רכישת רכב, ובמיוחד כאשר מדובר ברכישת רכב יד שניה או רכישת משאית יד שניה, מלווה תמיד בכאב ראש וחששות שאולי נרכש רכב עם תקלה. תקלה ברכב עשויה להיות דבר יקר לתיקון, ולעיתים תקלה ברכב עשויה להוביל לירידה משמעותית בערכו של הרכב. מסיבה זו חשוב מאוד לבצע בדיקות מקדימות יסודיות על מנת לאתר כל תקלה ברכב לפני רכישתו (ובמיוחד להמנע מרכישת רכב המוגדר אובדן להלכה).
עולה השאלה האם מוכר (בין אם מדובר במוכר פרטי ובין אם מדובר במוכר שהוא סוחר רכבים) חייב לגלות לקונה פרטים בעניין כל תקלה ברכב הידועה לו? התשובה לכך פשוטה מאוד – כן!
כאשר מדובר במוכר פרטי אי גילוי למוכר בדבר קיומה של תקלה ברכב עשויה להוות הפרה של חוק החוזים ולהוות התנהגות בחוסר תום לב.
כאשר מדובר במוכר שהוא סוחר רכבים הרי שמוטלות עליו חובות מכוח חוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), תשס"ח-2008. בין היתר, מוכר רכבי יד שניה מחויב למסור לרוכש טופס גילוי נאות המפרט, בין היתר, מידע אודות תאונות שהרכב עבר.
מוכר רכבי יד שניה אשר פועל בניגוד לחוק, ואינו מוסר לרוכש טופס גילוי נאות מסתכן בכך שבית המשפט יורה על ביטול עסקת רכישת הרכב.
לתיאום פגישת ייעוץ בעניין סכסוך משפטי בסכום העולה על 100 אלף ש"ח חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים במסגרת תביעות נגד סוחרי רכבים חדשים ומשומשים. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
אי גילוי על תקלה ברכב על ידי סוחר רכבים – פסיקת בית המשפט המחוזי
לאחרונה הגיעה לפתחו של בית המשפט בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות אשר דחה את תביעת התובע להורות על ביטול עסקה בגין אי גילוי תקלה ברכב (תקלה סדרתית במנוע הרכב שהייתה ידועה לחברה המוכרת).
מדובר על עסקה אשר בוצעה על ידי אדם פרטי עם חברת אלבר (רת"ק 38215-11-21 מלך שוסטרמן נ' אלבר ציי רכב (ר.צ.) בע"מ, פסק דין מיום 3.2.2022).
בעניין אי גילוי תקלה ברכב לקונה בית המשפט פסק, בין היתר, כך:
מערכת היחסים בין המבקש למשיבה הינה מערכת יחסים חוזית למכירת רכב משומש. על ההתקשרות בין הצדדים חלים דיני החוזים הכלליים, הכוללים חובת גילוי הדדי מכוח חובת תום הלב החוזית שבסעיף 12(א) לחוק החוזים. בנוסף, על הצדדים חלה חובת תום הלב לקיום חיוב הנובע מחוזה מכר [ראה סעיף 6 בחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר")].
לנוכח פערי המידע המובנים בביצוע עסקה הנוגעת לרכב, הכיר המחוקק בחובת גילוי מוגברת ומובנית של עוסק רכב, וקבע הסדר ספציפי לביצוע גילוי נאות בחוק מכירת רכב משומש. אכן, יכולים להיות מצבים בהם ידיעותיו של הרוכש אינן נופלות מידיעותיו של המוכר. במקרה כזה ייתכן שלא תידרש הטלת חובת גילוי מוגברת. ענייננו אינו כזה: פערי הידע והמומחיות בין הצדדים ברורים ומקימים חובה ברורה למשיבה לבצע גילוי נאות בפני המבקש טרם ביצוע העסקה.
אין להסיק מחובת הגילוי שהקונה יכול לעצום את עיניו ולפטור את עצמו מבירור עובדות רלוונטיות. ואף על פי כן, נקודת המוצא הינה כי על המוכר מוטלת חובת גילוי [ראה ע"א (מחוזי י-ם) 33489-07-17 דוד לובינסקי בע"מ נ' אשרף אבו סנינה (נבו 09.01.2018)].
…
אי-גילויה של עובדה ביחסים החוזיים המתקיימים עובר לכריתה, מהווה הפרה של חובת הגילוי בשלב הטרום חוזי, ועשוי להוות הטעיה במובן סעיף 15 לחוק החוזים. הוראת סעיף 15 סיפא מרחיבה את הגדרת ההטעיה, ומוסיפה: "'הטעיה' – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן".
אחד המקורות להטלת חובת הגילוי הוא בדין, והמחוקק מפנה למעשה להוראות חוק חיצוניות לדיני החוזים, המטילות על צד לחוזה חובה אקטיבית לחלוק עם הצד שכנגד מידע הנמצא ברשותו [ע"א 7730/09 כהן נ' מבני גזית (2000) בע"מ (נבו 06.06.2011)]. בין חוקים אלו נכלל גם חוק מכירת רכב משומש.
…
ייתכן שטענת המשיבה, לפיה מדובר על ליקוי סביר ביחס לנתוני הרכב, אינה מופרכת. יחד עם זאת, טענה זו לא הוכחה בפני בית משפט קמא אלא נטענה בעלמא. יתרה מכך: המשיבה לא הכחישה את עצם הליקוי בגיר הרכב, היותו סדרתי, וכן את טענת המבקש ביחס לטיפול הלקוי ("קוסמטי" כלשונו) בתקלה, עובר למכירת הרכב.
התנהלותה זו של המשיבה נגועה בחוסר תום לב. למעשה המשיבה מכרה למבקש רכב פגום ביודעין. בנסיבות אלו, ולאור העובדה שמדובר בתקלה סדרתית שלא מן הנמנע שתופיע במוקדם או במאוחר – התקלה נחשבת "פגיעה שנגרמה לרכב", שהמשיבה הייתה מחויבת לגלות למבקש.
…
המשיבה הפרה בהתנהלותה את החובות המוטלות עליה בחוק מכירת רכב משומש וכן את החובות המוטלות על צד לחוזה לנהוג בהגינות, ביושר ובתום לב, ולא להעלים מידע מהותי מהצד השני. מצופה היה מן המשיבה, העוסקת במסחר ברכב, לגלות את הפגם הסדרתי בגיר הרכב כמוכרת סבירה ותמת לב. חובת המשיבה היא לנהוג בהגינות, ולגלות למבקש את מצב הרכב כפי הידוע לה, ובפרט שעה שאין חולק כי היה ידוע למשיבה שקיימת תקלה במערכת העברת הכוח של הרכב, המצריכה מעקב ואולי אף טיפול מקיף.
בסופו של דבר בית המשפט המחוזי קבע כי אי גילוי תקלה ברכב שהייתה ידועה לנתבעת מזכה את התובע בביטול עסקה. כמו כן, אי גילוי תקלה ברכב זיכתה את התובע בפיצוי כספי והחזר הוצאות בסכום מצטבר העולה מעט על 25 אלף ש"ח.
שאלות נפוצות בעניין גילוי תקלה ברכב אחרי הרכישה
האם תקלה ברכב אחרי הרכישה מזכה בפיצוי כספי?
לא כל גילוי תקלה ברכב אחרי רכישה מזכה בביטול כספי. צריכים לבחון באיזה תקלה בדיוק מדובר, האם המוכר ידע (או לפחות, היה צריך לדעת) על התקלה, ועוד. מרבית הסיכויים שבמצבים אלה לא יהיה מנוס אלא להגיש תביעה לבית המשפט.
כמה זמן לוקח לנהל תביעה בגין גילוי תקלה ברכב אחרי הרכישה?
בדרך כלל מדובר בפרק זמן שנע בין חודשים לכשנה וחצי (לעיתים קצת יותר ולעיתים קצת פחות).
האם כדאי לשלוח מכתב התראה לפני הגשת תביעה במקרה שבו מגלים תקלה ברכב אחרי הרכישה?
כן. יחד עם זאת, כדאי לחשוב היטב מה לכתוב במכתב כזה ומתי בדיוק לשלוח אותו.
האם אפשר להגיש תביעה בגין גילוי תקלה ברכב אחרי הרכישה לבית משפט לתביעות קטנות?
אם מדובר בעלות שאינה עוברת 34 אלף ש"ח כדאי לשקול בחיוב הגשת תביעה לבית משפט לתביעות קטנות. לרוב מדובר בהליך מהיר יותר וזול יותר (עורכי דין לא מייצגים בהליך זה ולכן לא תאלצו לשכור עורך דין ולשלם לו שכר טרחה).
