טרם נדבר על תביעה ייצוגית נגד חברה בחדלות פירעון חשוב להבין מה זה חדלות פירעון. מצב שבו חברה נכנסת לחדלות פירעון הוא מצב שבו החברה איננה יכולה לשלם את חובותיה לנושיה. כלומר, אין מספיק כסף בקופת החברה כדי לשלם לכל העובדים, ספקים, וכו'. בנסיבות אלה עולה השאלה האם ניתן לנהל

הצטרפות לתביעה ייצוגית מעניינת הרבה אנשים במיוחד כאשר מודיעים בתקשורת על פשרה כנגד גוף גדול אשר נאלץ לפצות במיליוני שקלים רבים. במקרים אלה ישנן פניות רבות למשרדי עורכי דין העוסקים בתחום התובענות הייצוגיות בשאלות כיצד ניתן להצטרף לתביעה ייצוגית כזאת או אחרת. על מנת להבין מתי הצטרפות לתביעה ייצוגית עשויה

תביעות ייצוגיות הוכרו בפסיקות בתי המשפט ככלי רב עוצמה אשר יכול להוביל לפיצוי כספי משמעותי לחברי הקבוצה שנפגעה, ומצד שני יכול גם למוטט בתי עסק שלא בצדק. מסיבה זו, בשנים האחרונות הפך לקשה יותר ויותר להוביל לאישורה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לכן כדאי לפעול באופן הבא לפני הגשת בקשות

הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שונה לחלוטין לעומת הסדר פשרה במסגר תביעה אזרחית אישית/פרטית. בעוד שבמסגרת תביעה אישית התובע והנתבע רשאים לעצב את הסדר הפשרה כרצונם, הסדר פשרה בתביעה ייצוגית חייב לעבור את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה ובסופו של דבר את אישורו של בית המשפט. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהתובע

בתאריך 24.9.2021 אישר בית המשפט המחוזי בלוד ניהולה של תביעה ייצוגית נגד אלבר בגין גביית תשלום עודף מלקוחותיה (ת"צ 56653-12-17 פרי טלקום בע"מ נ' אלבר ציי רכב (ר.צ) בע"מ). הסיבה להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אלבר הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד אלבר הוגשה משום שאלבר חייבה את לקוחותיה בניגוד

תביעה ייצוגית חדשה אושרה נגד חברות אשר הפעילו מכונות שתייה אוטומטיות, בגין גביית תשלום עבור "עמלת סליקה בכרטיס אשראי", בנוסף על המחיר השתייה. חיוב עודף זה לא נגבה מלקוחות אשר שילמו במזומן אלא אך ורק מלקוחות אשר קנו שתייה ושילמו בכרטיס אשראי. גביית "מחיר כולל" בעת רכישת מוצר או שירות

החלטת בית המשפט במסגרת תביעה ייצוגית נגד הדואר בית המשפט המחוזי בירושלים אישר בתאריך 15.8.2021 תביעה ייצוגית נגד הדואר בטענה לאי הנגשת מכונות להנפקת תורים לאנשים עם מוגבלויות (ת"צ 31171-02-18 ראם בן אור נ' חברת דואר ישראל). סוגיית הנגשת שירותים לאנשים עם מוגבלויות זוכה בשנים האחרונות לתשומת לב רבה במסגרת

בתאריך 10.8.2021 בית המשפט המחוזי בלוד אישר תביעה ייצוגית נגד לוטוקארד, חברה שעוסק בשיווק הגרלות לוטו בטענה לסיכויי זכייה משופרים (ת"צ 57758-05-16 חגי בלמס נ' לוטוקארד בע"מ). טענת המבקש בתיק זה הייתה שלוטוקארד מטעה את לקוחותיה בשעה שהיא משווקת את שירותיה, ולא מגלה להם שהשירות בגינו היא גובה בין כ-170

פסיקה מעניינת בעקבות הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד סין בגין נזקי נגיף הקורונה, אשר הוגשה לבית המשפט המחוזי בישראל. עלתה השאלה האם לבית המשפט בישראל ישנה סמכות להכריע בסוגיה (ת"צ 53469-03-20 עמותת הרצליה למען תושביה נ' הרפובליקה העממית של סין, החלטה מיום 20.7.2021). תביעה ייצוגית נגד סין בגין נזקי

בתאריך 19.7.2021 בג"צ שינה את החלטתו של בית הדין הארצי לעבודה והקל בצורה משמעותית על ניהול תביעה ייצוגית נגד קופת חולים (בג"ץ 6451/18 גיא חיון ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'). בג"צ הכריע בסוגיה משפטית מהותית בתחום התובענות הייצוגיות – האם יש לראות בקופות החולים כ"רשות" ולהעניק להן את

הגנת זוטי דברים הייתה טענת הגנה מקובלת במסגרת תביעות ייצוגיות. עניין זה משתנה עתה בעקבות פסיקה חדשה של בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, מיום 4.7.2021 (דנ"א 4960/18 שולמית זליגמן נ' הפניקס חברה לביטוח). מהי הגנת זוטי דברים? הגנת זוטי דברים קובעת למעשה את הדבר הבא: הסוגיה בגינה הצדדים הגיעו לבית

בתאריך 24.6.2021 אישר בית המשפט המחוזי בלוד בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת קדישא, בטענה שחברת קדישא הפלת יוצאי ברית המועצות לשעבר ביחס ליהודים אחרים (ת"צ 40693-11-16 אריק אברוקין נ' חברת קדישא (גחש"א) פתח תקווה). בבסיס הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת קדישא עמדה הטענה לפי חברת קדישא מפלה יוצאי