הגדרת הקבוצה בתביעה ייצוגית – האם בית המשפט רשאי לשנותה ולהרחיבה?

הגדרת הקבוצה המפורטת בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נועדה לתחום ולהגדיר לבית המשפט את מי מייצג התובע הייצוגי, ומי אמור לקבל פיצוי ככל שההליך יסתיים באישור הבקשה ואף בפסק דין סופי לטובת הקבוצה. במקרה שמדובר בבית עסק שמכר מוצר בעל כיתוב מטעה, הגדרת הקבוצה עשויה להראות כך:

כל מי שרכש מהמשיבה (בית העסק) בשבע השנים האחרונות את המוצר X בעקבות הכיתוב Y.

שינוי או הרחבת הגדרת הקבוצה

לעיתים עשוי להתברר במהלך ההליך המשפטי שיש צורך לשנות את הגדרת הקבוצה. עולה השאלה האם בית המשפט יכול ביוזמתו לשנות את הגדרת הקבוצה, ואף להרחיבה?

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

סוגיה זו נדונה לאחרונה בהרחבה במסגרת ת"צ 56140-01-14 שי אבגי נ' סיטי תוספי מזון לספורטאים בע"מ (החלטה מיום 28.7.2016). במסגרת הליך זה המשיבה פרסמה כי המוצר ששווק על ידה אינו מכיל גלוטן, כאשר בפועל התברר שגלוטן אכן קיים במוצר. 

הגדרת הקבוצה הוגדרה במסגרת הבקשה בצורה שלא אפשרה את אישור הבקשה באותה מתכונת, ובית המשפט בחן אפשרות לשנות את הגדרת הקבוצה ואף להרחיבה כך שתתייחס בפועל לנפגעים רבים יותר.

רוצים לקבל עדכונים חדשים בנושא זה ואחרים? הזינו כתובת מייל ונצרף אתכם לרשימת התפוצה שלנו

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט כך:

לכאורה ניתן היה לסיים בכך את פסק הדין. אך, קביעה זו מביאה לפניי סוגיה נוספת והיא האם קיימת בנסיבות העניין קבוצה רחבה יותר של צרכנים שנפגעו כתוצאה מהתנהלות המשיבה והאם לבית המשפט נתונה הסמכות להגדיר את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, באופן שונה מזו שהוגדרה בבקשת האישור, בדרך של הרחבתה, ובכך להכשיר את קבלתה של התביעה כייצוגית. נפנה לבחון סוגיה זו.

האם בסמכות בית המשפט לשנות את הגדרת הקבוצה בדרך של הרחבתה?

הדיון באפשרות הרחבת הקבוצה נדרש נוכח אופייה של התובענה הייצוגית והתכליות העומדות בבסיסה, כמו גם מעורבותו הנדרשת של בית המשפט להגשמת תכליות אלה והכלים הנתונים לו לשם כך.

כידוע, התובענה הייצוגית היא מכשיר דיוני ייחודי אשר באמצעותו יכול הפרט לקדם ולממש את זכויות הכלל. מכשיר ייחודי זה יש להפעיל "בגמישות וביעילות" (כדברי כב' הנשיא ברק בעניין טצת, בעמ' 791 לפסק הדין), על מנת להגשים את התכליות הציבוריות העומדות בבסיס ההליך הייצוגי, "ובהן מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים (סעיף 1(1) לחוק) ואכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו (סעיף 1(2) לחוק)" (עניין פריניר, פסקה 58 לחוות דעתו של כב' השופט מלצר).

חוק תובענות ייצוגיות אף מעניק לבית המשפט סמכות שבשיקול דעת באם לאשר את התובענה כייצוגית. בפסיקה נקבע, כי מקום בו מצא בית המשפט כי מבחינה מהותית יש מקום לקבל את בקשת האישור, "ראוי כי ישקול את האפשרות להתגבר על הקשיים שמעוררת התובענה במישור תנאי הסף לאישורה כייצוגית, באמצעות שימוש בסמכויות שהקנה לו המחוקק" (עניין גדיש, פסקה 22 לפסק הדין).

מהאמור עולה, כי החוק מניח קיומם של מקרים בהם הגדרת הקבוצה על ידי התובע הייצוגי בבקשת האישור אינה מספקת או מתאימה, ועל כן נתונה לבית המשפט הסמכות, ואף החובה, לתקן את הגדרת הקבוצה, בין אם בדרך של צמצום ובין אם בדרך של הרחבה, וזאת כדי להבטיח ניהולה היעיל וההוגן של התובענה.

סמכותו של בית המשפט להגדיר את הקבוצה לפי מיטב שיקול דעתו, לרבות בדרך של הרחבת הגדרת הקבוצה בשמה הוגשה בקשת האישור, אף עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 10(ב) לחוק, לפיו רשאי בית המשפט להרחיב את הקבוצה אף לאחר מתן החלטת האישור בדרך של צירוף אדם נוסף לקבוצה. כמו גם עם סמכותו של בית המשפט לפי הוראת סעיף 13 לחוק הקובע, כי "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה לאישור, והכל כפי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית".

יחד עם זאת, נכון יהיה להורות על הרחבת הקבוצה רק במקרים חריגים ביותר. זאת, מהטעם שהרחבת הגדרת הקבוצה לעומת המבוקש בבקשה עשויה לפגוע בזכויות הדיוניות של הנתבע, וביכולתו להתגונן באופן אפקטיבי מפני בקשת האישור. אישור תביעה ייצוגית על סמך שיקולים וטענות שלא עמדו בפני הנתבע ומבלי שניתנה לו הזדמנות ראויה והוגנת להתמודד עימם, עשויה לפגוע באופן אמיתי וממשי בזכויותיו.

אישור תביעה ייצוגית בשם קבוצה רחבה יותר של תובעים מזו שהתבקשה במסגרת בקשת האישור, אף מגדיל את הסיכון הכספי אליו חשוף הנתבע והעלויות הנוספות שנלוות לו, וגורר אי וודאות הפוגעת ביכולתו של הנתבע להעריך ולאמוד את הסיכונים הסיכויים שעומדים לפניו, ולכלכל את צעדיו מראש.

מהם אותם מקרים חריגים המצדיקים שימוש בסמכותו של בית המשפט להרחיב את הקבוצה והאם המקרה דנן בא בגדר אותם מקרים?

שאלת הרחבת הקבוצה צריכה להישקל בכל מקרה לגופו ולא נכון לקבוע רשימה סגורה של מקרים מתאימים. ככלל, התערבות שיפוטית אקטיבית בדרך של הרחבת קבוצת התובעים הייצוגים, צריכה להיעשות בזהירות מרובה, תוך בחינת אופי הפגיעה, טיבה וחומרתה; פוטנציאל הנזק הגלום בפגיעה; מיהות חברי הקבוצה ה"חדשה" ומאפייניה (כגון, האם מדובר באוכלוסייה מוחלשת שאלמלא כך לא תעמוד על קיום זכויותיה); גודלה של הקבוצה החדשה; טעמים דיוניים (כגון התיישנות); התנהלות המשיבה בפרשה; וכיו"ב שיקולים העולים בקנה אחד עם התכליות והאינטרסים העומדים ביסוד מכשיר התובענה הייצוגית. בין יתר השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול ניתן למנות גם חיסכון במשאבים שיפוטיים ומניעת ריבוי תביעות ופסיקות סותרות, תוך איזון שיקולים אלה בפגיעה האפשרית בזכויות הנתבע.

לסיכום; בית המשפט רשאי לשנות ואף להרחיב את הגדרת הקבוצה, אך הדבר יעשה במקרים חריגים.

ניתן ליצור קשר בעניין זה עם עו"ד תביעות ייצוגיות.

.

מעוניינים לשוחח עם עורך דין אדי בליטשטיין בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

אם המידע סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני
הצטרפות לרשימת תפוצה

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים וחשובים נוספים? הזינו כתובת מייל ונשלח לכם

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. אתם מוזמנים להמשיך ולקרוא מאמרים משפטיים רבים באתר, וגם על ההצלחות הרבות של משרדנו בתביעות שונות.

לכל המאמרים

המאמר שקראתם עניין אתכם? הזינו מייל ותקבלו עדכונים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים אחרים

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם