חוק איסור לשון הרע קובע באילו מקרים ניתן להגיש תביעת לשון הרע, ועל כך כתבתי בהרחבה בעבר. שני התנאים העיקריים הם שהפרסום הפוגעני יעמוד בהוראותיו של חוק איסור לשון הרע, ושהפרסום יגיע לרבים (תפוצה רחבה יותר תזכה, לרוב, בפיצוי כספי גבוה יותר). הגשת תלונה במשטרה אכן עשויה לעמוד בתנאים אלה.

עיקול חשבון בנק עשויה להיות הפתעה לא נעימה לבעל החשבון, במיוחד כאשר עיקול חשבון הבנק נעשה ללא הצדקה או בניגוד לדין. במצבים אלה בעל החשבון עשוי להפגע במספר מישורים שונים. ראשית, הטלת עיקול על חשבון בנק (שלא כדין) תמנע מבעל חשבון הבנק אפשרות להשתמש בכספים בחשבון כרצונו. הדבר עשוי להוביל

תארו לעצמכם את המצב הבא: חברה (ולא אדם) מפרסמת עליכם באינטרנט אמירות שנכנסות בגדר חוק איסור לשון הרע. אתם בוודאי תגישו תביעת לשון הרע נגד החברה. האם גם תגישו תביעת לשון הרע נגד בעל החברה? אם לא, אתם עשויים לוותר מראש על חלק מהפיצוי שבית המשפט עשוי לפסוק לטובתכם. באילו

בתאריך 8.1.2020 ניתן פסק דין חדש של בית המשפט העליון בעניין תשלום פיצוי על שיתוף פוסט בפייסבוק ומדוע יש לבצע הבחנה בין ביצוע שיתוף פוסט לבין ביצוע לייק לפוסט בכל הקשור לסוגיית תשלום הפיצוי הכספי (רע"א 1239/19 יואל שאול ואח' נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ). מכיוון שמדובר בפסיקה של בית

סוגיה שהתבררה לאחרונה בבית המשפט המחוזי העלתה את השאלה האם ניתן למנוע פרסום לשון הרע בטלוויזיה, ובמיוחד כאשר התחקיר העיתונאי עדיין לא הסתיים (ת"א 1598-12-19 הלל בבייב נ' שידורי קשת בע"מ, החלטה מיום 22.12.2019). במקרה הנדון דובר על תחקיר עיתונאי על עורך דין שלכאורה פעל במרמה מול לקוחותיו. כנגד עורך

אלימות בגן ילדים הוא הסיוט המפחיד ביותר של כל הורה. עולה השאלה מה לעשות אם מגלים מקרה אלימות בגן ילדים? האם לפרסם כדי שכולם ידעו וימנעו מלרשום את הילדים שלהם לאותו גן? אם כן, כיצד לתאר את מקרה האלימות? מצד שני, אולי כדאי פשוט להוציא את הילד מהגן, להעבירו לגן

מה זה שיימינג ברשת (ONLINE SHAMING או CYBER SHAMING)? שיימינג מתורגם לעברית כ"ביוש". מטרתו של שיימינג ברשת (או ביוש ברשת) או בכל פלטפורמה אחרת היא לפגוע או לבזות את האדם כנגדו מפורסמת ידיעה כלשהי. למעשה מדובר בלא פחות מאשר תופעת בריונות ברשת. כיום, תופעת שיימינג ברשת מעסיקה רבות את בתי

הכינוי נאצי או כינויים דומים לו הפכו לכינויי גנאי פופולריים במיוחד. עיינו היום בכמעט כל כתבה העוסקת ביחסים הפוליטיים בין השמאל לימין בישראל, ותגלו לפחות תגובה אחת שבה כותב התגובה השתמש בכינוי נאצי או כינוי דומה לו, או השווה את הכותב או מגיבים אחרים להיטלר. בדיקה נוספת תוכלו לבצע על

כתיבת תלונה בפייסבוק על אדם או חברה נפוצים מאוד מכיוון שכך ניתן להגיע לאנשים רבים מאוד באופן כמעט מיידי. יחד עם זאת, צריכים לזכור שכתיבת תלונה בפייסבוק או באינטרנט עשויה להיחשב לפרסום פוגעני שעשוי בהחלט להוביל להגשת תביעת לשון הרע – הוצאת דיבה. אם החלטתם לפרסם תלונה בפייסבוק כדאי מאוד

כיום האינטרנט הפך למקום פופולרי לכתיבת ביקורת צרכנית. פייסבוק או אתרים ייעודיים (כגון זאפ) מאפשרים ללקוחות של בתי עסק לכתוב ביקורת צרכנית בכל עת שהם מרוצים או לא מרוצים מהשירות שהם קיבלו מבית העסק. נשאלת השאלה, מתי ביקורת צרכנית שפורסמה באינטרנט, ואליה נחשפו אנשים רבים, הופכת מלגיטימית לפרסום לשון הרע

עם התקדמות הטכנולוגיה נוצרים עוד ועוד אפיקים בהם בהם ניתן לפגוע ולהשמיץ. פרסום לשון הרע בקבוצת וואטסאפ הוא אחד מאותם אפיקים חדשים שלאחרונה מגיעים רבות לפתחו של בית המשפט, ולאחרונה ניתן פסק דין נוסף בעניין לשון הרע בקבוצת וואטסאפ במסגרתו נפסק פיצוי כספי משמעותי (ת"א 19527-08-17 נביל זגל נ' אוסנת