הזינו מייל ותקבלו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד (לחצו להגדלה)

המלצות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים נחשבה עד לאחרונה למשימה מורכבת יותר ביחס להגשת תביעה ייצוגית נגד חברה פרטית, וזאת לאור ההגנות להן זכו תאגידי מים מכוח חוק תובענות ייצוגיות.

בתאריך 17.12.2019 ניתנה פסיקה חדשה של בית המשפט העליון אשר שינתה את הכללים לחלוטין בכל הקשור לסוגיית הגשת תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים (דנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל – תאגיד מים והביוב האזורי בע"מ).

מדוע בעבר תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים הייתה מורכבת הרבה יותר?

תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים נחשבה בעבר לתביעה ייצוגית נגד "רשות".

רשות (מוסד ממוסדות המדינה), בניגוד לתאגיד פרטי, זוכה בחוק תובענות ייצוגיות להגנות רבות יותר. לדוגמה, סעיף 21 לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.

כלומר, בניגוד לתביעה ייצוגית נגד תאגיד פרטי, אשר חשוף להליך ייצוגי ביחס לפרק הזמן הרלוונטי להתיישנות (ברוב המקרים מדובר בשבע השנים האחרונות), תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים הייתה מוגבלת לכל היותר ל-24 חודשים שקדמו למועד הגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית.

בעבר בתי המשפט המחוזיים ניסו לתת פרשנות מרחיבה יותר לסעיף זה. במקרים מסוימים נקבע כי ניתן לנהל הליך ייצוגי נגד תאגידי מים ורשויות אחרות על פי פרק הזמן הקבוע בחוק (24 חודשים לפני הגשת בקשת האישור) ובנוסף גם ביחס לפרק הזמן העתידי, עד למתן אישור לנהל את התביעה כתביעה ייצוגית (לעיתים היה מדובר בעוד מספר שנים).

כאשר סוגיה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון השופטים צידדו ברשויות וקבעו כי הליך ייצוגי נגד רשות ניתן לנהל אך ורק ביחס לפרק הזמן הקבוע בחוק.

הגנה נוספת שהיוותה בעיה בעת הגשת תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים היא האפשרות להגיש הודעת חדילה. למעשה מדובר בהוראת סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובע כך:

בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

כלומר, בניגוד לתאגיד פרטי, תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים הייתה יכולה להסתיים עם הגשת הודעה מטעם תאגיד המים שהוא מפסיק את הגבייה הלא חוקית.

משמעות הדברים היא שתאגיד המים מבצע תיקון ביחס לעתיד אך אינו משיב ללקוחותיו את הכספים שגבה בניגוד לדין בעבר.

על ההגנות הקבועות בחוק תובענות ייצוגיות בית המשפט העליון אף הוסיף בעבר הגנה נוספת – לפיה יש חובה לבצע פניה מוקדמת לתאגיד המים לפני הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית, ולאפשר לתאגיד המים לתקן את מחדליו.

פסק הדין של בית המשפט העליון, אותו הזכרתי בתחילת המאמר, דן שוב בחובת פניה מוקדמת והחליט לבטל אותה, כך שנכון להיום אין שום חובה לבצע פניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים או כל רשות אחרת.

מדוע בית המשפט העליון שינה את פסיקתו והקל על הגשת תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים?

בית המשפט העליון שב ובחן את ההגנות שקבועות בחוק תובענות ייצוגיות שניתנו לתאגידי מים ורשויות. מדובר בהגנות מפליגות שלעיתים השאירו בידי תאגידי המים מיליוני שקלים על אף שהם נגבו בניגוד לדין.

בית המשפט העליון הגיע למסקנה שאין שום סיבה להעניק לתאגידי המים הגנות כה מפליגות במיוחד לאור העובדה שפעילותם של תאגידי המים מזכירה במובנים רבים פעילות עסקית של חברה ולאו דווקא פעילות של רשות.

ומכאן המסקנה – אם תאגיד המים דומה באופיו לפעילות עסקית של תאגיד פרטי אין סיבה לאפשר לו להגיש הודעת חדילה, אין סיבה לנהל תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים רק ביחס לפרק הזמן הרלוונטי ל-24 החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור, ואין סיבה לחייב את התובע הייצוגי הפוטנציאלי לבצע פניה מוקדמת.

בעניין זה בית המשפט העליון קבע, בין היתר, כך:

סעיף 1 לחוק הגנת הצרכן מגדיר "עוסק" כ"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן". סעיף 42 לחוק הגנת הצרכן מלמדנו כי אף המדינה יכולה להיחשב כ"עוסק" לצורך החוק בקבעו כי "לענין חוק זה דין המדינה כעוסק כדין כל עוסק אחר".

בכל מקרה שבו נתקפת פעולתה של הרשות יש לבחון, אפוא, האם מדובר בפועלה של הרשות כרשות או בפועלה כעוסק.

… ביסוד ההכרעה בשאלה האם יש לסווג את פעולתה של הרשות כ"עוסק" ניצבים שני שיקולים: האחד, מהות הפעולה הנתקפת כפעולה שנעשית על דרך העיסוק, והשני, תכליתו של חוק הגנת הצרכן כחוק שנועד להגן על הצרכנים – כצד חלש – מפני "עוסק" הנהנה מיתרון כלכלי ומקצועי בתחום עיסוקו …

אני סבורה כי יישומם של שני השיקולים הללו על המקרה דנן מוביל למסקנה כי בגביית תעריפי מים וביוב מכוח חוק תאגידי המים, פועלים תאגידי המים והביוב כ"עוסק".

מטרות אלה שהציב החוק הן בעלות סממנים עסקיים מובהקים ויש בהן כדי ללמד כי תאגידי המים פועלים בגביית תעריפי מים וביוב על דרך העיסוק, תוך השאת רווחים ואף תוך חלוקת דיבידנדים.

העובדה שתעריפי המים והביוב הנגבים מן הצרכנים נקבעים בהתאם לעקרון העלות הריאלית תוך חיקוי של עקרונות לקביעת מחיר כלכלי בשוק תחרותי, מרחיקה אף היא את פעילותם של תאגידי המים מן הפן השלטוני–ציבורי.

אינדיקציות נוספות לכך שבין תאגיד המים והביוב לצרכן מתקיימים יחסי עוסק-לקוח בכל הנוגע לגביית תשלומים בגין שירותי מים וביוב, ניתן למצוא בעובדה שתאגיד המים והביוב מאוגד כחברה בע"מ, וכן בעובדה שתאגיד המים והביוב מחייב את הצרכנים בתשלום מע"מ – מס אשר חל על "עסקה בישראל" (סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975).

מן הטעמים המפורטים לעיל אני סבורה כי בפנינו הליך ייצוגי אשר העותר רשאי להגישו נגד מי הגליל על פי פרט 1 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, וזאת משום שבכל הנוגע לעילה נושא ההליך, פועלת מי הגליל – שהיא רשות – בכובעה כעוסק.

מכאן נגזרת המסקנה כי מנגנון הודעת החדילה הקבוע בסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, אינו עומד לרשות מי הגליל במקרה דנן, כי לא ניתן היה לדחות את הבקשה לאישור מטעם זה וכי עלינו להחזיר את הדיון בבקשת האישור אל בית המשפט המחוזי על מנת שידון בה לגופה.

לצורך הגשת תביעה ייצוגית נגד תאגיד מים, רשות אחרת או תאגיד פרטי תמיד כדאי להסתייע בשירותיו של עורך דין תביעות ייצוגיות מנוסה אשר מתעדכן באופן קבוע בחידושי החקיקה והפסיקה.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה