אחת הבעיות הקשות בפרסום לשון הרע באתרי אינטרנט היא שהוא עשוי להופיע במנועי החיפוש כמו גוגל. עולה השאלה האם ניתן לדרוש מחיקת מידע מגוגל במקום או במקביל לדרישת מחיקת המידע מבעל האתר שפרסם את המידע הפוגעני? כמו כן, עולה השאלה האם ניתן להגיש תביעה במקרה בו דרישת מחיקת מידע מגוגל

מהי מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע? מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע הוא מצב בו השופט כלל לא דן בתביעה לגופו של עניין. כלומר הנתבע מעלה טענה מקדמית לפיה אין מקום לדון בתביעה מתחילתה ועד סופה מכיוון שקיים פגם כה מהותי שמצדיק להורות על מחיקה על הסף

פסק דין מעניין מאוד ניתן במסגרת תביעה נגד הוצאה לפועל, אדם שהיו חייבים לו כספים (זוכה בהוצאה לפועל) ועורכת הדין שייצגה אותו (ת"א 51480-07-19 מנשה סחייק נ' רשות האכיפה והגבייה ואח', פסק דין מיום 27.7.2021). במקרה זה פקידת ההוצאה לפועל שגתה בהזנת פרטי החייב במערכת ההוצאה לפועל, והזינה בטעות פרטים

הגשת תלונה עשויה לגרום לאדם נגדו מתלוננים נזקים רבים. הגשת תלונה מופרזת עשויה להגדיל נזקים אלה אף יותר. עולה השאלה האם ניתן להגיש תביעת דיבה במקרים אלה? והשאלה היותר מעניינת היא האם ניתן *לזכות* בתביעה במקרים אלה? כפי שתקראו מיד התשובה לכך לא כל כך פשוטה. מהו נושא התלונה ולמי

מהו שיימינג בפייסבוק או שיימינג ברשת? בעקבות התפתחות הטכנולוגיה ובעקבות החשיפה האדירה של רשת האינטרנט והרשתות החברתיות כגון פייסבוק, אנשים רבים נוטים לפרסם מידע פוגעני בפייסבוק (או בכל רשת חברתית אחרת) על מנת שאותו פרסום יגיע למספר רב מאוד של אנשים. לתופעה זו קוראים בעברית בריונות רשת. לעיתים אין מנוס

שרלטן הוא כינוי פוגעני המייחס למישהו מעשה מרמה או נוכלות. המילה שרלטן או דומות לה עשויות לזכות את הנפגע בפיצוי כספי גבוה שכן מדובר באמירה המהווה לשון הרע – הוצאת דיבה. בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב (תא"מ 36346-04-20 רובי ראובני נ' רונן עמיחי, פסק

סעד זמני זו בקשה המוגשת לבית המשפט במסגרתה מבוקש לתת החלטה לטובת המבקש עוד לפני שהוכרעה התביעה בפועל לגופו של עניין. כלומר מדובר במצב בו השופט לא הכריע האם התביעה מוצדקת, ועדיין לא פסק לטובת התובע. סעד זמני יכול להיות בדמות צו עשה (הוראה לעשות פעולה מסוימת), צו מניעה (הוראה

תביעה בגין השמצה בפייסבוק ניתן להגיש מכוח חוק איסור לשון הרע אשר קובע באילו תנאים השמצה בפייסבוק תזכה בפיצוי כספי שעשוי לנוע בין כ-70 – 140 אלף ש"ח בגין כל השמצה. כלומר אם מישהו פרסם 10 פוסטים משמיצים ניתן יהיה להגיש תביעה בגין השמצה בפייסבוק בסכום מינימלי של 700 אלף

גניבה מחנות, במיוחד אם המואשם לא ביצע מעשה של גניבה, יכולה להיות האשמה חמורה במיוחד אשר עשויה להשפיל את המואשם בצורה קשה. לעיתים, בעלי החנויות אף לא טורחים לבקש מ"החשוד" לבוא לחדר צדדי על מנת שיוכלו לבדוק את הסוגיה אלא מטיחים בחשוד, לעיני אנשים אחרים, שהוא ביצע גניבה מחנות. במקרים

שקרן, רמאי, נוכל אלה אמירות שרבים מאיתנו משתמשים בהן בחיי היומיום. עולה השאלה האם אמירות אלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ולזכות בפיצוי כספי גבוה? התשובה לשאלה זו ניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 53708-08-20 אשר