לקבלת עדכונים משפטיים חדשים הזינו כתובת מייל
מהו שיימינג בפייסבוק או שיימינג ברשת? בעקבות התפתחות הטכנולוגיה ובעקבות החשיפה האדירה של רשת האינטרנט והרשתות החברתיות כגון פייסבוק, אנשים רבים נוטים לפרסם מידע פוגעני בפייסבוק (או בכל רשת חברתית אחרת) על מנת שאותו פרסום יגיע למספר רב מאוד של אנשים. לתופעה זו קוראים בעברית בריונות רשת. לעיתים אין מנוס
שרלטן הוא כינוי פוגעני המייחס למישהו מעשה מרמה או נוכלות. המילה שרלטן או דומות לה עשויות לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה שכן מדובר באמירה המהווה לשון הרע – הוצאת דיבה. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב (תא"מ 36346-04-20 רובי ראובני נ' רונן עמיחי, פסק
סעד זמני זו בקשה המוגשת לבית המשפט במסגרתה מבוקש לתת החלטה לטובת המבקש עוד לפני שהוכרעה התביעה בפועל לגופו של עניין. כלומר מדובר במצב בו השופט לא הכריע האם התביעה מוצדקת, ועדיין לא פסק לטובת התובע. סעד זמני יכול להיות בדמות צו עשה (הוראה לעשות פעולה מסוימת), צו מניעה (הוראה
תביעה בגין השמצה בפייסבוק ניתן להגיש מכוח חוק איסור לשון הרע אשר קובע באילו תנאים השמצה בפייסבוק תזכה בפיצוי כספי שעשוי לנוע בין כ-70 – 140 אלף ש"ח בגין כל השמצה. כלומר אם מישהו פרסם 10 פוסטים משמיצים ניתן יהיה להגיש תביעה בגין השמצה בפייסבוק בסכום מינימלי של 700 אלף
תביעה נגד שכן בגין לשון הרע הפכה להיות דבר שכיח בשנים האחרונות, בין היתר, לאור קיומן של קבוצות וואטסאפ של כלל דיירי הבניין. שכנים מרשים לעצמם לכתוב או לומר בפומבי אמירות פוגעניות כלפי שכנים אחרים, מבלי לקחת בחשבון שהאמירות שלהם נכנסות בגדר חוק איסור לשון הרע, ועשויות לחייב אותם בפיצוי
גניבה מחנות, במיוחד אם המואשם לא ביצע מעשה של גניבה, יכולה להיות האשמה חמורה במיוחד אשר עשויה להשפיל את המואשם בצורה קשה. לעיתים, בעלי החנויות אף לא טורחים לבקש מ"החשוד" לבוא לחדר צדדי על מנת שיוכלו לבדוק את הסוגיה אלא מטיחים בחשוד, לעיני אנשים אחרים, שהוא ביצע גניבה מחנות. במקרים
שקרן, רמאי, נוכל אלה אמירות שרבים מאיתנו משתמשים בהן בחיי היומיום. עולה השאלה האם אמירות אלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ולזכות בפיצוי כספי גבוה? התשובה לשאלה זו ניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 53708-08-20 אשר
מצורף בזאת לשימושכם כתב תביעה לשון הרע אותו ניתן להגיש לבית משפט לתביעות קטנות או לבית משפט השלום. תעשו את ההתאמות הנחוצות, בפן העובדתי, למקרה הרלוונטי אליכם. בית משפט השלוםב (העיר בה ממוקם בית המשפט) בעניין: שם התובע/ת, ת"ז: _________ לציין כתובת מלאה נ ג ד שם הנתבע/ת, ת"ז: ___________ לציין כתובת
סכסוך שכנים בקבוצת whatsapp ותביעות דיבה הפכו לנפוצים במיוחד בשנים האחרונות. לנוכח העובדה שבקבוצת ה-whatsapp של הבניין עשויים להיות חברים רבים (כל או רוב השכנים), האמירות הפוגעניות של שכן אחד כלפי שכן אחר יגיעו בסופו של דבר לידיעת השכנים (ככל שקבוצת ה-whatsapp מונה יותר שכנים כך הפיצוי הכספי עשוי להיות
בחברה בה אנו חיים כיום אמירות כגון כושי מסריח, אתיופי מסריח, רוסי מסריח, מרוקאי מסריח (ואמירות דומות, ופוגעניות לא פחות) הן אמירות נפוצות מאוד, אותן ניתן לשמוע ברחוב או לקרוא ברשתות החברתיות. אמירה שכזו היא אמירה גזענית אשר מאפשרת הגשת תביעת לשון הרע וקבלת פיצוי כספי משמעותי. לאחרונה ניתן פסק
מה זה פייק ניוז (fake news)? המושג פייק ניוז (המושג האהוב ביותר על נשיא ארה"ב, דונלד טרמפ) מתורגם לעברית כ"ידיעה מזויפת" או "ידיעה שקרית". בביטוי זה נעשה שימוש באופן תדיר ביחס לכלי תקשורת אשר לכאורה מפרסמים מידע שגוי באופן מלא או באופן חלקי (או, לכל הפחות, באופן חסר). המושג עשה
חוק איסור לשון הרע קובע באילו מקרים ניתן להגיש תביעת לשון הרע, ועל כך כתבתי בהרחבה בעבר. שני התנאים העיקריים הם שהפרסום הפוגעני יעמוד בהוראותיו של חוק איסור לשון הרע, ושהפרסום יגיע לרבים (תפוצה רחבה יותר תזכה, לרוב, בפיצוי כספי גבוה יותר). הגשת תלונה במשטרה אכן עשויה לעמוד בתנאים אלה.
רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום
אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב