עורך דין אדי בליטשטיין

רח' משה לוי 11, ראשון לציון

התדיינות משפטית החל משנת 2021 – אלה השינויים שכדאי להכיר

החל משנת 2021 חל שינוי מהותי בכמעט כל התדיינות משפטית אזרחית (לא חל על תביעה קטנה), בעקבות כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018. תקנות סדר הדין האזרחי הן אלה אשר קובעות כיצד לנהל התדיינות משפטית בתחומי המשפט האזרחי, והפרתן עשויה, במקרים מסוימים, להוביל למחיקת כתב התביעה או כתב ההגנה. תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין אשר בקיא בתקנות סדר הדין האזרחי טרם נקיטת הליך אזרחי כלשהו.

מטרתן של תקנות סדר הדין האזרחי הוא לקצר כל התדיינות משפטית, בין היתר, באמצעות קיצור משמעותי של כתבי הטענות והטלת חובות חדשות על בעלי הדין שלא היו קיימות בעבר. כך לדוגמה; מעתה יש צורה חדשה שבה יש לנסח כתב תביעה או כתב הגנה.

אם אתם חושבים שמעתה הגשת כתב תביעה תהיה אפשרית גם בפורמט הישן, חשבו שנית. מזכיר משפטי מוסמך מעתה לסרב לקבל את כתב הטענות במידה והוא לא עומד בדרישות תקנות סדר הדין האזרחי.

התדיינות משפטית קצרה יותר בזכות כתבי טענות קצרים יותר

תקנות 9(ג) ו-9(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:

(ג) כתב תביעה וכתב הגנה יכללו שלושה חלקים לפי הסדר המפורט להלן:

(1) כותרת;

(2) תמצית הטענות;

(3) פירוט הטענות.

(ד) חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על שני עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ובהתאמה על שלושה ושנים עשר עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי; ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים חדשים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים וחמישה עמודים.

בעבר התדיינות משפטית הייתה אורכת זמן רב, בין היתר, לאור העובדה שכתבי הטענות לא היו מוגבלים באורכם. התובע יכל להגיש כתב תביעה באורך עשרות עמודים גם בסוגיות שאינן כה סבוכות מבחינה עובדתית או משפטית. התקנות החדשות מקצרות את אורך כתבי הטענות ומגדירות באיזה אורך צריך להיות כל חלק בכתב הטענות.

התדיינות משפטית תהיה קצרה יותר גם לנוכח העובדה שבקשות ביניים יהיו קצרות יותר. בעניין זה תקנה 50(5) קובעת כך:

(5) הבקשה והתשובה, כל אחת בנפרד, לא יעלו בהיקפן על חמישה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שמונה עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שלושה עמודים, ובבקשה לסעד זמני על שישה עמודים;

מדובר בשינוי משמעותי מאוד משום שלעיתים בקשות הביניים הגיעו לעשרה עמודים, ואף הרבה יותר. שינוי מרכזי נוסף בהתדיינות משפטית הוא העדר היכולת להגיש תשובה על התגובה על הבקשה, כפי שהיה נהוג בעבר. כיום, ניתן להגיש לבית המשפט רק בקשה ותגובה, ועל בסיס כתבי טענות אלה בית המשפט יכריע בבקשה. עניין זה קבוע בתקנות 50(2) – 50(4):

(2) החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;

(3) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, המשיב רשאי להשיב לה בתוך עשרים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, או בתוך מועד אחר שהורה בית המשפט; בתשובתו יפרט את טיעוניו כולל אסמכתאות, ויצרף לה תצהיר לשם אימות העובדות שביסוד התשובה;

(4) בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה והתשובות בלבד, או אם הדבר נדרש, לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם;

למעשה, שינוי זה מונע ממגיש הבקשה להגיב על תגובת המשיב לבקשה, ולהסביר לבית המשפט, כפי שהיה נהוג עד כה, מדוע האמור בתגובה לבקשה אינו נכון עובדתית או משפטית.

קיום דיון מקדמי בין הצדדים (עוד לפני הגעה לבית המשפט)

תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כך:

35. (א) בתוך שלושים ימים ממועד המצאת כתב הטענות האחרון ינהלו בעלי הדין, זולת בעל דין שאיננו מיוצג בידי עורך דין, דיון מקדמי, בין השאר יגיבו לעניינים האלה:

(1) תיחום הפלוגתות שבין בעלי הדין, מיקודן והאפשרות לצמצמן;

(2) האפשרות לפתור את המחלוקת באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך;

(3) החליטו בעלי הדין שלא ניתן למנוע הליך שיפוטי בעניין הסכסוך שביניהם, יבחנו, לכל הפחות, את האפשרות להסכים על הצעדים שיש לנקוט כדי לצמצם ולייעל ככל האפשר את ההליך המשפטי, לרבות הקדמה של העמדת נושא חוות הדעת לבדיקה בידי מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או מינוי של מומחה מוסכם.

(ב) במהלך הדיון המקדמי יאפשרו הצדדים עיון במסמכים הנחוצים וישיבו זה לזה על שאלות שהמענה להן נחוץ לצורך ליבון הפלוגתות וצמצום המחלוקות ביניהם תוך שהם נוהגים בשקיפות מרבית.

מטרתה של תקנה חדשה זו היא לפשט כל התדיינות משפטית עתידית בין הצדדים, לאחר שיגיעו לבית המשפט. כבר בשלב זה הצדדים צריכים לאפשר עיון והעתקה של מסמכים ולנסות למקד את המחלוקות ביניהם ככל הניתן. אם הצדדים אכן יפעלו לפי תקנה זו הם יגיעו הרבה יותר ממוקדים לקדם המשפט הראשון בפני שופט.

הגשת רשימת בקשות לפני קדם המשפט הראשון

שינוי מהותי נוסף בתקנות סדר הדין האזרחי זו החובה להגיש לפני קדם המשפט הראשון רשימת בקשות בהן בית המשפט מתבקש לדון. לא ניתן להגיש בקשות חדשות בפרק הזמן שלאחר הגשת כתב הטענות האחרון ועד למועד קדם המשפט הראשון.

במסגרת רשימת הבקשות על בעל הדין לפרט את כל הבקשות ולפרט בקצרה מה הנימוקים לכל הבקשה. לא ניתן להגיש את רשימת הבקשות אלא אם כן נמסרה הודעה לבעל הדין שכנגד הודעה על הכוונה להגיש את הבקשה.

סוגיות אלה קבועות בתקנות 49(ג) – 49(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי:

(ג) בעל דין יגיש רשימה שבה יציין את הבקשות שבהן הוא מבקש שבית המשפט ידון, וזאת לא יאוחר מעשרים ימים לפני המועד שנקבע לישיבת קדם-המשפט הראשונה.

(ד) בעל דין אינו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט או לציינה ברשימה, אלא אם כן פנה לבעל הדין שכנגד שבעה ימים מראש לפחות והודיעו על הכוונה להגיש בקשה בעניין; האמור לא יחול על בקשה לסעד זמני ארעי כמשמעותו בתקנה 97.

(ה) ברשימת הבקשות יציין בעל הדין את סוג הבקשה ויפרט בתמצית את עניינה של כל בקשה, לרבות את הטענות שהוא מבקש לטעון במסגרתה ואת הראיות שהוא מבקש להביא בתמיכה לה, אם אלה קיימות, ויבהיר מתי ובאיזו מתכונת הוא מבקש לדון בה; הפירוט לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה; בעל הדין שכנגד רשאי להשיב בכתב לרשימת הבקשות בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה לו והיקף התשובה לא יעלה על עמוד אחד לכל בקשה.

הגשת רשימת עדים לפני קדם המשפט הראשון

שינוי זה מזכיר מאוד התדיינות משפטית לפי השיטה הנהוגה בארה"ב. במסגרת שינוי זה נקבע כי בעלי הדין חייבים להודיע לבית המשפט, עוד לפני קדם המשפט הראשון, מיהם העדים שיעידו מטעמם.

עניין זה קבוע בתקנה 62 לתקנות סדר הדין האזרחי:

62. התובע יגיש עד עשרים ימים לפני ישיבת קדם-המשפט הראשונה והנתבע יגיש עד ארבעה עשר ימים לאחר מכן, את רשימת העדים שבכוונתו להזמין למתן עדות, לשם הצגת מסמכים או למתן תעודת עובד ציבור או תעודה ציבורית; הרשימה תכלול בצד כל עד פירוט תמציתי של הצורך והמטרה של העדתו; קיים חשש ממשי להשפעה על עד או אם קיים טעם מספיק אחר, רשאי בעל הדין לציין זאת ברשימה בלי לציין את שמו והפירוט הנדרש ובישיבת קדם-המשפט יבורר העניין.

גם חידוש זה, בדומה לחידושים הנוספים המוזכרים במאמר זה נועד על מנת לקצר כל התדיינות משפטית אפשרית בין בעלי הדין. במצב זה, כבר בקדם המשפט הראשון, מונחים בפני בית המשפט נתונים רבים מאוד אשר מטרתם לאפשר לו לתמרן את הדיון המשפטי בצורה יעילה וקצרה יותר.

מובן שבתקנות סדר הדין האזרחי קבועים חידושים רבים נוספים, ומשכך טרם הגשת תביעה אזרחית או תביעה כספית מומלץ מאוד להסתייע בשירותיו של עורך דין אזרחי הבקיא בכל הוראות התקנות ופסיקות בתי המשפט, על מנת למנוע התדיינות משפטית שגויה או התדיינות משפטית אשר תעלה לכם ביוקר.

יש לכם שאלה כלשהי בעניין מאמר זה? כתבו לנו תגובה ונשתדל לסייע. כמו כן, נשמח לדעת עד כמה מאמר זה סייע לכם והאם לדעתכם כדאי שנוסיף למאמר זה מידע נוסף. ביקורת תתקבל בברכה.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לקבלת עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות

תוכן עניינים למאמר

יש לכם שאלה?

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב