כל הקודם זוכה במסגרת הסדר פשרה בתביעה ייצוגית משמעותו שרק הראשונים שיפנו יקבלו פיצוי או הטבה כלשהי. כלומר במקרים בהם הסדר הפשרה מבוסס על מנגנון כל הקודם זוכה סכום הפיצוי או ההטבה נמוך ביחס למספר הנפגעים הפוטנציאלי. הסדרי פשרה על בסיס כל הקודם זוכה הפכו להיות נפוצים יותר ויותר בשנים

בתאריך 31.3.2022 אישר בית המשפט המחוזי מרכז תביעה ייצוגית נגד בזק בגין משלוח מכתבי התראה לחייבים שטרם נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל (ת"צ 44120-03-20 נצחיה לפינר נ' בזק – חברה ישראלית לתקשורת בע"מ). בזק טענה בתגובתה כי סכום החיוב עבור מכתב התראה עשוי להגיע עד 340 ש"ח. הנימוק לצורך אישור

בתאריך 30.3.2022 בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר תביעה ייצוגית נגד זאפה (ת"צ 16567-05-20 נעה גואטה נ' זאפה בע"מ ואח'). זאפה היא רשת מועדנים המקיימת הופעות ואירועים של אומנים שונים. מאז פרוץ מגפת הקורונה המופעים בוטלו אך זאפה סירבה להחזיר למרבית הלקוחות את הכספים, כך שעד היום ברשותה כתשעה מיליון

בחודש יוני 2019 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין עישון בתחנות מרכזיות בנהריה ועכו. בתאריך 12.8.2020 בית המשפט המחוזי אישר את הבקשה וקבע כי ניתן לנהל תביעה ייצוגית בגין עישון כנגד חברת מפעלי תחנות בע"מ וחברת נתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ (ת"צ 56743-06-19 אולג מיכאיליצ'נקו נ' מפעלי תחנות בע"מ

תביעה ייצוגית בגין כשרות אינה מחזה נדיר בימינו. בדרך כלל תביעות ייצוגיות בנושא הכשרות מוגשות לאור שימוש באישורי כשרות מזוייפים או ציון שהמוצר הוא לכאורה כשר מבלי שהתקבל אישור כשרות מטעם הרבנות. בתי המשפט מתייחסים לבקשות אישור תובענות ייצוגיות העוסקות בהפרות כשרות ברצינות שכן ידוע שצריכת מזון לא כשר לאדם

ניהול תביעה ייצוגית משמעותו ניהול הליך משפטי בשם קבוצה גדולה של אנשים אשר לרוב, רובם המוחלט, כלל אינו מודע לניהול ההליך המשפטי בשמם. במצב שכזה ניהול תביעה ייצוגית עשוי להוביל לתועלת לאותם לאנשים (אם בית המשפט יקבל את הטענות), ומצד שני, הדבר עשוי למנוע מאותם אנשים להגיש תביעות אישיות משום

בחודש אוקטובר 2016 הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סלקום בטענה שסלקום מחייבת את לקוחותיה להצטרף למסלול חו"ל (המקנה ביצוע שיחות בחו"ל בתעריפים מוזלים) מבלי לעדכן אותם שמסלול זה כרוך בתשלום בסך 19.9 ש"ח (ת"צ 36499-10-16 אליצור לוגסי ואח' נ' סלקום ישראל בע"מ). סלקום טענה שאם וככל שמדובר בטעויות נקודתיות

עילת תביעה אישית זהו תנאי שעל האדם המעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לעמוד בו, על מנת לפנות לבית המשפט. תנאי זה קבוע במפורש בסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע כך: אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור

חתימה על תצהיר במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית זהו דבר הכרחי לאור הוראות תקנה 2(א)(14)(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010, אשר קובעת כך: המבקש יצרף לבקשת האישור תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה; תצהיר אשר לא צורף לבקשה בעת הגשתה לא יצורף לה אלא ברשות בית המשפט.

תביעת סרק היא תביעה שהמניע העומד מאחוריה הוא מניע פסול. כאשר מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית המניע הפסול הוא לרוב ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון המשיבה (בתי המשפט לעיתים מתייחסים לכך בצורה מפורשת כסחטנות), כאשר הסוגיה המועלית במסגרת בקשת האישור בעלת חשיבות ציבורית מועטה, אם בכלל. תביעת סרק לרוב

בשיטת המשפט שלנו אנו נוהגים לנהל הליכים משפטיים ב"קלפים פתוחים". לאחר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, הצדדים מחליפים ביניהם תצהיר גילוי מסמכים כללי המפרט אילו מסמכים יש ברשותם הרלוונטיים לתביעה, בהם הם עשויים לעשות שימוש. צד שאינו מפרט מסמך בתצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו לא יוכל לעשות שימוש

שכר טרחה יוצא דופן נפסק לאחרונה במסגרת תביעה ייצוגית נגד מיטב דש (ישראל גרינברג נ' מיטב דש גמל ופנסיה בע"מ, החלטה מיום 20.12.2021). במסגרת הליך זה אשר הגיע לסיומו בפסק דין (אין הרבה תביעות ייצוגיות שמסתיימות בפסק דין סופי, שכן, לרוב הליכים אלה מסתיימים בהסכם פשרה או בהסתלקות) נפסק לטובת