תביעה ייצוגית בגין כשרות – האם ניתן להגיש ולנצח בבית משפט?

תביעה ייצוגית בגין כשרות

תביעה ייצוגית בגין כשרות אינה מחזה נדיר בימינו. בדרך כלל תביעות ייצוגיות בנושא הכשרות מוגשות לאור שימוש באישורי כשרות מזוייפים או ציון שהמוצר הוא לכאורה כשר מבלי שהתקבל אישור כשרות מטעם הרבנות. בתי המשפט מתייחסים לבקשות אישור תובענות ייצוגיות העוסקות בהפרות כשרות ברצינות שכן ידוע שצריכת מזון לא כשר לאדם שומר מצוות היא סוגייה מהותית מאוד.

תביעה ייצוגית בגין כשרות שהגיעה לבית המשפט העליון

תביעה ייצוגית בגין כשרות המפורסמת ביותר שהגיעה אף לבית המשפט העליון היא ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) (החלטה מיום 14.9.2014).

בעניין פריניר הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין כשרות מוצרים לפסח. נטען שהחברה הטעתה את לקוחותיה משום שלא היו למוצריה אישורי כשרות לפסח.

בית המשפט העליון פסק, בין היתר, כך:

"באשר להטעיה במעשה (לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן): לגבי דידם של צרכנים שומרי כשרות לפסח (להלן גם: חברי הקבוצה שבשמה הוגשה התובענה) – נושא כשרותם לפסח של מוצרי מזון הוא בוודאי "עניין מהותי" ברכישתם של מוצרים מסוג זה, ערב חג הפסח. דומה כי אף המשיבה הכירה בכך (נתון זה עולה, בין היתר מהסיכום שהושג בין הרב רוזנבלט לבין מנכ"ל פריניר).

נוכח ההגבלות ההלכתיות והתפיסות המסורתיות-ערכיות שבהן מחזיקים צרכנים שומרי כשרות לפסח, בדבר איסור על: אכילה, שימוש ואף החזקתו של חמץ בפסח – נדמה כי אין קושי לקבוע כי ההטעיה, העולה כאן, לכאורה, מהתנהלותה של פריניר, נוגעת לאחד, או יותר, מהעניינים הבאים: הטיב, או הסוג של המוצר (סעיף 2(א)(1) לחוק הגנת הצרכן); השימוש שניתן לעשות במוצר, התועלת שניתן להפיק ממנו והסיכונים הכרוכים בו (סעיף 2(א)(4) לחוק הגנת הצרכן); החסות או ההרשאה שניתנו לייצור המוצר, או למכירתו (סעיף 2(א)(10) לחוק הגנת הצרכן); וייתכן כי היא נוגעת אף להתאמתו של המוצר לתקן, למפרט, או לדגם (סעיף 2(א)(11) לחוק הגנת הצרכן), שכן "תעודת כשרות" כמוה כתו-תקן (ראו התייחסות נוספת לעניין זה בהמשך).

תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית, או כיתוב על גבי מוצר כי הוא "כשר", או "כשר לפסח" – כמוהו, בעיני הציבור, כ"תו תקן" המעיד על כשרותו של המוצר. ציון בדבר כשרותו של מוצר מזון "בהשגחת הרבנות" יוצר בפני הציבור מצג שלפיו התקיימה השגחה פוזיטיבית, מטעם הרבנות, על רכיביו של המוצר – ועל פי רוב די לצרכן המקפיד על צריכת מזון כשר בגושפנקא זו (לעניין חשיבותה של ההשגחה הפוזיטיבית על רכיביו של מוצר כתנאי לאישור כשרותו, ראו והשוו: ע"פ 3354/97 שיאון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (28.6.1998)).

הטעיה בעניין זה, קרי: הצגת מוצר מזון כ"כשר בהשגחת הרבנות", בעוד שלא התקיימה לגביו השגחה ולא ניתן לו הכשר כאמור – חותרת תחת תכליותיו של חוק איסור הונאה בכשרות ופוגעת באמון הציבור. ואכן, ב-בג"ץ 118/09 מזרחי נ' מועצת הרבנות הראשית [פורסם בנבו] (14.9.2009) נפסק כי השיקול של מניעת הטעיית הציבור, העומד ביסוד חוק איסור הונאה בכשרות, מכיל גם: "מניעת הטעיה בנוגע לרמת הכשרות הנוהגת במקום מסוים, ולא רק מניעת מצב בו מקום שאינו כשר יוצג ככשר".

באנלוגיה, ניתן, איפוא, לומר, כי השיקול האמור (של מניעת הטעיית הציבור) כולל גם מניעת מצב שבו מוצר מזון מוצג כ"כשר לפסח בהשגחת הרבנות", בעוד שבפועל לא ניתן ביחס אליו הכשר על יסוד השגחתה של הרבנות לגבי מרכיביו (ולאחר שהתקיימו לגביו כל התנאים הנדרשים על פי דין כדי להכיר בו ככזה).

כלומר, תביעה ייצוגית בגין כשרות איננה עוסקת בעיקר בדין הדתי אלא בדין האזרחי – צרכני, ומטרתה של תביעה ייצוגית בגין כשרות הוא למנוע בראש ובראשונה הטעיה של לקוחות המסתמכים על הכיתוב על גבי האריזה המתייחס לכשרות המוצר.

תביעה ייצוגית בגין כשרות מהתקופה האחרונה

פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין תביעה ייצוגית בגין כשרות ניתן בשנת 2014, אך גם כיום ניתן למצוא הליכים ייצוגיים בנושא כשרות בהם מכריע בית המשפט לטובת חברי הקבוצה שנפגעו.

כך לדוגמה; תביעה ייצוגית בגין כשרות אשר אושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתאריך 15.3.2022 (ת"צ 22370-01-18 אסתר שמשון ואח' נ' שקדיה גבע תעשיות בע"מ ואח').

בית המשפט אישר ניהולה של תביעה ייצוגית בגין כשרות נגד שתי חברות וקבע, בין היתר, כך:

חוק איסור הונאה בכשרות מהווה נדבך נוסף על חוק הגנת הצרכן, שמאפשר לצרכן להסתמך על סימול כשרות על מוצרים שונים. אין הוא עוסק בעולמה של הלכה, ואינו מזמין את בית המשפט לעסוק בכך. על כן יש לבחון אם היתה הטעיה בדבר סימון הכשרות

השופט מלצר הדגיש שם את חשיבות הנושא לחלק ניכר מצרכני המזון הישראליים. כמו כן הבהיר כי בבחינת הטעיה לפי חוק איסור הונאה בכשרות אין לבחון אם המוצרים כשרים לפי דין תורה, אלא את הפן הצרכני, של כיתוב שמייצג את המציאות לאשורה, ועידוד מסחר הוגן במוצרי מזון. 

צריכת מזון שאינו כשר על ידי מי שמקפידים על כשרות הוכרה זה מכבר כנזק מסוג פגיעה באוטונומיה של הרצון…

לסיכומו של דבר, ניתן לנהל תביעה ייצוגית בגין כשרות בבתי המשפט אך צריכים להוכיח שאכן מדובר במוצר שלא קיבל כשרות מטעם הרבנות.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

יצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב