גילוי מסמכים כללי במסגרת תביעה ייצוגית – האם ניתן לקבל?

גילוי מסמכים כללי

בשיטת המשפט שלנו אנו נוהגים לנהל הליכים משפטיים ב"קלפים פתוחים". לאחר הגשת כתב תביעה, כתב הגנה, כתב תשובה, הצדדים מחליפים ביניהם תצהיר גילוי מסמכים כללי המפרט אילו מסמכים יש ברשותם הרלוונטיים לתביעה, בהם הם עשויים לעשות שימוש. צד שאינו מפרט מסמך בתצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו לא יוכל לעשות שימוש באותו מסמך אלא ברשות בית המשפט.

במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית הכללים מעט שונים. על בעלי הדין לצרף מראש את כל המסמכים בהם הם מתכוונים לעשות שימוש לכתבי הטענות מטעמם. מכיוון שהליך הבקשה לאישור תביעה ייצוגית הוא הליך מורכב מאוד, במסגרתו ישנם פערי מידע משמעותיים בין המבקש לבין המשיבה (המשיבה היא בדרך כלל חברה גדולה), המבקש בדרך כלל יוזם בקשה לגילוי מסמכים.

עד לאחרונה לא ניתן היה לדרוש במסגרת בקשת גילוי המסמכים גילוי מסמכים כללי אלא רק גילוי מסמכים ספציפיים (כלומר, בקשה ממוקדת מאוד למסמכים שהמבקש הניח שנמצאים ברשות המשיבה). הבעיה היא שייתכן ויש בידי המשיבה מסמכים רלוונטיים נוספים, עליהם המבקש לא יודע. אם המבקש לא יודע שקיימים מסמכים רלוונטיים נוספים הוא בוודאי לא יכול לדרוש אותם במסגרת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, וזאת בדיוק הסיבה מדוע נחוץ גילוי מסמכים כללי – כדי שהמשיבה היא זו שתפרט תחילה אילו מסמכים רלוונטיים יש ברשותה, ואז המבקש יוכל לדרוש לעיין בכולם או בחלק מהם.

עד כה בתי משפט מחוזיים לא אישרו גילוי מסמכים כללי

בתי המשפט המחוזיים פסקו בעבר בצורה מפורשת שלא ניתן לדרוש ולקבל גילוי מסמכים כללי במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. כך לדוגמה נפסק בת"צ 22750-01-18 מלכה צייגר נ' פלאפון תקשורת בע"מ (החלטה מיום 7.1.2021):

בקשה להורות על גילוי מסמכים כללי, אינה עומדת ברציונליים שנקבעו בפסיקה לעניין גילוי מסמכים בתובענות ייצוגיות.

באופן דומה נקבע גם בת"צ 50304-01-20 סייברלוג'יק נ' בנק מזרחי טפחות (החלטה מיום 14.3.2021):

דרישה לגילוי מסמכים כללי אינה יכולה להיעתר במסגרת בקשת אישור תביעה כייצוגית, שכן כאמור לעיל, בבקשת אישור, הזכות לגילוי מסמכים מצומצמת יחסית בהשוואה להיקף הזכות בהליכים אזרחיים אחרים. בהעלאת דרישה כוללנית למסמכים לא מוגדרים, חפצים המבקשים "לגלגל" לכתפי המשיבה את נטל ההוכחה הרובץ לפתחם בסוג בקשות זה, ובכלל כך הוכחת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים והימצאותם בידי המשיבה, ואין לאפשר זאת [ת"צ (מחוזי מרכז) 5253-11-15 אברהמי ואח' נ' י. בראון ובניו בע"מ (5.11.19); ת"צ (מחוזי ת"א) 6722-10-12 בכור נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט (1.10.13)].

בקשת המבקשת לצו לגילוי מסמכים כללי נדחית, אפוא,

פסיקה חדשה של בית המשפט העליון בעניין גילוי מסמכים כללי במסגרת תביעה ייצוגית

בתאריך 6.1.2022 בית המשפט העליון פרסם פסק דין חדש (רע"א 7839/20 Nippon Yusen Kabushiki Kaisha נ' דרורית בז'ה) אשר התייחס לסוגיית גילוי מסמכים כללי במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית וקבע כי אין לשלול באופן מוחלט דרישה לקבלת גילוי מסמכים כללי. יחד עם זאת נקבע כי גילוי מסמכים כללי ינתן במקרים חריגים במיוחד בהם קיים פער מידע משמעותי בין הצדדים.

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט העליון כך:

אומר מיד, כי לא מצאתי מקום לקבוע שבית משפט נעדר כל סמכות להורות על צו גילוי מסמכים כללי במסגרת דיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית, או כי תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות אינה מאפשרת מתן צו מסוג זה. קביעות אלה אינן עולות בקנה אחד עם לשונה של תקנה 4(ב) ואף לא עם תכליתה.

עם זאת, הסמכות להורות על צו לגילוי מסמכים כללי בבקשה לאישור תובענה כייצוגית צריך שתישמר למקרים חריגים בלבד, שבהם ברור כי בקשת האישור מבוססת דיה וכי הצו דרוש על מנת להתגבר על פערי מידע מובהקים ולצורך חשיפת האמת. מדובר אפוא בחריג לכלל, שיש לעשות בו שימוש במשורה ובמקרים המתאימים בלבד, ורק לאחר ששוכנע בית המשפט כי בקשת האישור מגלה עילה טובה וכי צו הגילוי הכללי לא מהווה כסות למסע דיג פסול.

כמצוטט לעיל, תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות מורה באופן מפורש כי לבית משפט "תהיה הסמכות למתן צו גילוי ועיון במסמכים", ואין כל הבחנה בעניין זה בין צו לגילוי מסמכים כללי ובין צו לגילוי מסמך פלוני.

עם זאת, בשונה מהליך אזרחי "רגיל", שלב הדיון בבקשת האישור הוא שלב מקדמי שנועד לברר אם יש מקום לנהל את התביעה כייצוגית. לצד החשיבות הציבורית הגלומה בכלי הייצוגי בקידום אכיפת הדין והרתעה מפני ניצול לרעה של כוחות שוק והון, למכשיר הייצוגי נלוות גם סכנות. "אחד החששות הוא מפני ריבוי תובענות סרק, שכל תכליתן להפעיל על הנתבע בעל הכיס העמוק מנוף של לחצים, כך שיעדיף לסיים את ההליך בפשרה על פני ניהול התדיינות משפטית ארוכת שנים ונטילת הסיכון של קבלת התביעה נגדו" (עניין תגר, פסקה 15).

ובהקשר של גילוי מסמכים – החשש הוא שבשלב אישור התובענה כייצוגית יהפכו הליכי הגילוי ל"מסע דיג" להשלמת תשתית עובדתית חסרה, ויאפשרו שימוש לרעה במנגנון התובענה הייצוגית. בהתאם לכך, הזכות לגילוי ועיון במסמכים בשלב הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית היא מצומצמת בהשוואה להליכים אזרחיים "רגילים", ותחומה לגבולות שנקבעו בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות….

צו לגילוי מסמכים כללי הוא מעצם טיבו וטבעו רחב היקף, ומכאן החשש שייעשה בו שימוש לרעה במסגרת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית – להכשרת תובענות סרק, או כמנוף להפעלת לחץ בלתי ראוי על הנתבע לסיים את ההליך בפשרה. מטעם זה, ככלל על בית המשפט להימנע ממתן צו גילוי גורף – ויש לצמצם את היקף הגילוי בהתאם להיקף הדיון בבקשת האישור ולשאלות העומדות על הפרק. טעם נוסף לכך שיש להימנע ממתן צו גילוי גורף, הוא שבשלב האישור רמת ההוכחה הנדרשת של עילות התביעה הנטענות היא לכאורית בלבד.

בסיכום הדברים עד כה, לערכאה הדיונית נתונים הסמכות ושיקול הדעת להורות על צו לגילוי מסמכים כללי גם בגדר הדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית. ואולם יש לעשות שימוש בסמכות זו במשורה, ורק במקרים שבהם הצו דרוש על מנת להתמודד עם פערי מידע יוצאי דופן. ממילא צו לגילוי מסמכים כללי נדרש לעמוד בתנאים הקבועים בתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, ובפרט בדרישה להנחת תשתית ראייתית ועובדתית הולמת לנטען בבקשת האישור.

.

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין

משרדנו עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות מורכבות (אך ורק תביעות מעל 50 אלף ש"ח). למשרדנו ניסיון רב מאוד והצלחות מוכחות בבתי המשפט.

המלצות רבות מלקוחות קודמים ופרסומים בתקשורת על התיקים שאנו מנהלים תוכלו לקרוא בתחתית העמוד.

עורך דין אדי בליטשטיין דובר את השפות עברית, אנגלית ורוסית.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות קודמים
עורך דין אדי בליטשטיין
עורך דין אדי בליטשטיין
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

יצירת קשר

עורך דין אדי בליטשטיין

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב