החיים בבית משותף אינם תמיד פשוטים. לעיתים נוצר מצב בו נדרש תיקון רכוש משותף בבית משותף אך לא כל הדיירים משתפים פעולה, ולעיתים אפילו ועד הבית אינו ממהר לסייע לדייר. ישנם גם מקרים הפוכים בהם ועד הבית מעוניין לבצע תיקון רכוש משותף הסובל מתקלה כלשהי אך לא כל הדיירים מוכנים

מטרד רעש מהשכנים עשוי להוציא אדם משלוותו, במיוחד כאשר מטרד רעש מתקיים לאורך כל שעות היממה בעוצמה גבוהה מאוד. מטרד רעש עשוי להתקיים, לדוגמה, מרעש מזגנים בבתים פרטיים או משותפים, גרירת רהיטים, צעקות, מוסיקה רועשת, רכב חונה שהאעזקה בו לא מפסיקה לפעול, מסיבות לעיתים תכופות, ועוד. המשרד להגנת הסביבה פרסם

בניית סוכה היא מצווה דתית חשובה בעיני אנשים רבים, ובשנים האחרונות אנו עדים ליותר ויותר סוכות שמוקמות באמצעות חיבורן לקיר הבית המשותף או על גבי מרפסות, ואף בולטות מהמרפסות החוצה. דוגמאות ניתן לראות כאן או כאן. עולה השאלה האם בניית סוכה באופן זה מותרת על פי הדין, וזאת לנוכח העובדה

בעבר בניית פרגולה (או בשפה המשפטית – מצללה) הייתה כרוכה בבירוקרטיה ארוכה ומסורבלת, אך החל משנת 2014 הכללים השתנו לטובת בעלי הדירות אשר התעניינו בבניית פרגולה בביתם, בעקבות הרפורמה ברישוי, תכנון ובניה. השינוי היה מהותי עד כדי כך שהוא פורסם בצורה נרחבת על ידי רשויות המדינה: חשוב לדעת כי בניית

נזקי רטיבות מהשכן עלולים להוביל למפגעים לא נעימים. עולה השאלה האם ניתן לחייב רק את השכן בתיקון נזקי רטיבות או גם את ועד הבית? עניין זה הגיע לאחרונה לפתחה של המפקחת על הבתים המשותפים בתל אביב (468/20 רוזה קליש נ' לוי דנה יוספה, פסק דין מיום 9.9.2021). כיצד יודעים מי

כיצד מסייע חוק המקרקעין בהתמודדות עם סכסוכי שכנים? החוק הרלוונטי ביותר להתמודדות עם סכסוכי שכנים הוא חוק המקרקעין, תשכ"ט  – 1969. פרק ו' לחוק זה עוסק בדירות ורכוש משותף. מומלץ מאוד לוועד הבית בבית משותף, וכן, לדיירים עצמם להכיר היטב הוראות פרק זה. הכרות עם פרק זה עשויה לפתור ו/או