בקשה להוספת ראיה – אילו שיקולים בית המשפט ישקול לצירוף ראיה?

בקשה להוספת ראיה

לפני שתקראו על בקשה להוספת ראיה ובאילו מקרים היא נחוצה חשוב תחילה להבין שבחלק ניכר מההליכים המשפטיים אין חובה להגיש את כל הראיות שיש ברשותכם מיד עם הגשת כתב התביעה. המסמכים אותם יש להגיש כאשר מגישים כתב טענות (כתב תביעה או כתב הגנה) קבועים בתקנה 15 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, אשר קובעת כך:

15. (א) לכתב טענות יצורפו מסמכים אלה בלבד והם יהיו נספחי כתב הטענות:

1. העתק של מסמך מהותי וכל כתב אחר המשמש ביסוד הנטען בכתב הטענות; אם המסמך אינו ברשותו, יצוין בידי מי או היכן הוא מצוי, למיטב ידיעת בעל הדין;
2. חוות דעת של מומחה רפואי שבכוונת בעל הדין להסתמך עליה במהלך המשפט.
3. בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף יצרף התובע לכתב התביעה כתב ויתור על סודיות רפואית, ערוך לפי נוסח טופס 1 שבתוספת הראשונה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל דין לצרף לכתב טענות חוות דעת של מומחה שאינו בעניין של רפואה.

חריג: במסגרת תביעה בסדר דין מהיר יש צורך לצרף את כל הראיות עם הגשת כתב התביעה. תביעה בסדר דין מהיר היא תביעה שמוגבלת עד לסך של 75,000 אלף ש"ח והיא נועדה לסיים את ההליך בפרק זמן קצר הרבה יותר לעומת תביעה בסדר דין רגיל.

מתי מגישים את הראיות במהלך ניהול התביעה?

צירוף ראיות ללא בקשה לצירוף ראיה ניתן לבצע בשלב הגשת תצהיר עדות ראשית. קודם התובע מגיש את ראיותיו, לאחר מכן, הנתבע. עניין זה קבוע בתקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי:

באין קביעה אחרת המתחייבת מנסיבות העניין, בתחילה תבוא פרשת התביעה ולאחריה פרשת ההגנה; הבאת ראיות מפריכות טעונה רשות מבית המשפט.

כלומר, ברוב ההליכים המשפטיים, בקשה להוספת ראיה תגיע תמיד לאחר שלב הגשת תצהירי עדות ראשית.

האם ניתן להגיש בקשה להוספת ראיה לאחר דיון ההוכחות?

דיון ההוכחות הוא הדיון בו בעלי הדין ועדיהם נחקרים על בסיס תצהירי עדות הראשית והראיות שהם הגישו (ניתן לקיים את דיון ההוכחות גם ללא הגשת תצהירי עדות ראשית, ככל שכך החליט בית המשפט, ובמקרה כזה על הצדדים להגיש את ראיותיהם במהלך דיון זה). לעיתים נוצר צורך להגיש ראיות מפריכות לאחר דיון ההוכחות ולכן לא יהיה מנוס מהגשת בקשה להוספת ראיה. קיימת פסיקה שקובעת שניתן להגיש בקשה לצירוף ראיה גם בשלב מתקדם מאוד כמו שלב הגשת הסיכומים.

חשוב להבין שככל שמתקדמים יותר בהליך כך הסיכוי שבית המשפט יאשר בקשה להוספת ראיה הולך ופוחת.

השיקולים שבית המשפט ישקול בעת בחינת בקשה לצירוף ראיה

לאחרונה התבררה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להוספת ראיה לאחר שהצדדים כבר הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, אך לפני שהתקיים דיון ההוכחות. בית המשפט סקר במקרה זה בהרחבה רבה את הפסיקה הרלוונטית ואת השיקולים שיש לשקול בעת בחינת בקשה לצירוף ראיה (ת"א 63258-01-18 בי.פור.יו בע"מ נ' אנדימד מדיקל בע"מ, החלטה מיום 13.1.2022).

בין היתר, בית המשפט קבע כך:

אשר לכלל המחייב הבאת ראיות כמקשה אחת, בהתאם להלכה הפסוקה על בעל הדין להביא את ראיותיו ב"חבילה אחת", אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה.

בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תידחה בקשתו להגשתה (ר' ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 742-741; רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח,(פורסם בנבו, 1.7.15) פסקה 14; רע"א 4579/15 כהן נ' אורון (פורסם בנבו, 5.8.15) פסקה 8) (ר' רע"א 6165/15 אירוטל נ' סלקום ואח' (פורסם בנבו, 13.12.15)).

בין השיקולים אותם ישקול בית המשפט במסגרת בקשה להוספת ראיות יהיה אופייה של הראיה הנוספת, קרי האם מדובר בראיה טכנית. כמו כן יש לבחון את השלב שבו מצוי ההליך שכן ככל שמדובר בשלב מאוחר יותר כך נטייתו של בית המשפט תהיה שלא להיעתר לבקשה. עוד יש לבחון את מידת מחדלו של בעל הדין בעיכוב בהבאת הראיה קרי האם היה עליו לדעת על קיומה של הראיה מוקדם יותר וכן תרומת הראיה שהוספתה מתבקש לגילוי האמת (ר' רע"א 5403/17 רבקה טכנולוגיות נ' חברת כימיקלים לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.12.17).

כך גם נפסק ברע"א 4579/15 כהן נ' טטיאנה (פורסם בנבו, 5.8.15), נקבע בין היתר כי לצידו של הכלל, שעל בעלי הדין להביא ראיותיהם במרוכז, הרי ש"במקרים חריגים יתיר בית המשפט סטייה מן הכלל, כאשר תרומתה של הראיה לגילוי האמת כה רבה גם תוך פגיעה בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים (ראו רע"א 2715/13 ורדה נ' מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 4 (28.11.2013); עניין חוסין, פיסקה 14).

במסגרת זו יתחשב בית המשפט בין היתר באופייה של הראיה הנוספת; בשלב אליו הגיע המשפט; והאם הצד המבקש להגיש את הראיה ידע או היה עליו לדעת על קיומה של הראיה בשלב מוקדם יותר (ראו רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ, [פורסם בנבו] פיסקה 3 (30.7.2002); רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל, [פורסם בנבו] פיסקה 19 (27.1.2015))" (שם, סעיף 8).

לא שוכנעתי בשלב זה של הדיון כי היעתרות לבקשה לצירוף הראיה תפגע בנתבעים או תגרום להם לעיוות דין או לנזק כלשהו. בשלב זה של הדיון סבורני כי יש מקום לאפשר את צירוף הראיה וזאת על מנת שתיחשף האמת במלואה וייקל על בית המשפט לעשות מלאכתו באופן "ראוי והוגן כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך" (ר' תקנה 1 לתקסד"א–התשע"ט).

במקרה זה בית המשפט אמנם קיבל את הבקשה להוספת ראיה וקבע כי ישנה חשיבות לחקר האמת, ובמיוחד לאור השלב המוקדם (יחסית) שבו הוגשה בקשה להוספת ראיה (לפני דיון ההוכחות), אך במקביל, בית המשפט קבע שיש לחייב את מגישי הבקשה בהוצאות משפט לטובת הצד שהתנגד לבקשה בסכום של 10,000 ש"ח.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

יצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב