עורך דין אדי בליטשטיין

רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

תביעה נגד גוגל בגין פרסום לשון הרע – האם אפשרית?

האם ניתן להגיש תביעה נגד גוגל בגין פרסום לשון הרע (הוצאת דיבה)? הרי גוגל זהו מנוע חיפוש, וניתן לומר שגוגל עצמה אינה מפרסמת דבר אלא מציגה תוצאות מאתרים אחרים. יתכן שאתר אחר פרסם מידע פוגעני שיחשב בגדר לשון הרע והמידע הזה יוצג במסגרת תוצאות החיפוש בגוגל. האם זה אומר שיש לגוגל אחריות כלשהי בגין פרסום זה אשר מצדיק הגשת תביעה כנגדה?

במקרים מסוג זה תמיד כדאי לשקול לא להגיש תביעה נגד גוגל בלבד אלא גם נגד בעל האתר בו פורסם המידע הפוגעני ו/או האדם אשר אחראי בפועל לפרסום הפוגעני. תביעה נגד גוגל בלבד במקרה זה עשויה להתקל בקשיים עליהם תקראו בהמשך.

האם יש לגוגל חובה כלשהי לבדוק את הפרסומים?

נכון להיום אין מקור חקיקתי אשר מחייב גורם ביניים כמו גוגל או פייסבוק (או אפילו מפעיל פורום פרטי) לבחון כל פרסום ופרסום אשר מפורסם בפלטפורמה שהוא מפעיל. הטלת אחריות על גוגל או פייסבוק (או כל גורם אחר), במסגרתן מתפרסמים מדי יום מספר בלתי נתפש של מאמרים/תכנים, עשויה ליצור אפקט שלילי במסגרתו בעל הפלטפורמה יאלץ לסנן ביוזמתו תכנים של אנשים אחרים. על מנת למנוע תביעה נגד גוגל החברה עשויה למנוע או להסיר פרסומים של צדדים שלישיים ובכך לפגוע בחופש הביטוי. יתכן שהטלת חובה שכזו על גוגל תפגע בציבור הרבה יותר לעומת המצב הקיים היום.

סוגיה זו באה לידי ביטוי במסגרת תביעה נגד גוגל במסגרתה ניתן לאחרונה פסק דין (ת"א 67847-03-18 שמעון ברבי נ' Google Inc, פסק דין מיום 5.5.2021), שם נקבע בעניין זה כך:

משטר מופרז של חיוב באחריות לסילוקו של מידע פוגעני עלול להפוך את גורם-הביניים, החולש על מידע רב, למסוכן לרעיונות של חופש-המידע ושל חופש-הביטוי. "הטלת אחריות על [גורמי-ביניים] בגין פרסום תוכן מזיק בידי משתמשים", הוסיפה פרופסור אלקין-קורן וכתבה, "עלולה להוביל ליצירתם-מחדש של מוקדי כוח ושליטה ברשת ולהחליש את מגמות הביזור, שבהן טמון יתרונה של הרשת לקידום השיח הציבורי". בדוגמה רלוונטית הוסבר:

"הטלת אחריות על מנהל [של פלטפורמה] בגין לשון הרע, שהוּצאה בידי משתמש, הופכת אותו לעורך בעל-כורחו, שכן על מנת להפחית את החשיפה המשפטית ייאלץ בעל-ה[פלטפורמה] להפעיל מערכת סינון ועריכה ולמנוע פרסומם של תכנים שנויים במחלוקת. כאשר [מפעילי-פלטפורמות שכאלו] צפויים לחוב בגין הודעות המועברות דרכם, הם יבקשו להגביל באופן ניכר את המסרים והתכנים אשר ניתן יהיה להעביר.

אחריות משפטית עלולה לעודד [אותם] ליטול חלק פעיל יותר בבחירת המידע שיופיע ברשת ובעריכתו. כלל המטיל אחריות על [אלה ושכמותם] יגביל אפוא לא רק את גישת הציבור למידע, אלא גם את נגישותם של אמצעי ביטוי ובימות הפתוחות למשתתפים מן הציבור הרחב. התוצאה עלולה להיות צינון השיח הציבורי המבוזר. ריכוזיות בשיח עלולה להוביל לשליטה תרבותית העשויה לאיים על האוטונומיה האישית ולצמצם את חירויות הפרט" (משפט וממשל לעיל, מעמ' 390 וכן בעמ' 418).

מורכבות זו מניחה, אפוא, בסיס מוצק למדי לקביעה כי ראוי לו, למחוקק, שייתן את דעתו לסוגיות המדוברות וכי קודם, שהדבר נעשה, לא נכון יהיה לספק לאלו פתרונות מן הפסיקה ושכרם עלול לצאת בהפסדם.

באילו מקרים תוכלו להגיש תביעה נגד גוגל?

ישנו קושי מסוים בהגשת תביעה נגד גוגל ולטעון שהיא אחראית לפרסום משום שבמנוע החיפוש מתפרסמים מדי יום אינספור תכנים ולא ניתן לצפות מגוגל לבחון כל פרסום ופרסום. כפי שכבר ציינתי הדבר עשוי ליצור אפקט שלילי ולפגוע בחופש הביטוי.

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

על מנת להתגבר על קושי זה ולאפשר הגשת תביעה נגד גוגל או כל פלטפורמה אחרת, בתי המשפט יצרו פיתרון בשם "הפרה תורמת". הפרה תורמת זהו מצב בו הנפגע מהפרסום פונה לגוגל (או לבעל כל פלטפורמה אחרת) ומפנה אותה לאותו פרסום פוגעני. במצב זה גוגל לא יכולה לטעון שבמנוע החיפוש שלה מתפרסמים אינספור תכנים מדי יום והיא לא הייתה מודעת לפרסום הפוגעני. סוגיה זו מוכרת גם בשם דוקטרינת "הודעה והסרה".

בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט כך:

במסלול הזה בחרו ערכאות ליישם את הדוקטרינה של "הודעה והסרה", שמקורה בדין זר ואין היא מעוגנת בחקיקה ישראלית. בתמצית קובעת הדוקטרינה הזו כי ניתן לחיֵיב באחריות של משפט אזרחי גורם ביניים, שתשומת-לבו להתנהלות מפרה של הדין, כמו פרסום אסור של לשון-הרע, הוסבה אך הוא נמנע מנקיטתם של צעדים מתאימים. בכך רואים בו מי ש"תרם" לאותה הפרה. הרעיון הזה מוותר מראש על הטלתה של אחריות בגין הפרה ישירה של הדין.

הוא מסתפק באחריות על בסיסה של "הפרה תורמת". הוא מבקש לצלוח את המשוכה של אי-ידיעה, ובהתאם דוחה רעיון של אחריות מוחלטת, כמו גם דרישה להשקעה דמיונית, וספק אם יעילה דיה אשר כמו מאליה נכרכת בהעמדתם של מנגנונים להבטחה מקדימה של ידיעה כזו. במלים פשוטות, אם ניתן להבין טענה של גורם כמו Google כי אין בכוחו לסרוק, בעיניים בוחנות ולוּ של מחשב, את מלוא-השחת אשר תחת ידיו בחיפוש אחר המחט של פרסום מעוול, קשה יותר להתכחש לפרסום כזה לאחַר שנתקבלה פנייה בענינו.

אפשרות להכיר בהטלתה של אחריות, מכוחה של "הפרה תורמת", על גורם-ביניים שאיננו המפר הישיר ותוך הישענות על ידיעתו בפועל על ההפרה, הוכרה בפסיקתו של בית-המשפט העליון. בע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ, פ"ד סד(3) 740 (2011) כתב כבוד המשנה לנשיאה, השופט ריבלין, לאמור:

"הפרה תורמת (Contributory Infringement) מתייחסת, ככלל, למצב שבו גם מי שאינו מפר באופן ישיר [את הדין] נמצא אחראי להפרה, וזאת – על רקע התנהגותו ומעורבותו בנסיבות המקרה. מדובר לרוב בנסיבות שבהן גורם אחד אינו מבצע את ההפרה בעצמו, אך הוא מאפשר ומתיר את פעילותו המפֵרה של גורם אחר, או אף מסייע לאותה פעילות ומעודד אותה. הוא משמש כמעין 'גורם ביניים' בשרשרת ההפרה – בטווח שבין המפר הישיר (מפר 'הקצֶה'), לבין בעל הזכות… נפקותו של הסדר כזה היא הרחבת המעגל של הנתבעים האפשריים מקום שבו מתקיימת הפרה.

נכון יהא: להכיר בהפרה התורמת. אין מקום ליתן לגורם הביניים, אשר תרם באופן ניכר לפגיעה ב[דין], להתחמק מאחריות" (שם, בעמ' 754 ו-761. הסוגריים העגולים הם במקור. ראו גם ע"א 1636/98 רב בריח נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש, פ"ד נה(5) 357 (2001)).

יחד עם זאת, על מנת להגיש תביעה נגד גוגל או פלטפורמה אחרת מכוח הפרה תורמת או דוקטרינת הודעה והסרה על הפרסום הפוגעני להיות באופן מובהק שגוי או שקרי, אחרת בית המשפט עשוי לדחות תביעה נגד גוגל ואף לחייב את התובע בהוצאות משפט.

.
המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב