה הנדון דובר על תחקיר עיתונאי על עורך דין שלכאורה פעל במרמה מול לקוחותיו. כנגד עורך

אלימות בגן ילדים הוא הסיוט המפחיד ביותר של כל הורה. עולה השאלה מה לעשות אם מגלים מקרה אלימות בגן ילדים? האם לפרסם כדי שכולם ידעו וימנעו מלרשום את הילדים שלהם לאותו גן? אם כן, כיצד לתאר את מקרה האלימות? מצד שני, אולי כדאי פשוט להוציא את הילד מהגן, להעבירו לגן