רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

עילת תביעה בתביעה ייצוגית – מדוע חשוב שהיא תהיה אותנטית?

עילת תביעה

עילת תביעה אישית זהו תנאי שעל האדם המעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית לעמוד בו, על מנת לפנות לבית המשפט. תנאי זה קבוע במפורש בסעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע כך:

אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;

זאת אומרת, שאם אדם מעוניין להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית בגין הטעיה שמבצעת חברה מסוימת, חייבת להיות לו עילת תביעה אישית (הוא צריך להפגע מהחברה באותו אופן כמו שאר הלקוחות) על מנת שהוא יוכל לייצג את הקבוצה במסגרת תביעה ייצוגית.

לעיתים קרובות ניתן למצוא מקרים בהם המבקש יוצר לעצמו עילת תביעה באופן מלאכותי. כלומר הוא מודע להטעיה אך בוחר לבצע רכישה מהחברה על מנת שיוכל לטעון בשלב מאוחר יותר שיש לו עילת תביעה, שהוא הוטעה כמו חברי הקבוצה, ושהוא זכאי לייצג את חברי הקבוצה במסגרת תביעה ייצוגית.

לאחרונה התנהלות מעין זו, בה מבקש יוצר עילת תביעה באופן מלאכותי, כלומר, לא מדובר בעילת תביעה אישית אותנטית, זוכה לביקורת נוקבת מצד בתי המשפט.

יצירת עילת תביעה באופן מלאכותי מסכנת את המבקש בהוצאות משפט משמעותיות

לאחרונה נדון מקרה בבית המשפט המחוזי בחיפה בו המבקשת יצרה עילת תביעה באופן מלאכותי (ת"צ 14896-04-21 מאיה ריימונד סנדר נ' גלאם 42 בע"מ, החלטה מיום 17.1.2022).

בית המשפט ביקר התנהלות זו, וקבע, בין היתר, כך:

תנאי לאישור בקשה להגשת תובענה ייצוגית הוא קיומה של עילה אישית בידי המבקשת. אקדים ואומר, שאין בידי המבקשת עילה אישית להגשת תביעה כנגד המשיבה בעילות שהובאו על ידה, משום שלאחר שמיעת חקירתה של המבקשת והתרשמותי ממנה, איני מאמין לגירסתה העובדתית בתצהירה ובבקשתה.

התמיהה לנוכח מעשי המבקשת מתגברת לאור דבריה על רגשות הכעס, עוגמת הנפש והתיסכול שחשה כלפי המשיבה כתוצאה משני אירועים שהתרחשו רק שבועיים קודם לכן. רגשות אלה אינם מתיישבים עם רכישה נוספת מהמשיבה הפוגעת במבקשת בצורה כל כך קשה, כאשר הרכישה אינה חיונית והיא נעשית תוך שהמבקשת נפגעת שוב בצורה קשה כדבריה. המסקנה שלי מעדותה היא שזה היה ביקור יזום בחנות של המשיבה כדי ליצור עילה נוספת לתביעה, שתוכח על ידי הרכישה המיותרת, ולא רכישה תמת לב שגרמה להטעיית המבקשת ולפגיעה בה. הגנת החוק אינה פרושה על מי שיוזם את הפגיעה בו, אלא נועדה להגנת הצרכן התמים.

חוסר האמון בדברי המבקשת לגבי האירוע מיום 13.3.21 משליך גם על ההתייחסות לאירועים האחרים שפורטו על ידי המבקשת. זאת, גם אם אין פוסלים את גירסתה מכל וכל, כדין מי שמכזב בנושא מרכזי בגירסתו (ע"א 765/18 שמואל חיון נ' אלעד חיון (נבו 01.05.2019)).

לפיכך, איני מאמין לגירסת המבקשת בדבר נסיבות העיסקה הראשונה, ולא שוכנעתי שהמבקשת לא יזמה את העיסקה דווקא כך לשם הכנת תביעה, כפי שעשתה באירוע השני, ורגשות עוגמת הנפש, הכעס והתיסכול שחשה היו צפויים על ידה מראש ולא תוצאה של הפרת הדין על ידי המשיבה. בנסיבות אלה, אף שהמשיבה נהגה שלא כדין באירוע הראשון, שעה שלא הציגה את המחיר ליחידת מידה, לא נגרם למבקשת עקב כך הנזק שהיא טוענת לו.

בנסיבות אלה, המשיבה אכן הפרה את הדין כאשר פירסמה את מוצריה במחיר כולל שאינו כולל את דמי המשלוח שאי אפשר להמנע מתשלומם, אך איני מאמין שנגרם למבקשת נזק עקב כך. לצורך קיום עילת תביעה, על המבקשת להוכיח קשר סיבתי בין התנהלותה העוולתית לכאורה של המשיבה לבין הנזקים שנגרמו להם לטענתם…

על כן, אני קובע שלא עומדת למבקשת עילת תביעה אישית כנגד המשיבה בעילות שנכללו בבקשתה. בנסיבות אלה יש לדחות את בקשת המבקשת לאישור.

בסופו של דבר, לנוכח העדר עילת תביעה אישית אותנטית בקשת האישור נדחתה והמבקשת חויבה בהוצאות משפט בסך 11,700 ש"ח.

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

עורך דין אדי בליטשטיין

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב