עורך דין אדי בליטשטיין

תביעות כספיות | לשון הרע | חוזים

עורך דין לייצוג תובעים ונתבעים

רחוב משה לוי 11, ראשון לציון

משרדנו ממוקם בבניין UMI - משרד 201 (מול קניון הזהב)

טלפון 03-6427876

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 - 18:00

עורך דין אדי בליטשטיין

רח' משה לוי 11, ראשון לציון

תביעה ייצוגית נגד רשות – מעתה לא מוגבלת ל-24 חודשים

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

פסיקה חדשה של בית המשפט העליון בעניין תביעה ייצוגית נגד רשות ניתנה בתאריך 11.11.2020 (דנ"מ 8626/17 עופר מנרב נ' מדינת ישראל). מדובר בפסק דין חשוב ומעניין במיוחד מכיוון שניתן בהרכב מורחב של חמישה שופטים.

במסגרת פסק דין עלתה השאלה האם יש לאפשר ניהול תביעה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה (לדוגמה רשות המיסים) או עיריות בגין פרק זמן העולה על 24 חודשים, וזאת לנוכח הוראת סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות אשר קובע כך:

אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.

הבעייתיות עולה לנוכח הוראת סעיף 10(א) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע כך:

אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור.

הוראת סעיף 10(א) קובעת למעשה שבית המשפט רשאי להרחיב את הקבוצה כאשר הוא מאשר ניהולה של תביעה ייצוגית. בפרקטיקה בסעיף זה נעשה שימוש בעיקר במסגרת תביעות ייצוגיות נגד חברות פרטיות ולא בעת תביעה ייצוגית נגד רשות.

ניהול תביעה ייצוגית נגד רשות בגין יותר מ- 24 חודשים

בית המשפט העליון בחן מהן התכליות של תביעה ייצוגית נגד רשות והגיע למסקנה שאין מקום להגביל תביעה ייצוגית נגד רשות רק לפרק זמן של 24 חודשים. בין היתר נקבע כך:

מן האמור עולה כי השאלה הפרשנית שלפנינו אינה פשוטה. לשון החוק "סובלת" הן את הפרשנות המצמצמת שאומצה בפסק הדין, והן את הפרשנות המרחיבה בה דוגל המבקש; התכלית הסובייקטיבית מגלה פנים לכאן ולכאן; ורכיביה השונים של התכלית האובייקטיבית חותרים לכיוונים מנוגדים. אל מול תכלית השמירה על הקופה הציבורית ועל תפקודה התקין של הרשות, ניצבות תכליות כלליות וקונקרטיות נוספות של החוק – החל באכיפת החוק והפסקת ההפרה, עבור בהגנה על זכויות היסוד של הנפגעים מהפרת הדין, וכלה בשיקולי היעילות. בנסיבות אלה, "נקבעת  התכלית על פי האיזון הראוי שבין הערכים, העקרונות והאינטרסים בינם לבין עצמם" (עניין אבו ערפה, פסקה 67 לחוות דעת השופט ע' פוגלמן).

עמדתי היא כי איזון זה נוטה במובהק לזכות הפרשנות המרחיבה. אכן, המחוקק ראה בשיקולי התקציב עילה לשלילת סעד ההשבה בהליך הייצוגי לגבי תקופת הגבייה הבלתי חוקית המוקדמת (למעלה מ-24 חודשים עובר למועד הגשת בקשת האישור) – למרות הפגיעה בזכויות, והחריגה מעקרון השוויון (ראו פסקה 44 בעניין כהן). אולם, הפרשנות המצמצמת את סעד ההשבה גם ביחס לתקופת הגבייה המאוחרת (קרי, זו שבוצעה לאחר הגשת בקשת האישור) לוקה בשלושה: ראשית, היא מעצימה במידה ניכרת את הפגיעה ביתר תכליות החוק, כמפורט לעיל.

שנית, היא חותרת גם תחת אכיפת החוק והפסקת ההפרה – לה ניתן, כאמור, מקום מרכזי בהקשר של תביעות השבה נגד רשות: היא מעודדת את הרשות להתמיד בגבייה הבלתי חוקית, ומביאה לכך שכספים אלה יישארו בקופתה למרות ש"ההגינות מחייבת שרשות לא תהנה מפירותיה של גבייה שנעשתה שלא כדין" (רע"א 2453/13 עמר נ' עיריית חדרה, פסקה 45 (14.4.2015)). שלישית, ההצדקה שהיא מעניקה לפגיעה הגורפת בזכות להשבה מאבדת מכוחה, משום שבתקופה שלאחר הגשת בקשת האישור הרשות כבר מודעת לסיכון המשפטי הנשקף לה, ובידיה להגן על תקציבה ותפקודה בדרכים פוגעניות פחות (לרבות הודעת חדילה).

מטעמים אלה, סבורני כי יש לבכר את הפרשנות המרחיבה, לפיה סעיף 21 לחוק מציב את הגבול התחתון של תקופת ההשבה – אך אינו מתיימר לצמצם את גבולה העליון, הנגזר מן ההוראות הכלליות שבסעיף 10 לחוק תובענות ייצוגיות. פרשנות זו שוללת את תחולת הפטור הגורף מהשבה שמעניק סעיף 21, אך מותירה לרשות הגנה נקודתית במקרי הצורך – אם מכוח סעיף 20(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, ואם מכוח הגנת התקציב בדין המהותי, לפי סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 – ומשקפת בצורה ראויה יותר את מכלול תכליות החוק.

לשון אחר, בהעדר הוראה המחייבת את הצמצום לא מצאתי נימוק בתכלית האובייקטיבית כדי להפוך את התקופה שבין "השנתיים" לבין מועד פסק הדין, כאילו זהו "שטח מת" שאינו מעניינה של התובענה. הרי הכלל הוא רצף בחינת התביעה ממועד הגשתה ועד למתן פסק הדין. אמנם, הצמצום משרת את האינטרס של המדינה לחסוך את תשלום ההשבה, אך לא די בכך אם הוכח שעילת התובענה הייצוגית בדין היא.

.
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים נוספים בנושא זה הזינו כתובת מייל

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

רוצים לדעת כמה כסף תוכלו להרוויח מתביעה ייצוגית? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מפורט

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב