עורך דין אדי בליטשטיין

רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

סרבן חיסון קורונה – האם ניתן למנוע ממנו להגיע לעבודה?

סרבן חיסון קורונה יכול שלא להסכים לקבל את החיסון אך עולה השאלה האם ניתן למנוע מעובד שמסרב להתחסן או להציג אישור על בדיקה שלילית לקורונה, להגיע למקום העבודה? פסיקה חדשה מיום 21.3.2021 של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נותנת מענה על שאלה זו (סע"ש 42405-02-21).

זכותו של סרבן חיסון קורונה אינה גוברת על זכויות אנשים אחרים

בעניין זה בית הדין לעבודה קבע, בין היתר, כך:

אין חולק כי חיוב עובד לבצע בדיקה רפואית נגד רצונו פוגעת בזכותו היסודית לאוטונומיה על גופו. זכות זו הוכרה בפסיקה כנגזרת מהזכות לכבוד האדם והיא הוגדרה כזכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ומאווייו בהתאם לבחירותיו ולפעול בהתאם לבחירות אלה. מזכות זו משתמע כי לכל אדם חירות מפני התערבות בגופו ללא הסכמתו …גם חיובו של עובד למסור את תוצאות הבדיקה או פרטים אודות התחסנותו למעסיק עלול לפגוע בזכותו לפרטיות, אף היא זכות חוקתית המעוגנת מפורשות בסעיף (7א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכך יש
להוסיף את זכותה של המבקשת לחופש העיסוק המעוגנת בחוק יסוד: חופש העיסוק.


אל מול זכויות המבקשת, עלינו להציב לנגד עינינו בראש ובראשונה את זכותם לחיים ולבריאות של התלמידים, הוריהם ויתר צוות העובדים בבית הספר, שאף הן זכויות ראשונות במעלה, שאין עוררין על עליונותן וחשיבותן.


"תמונת הראי" של זכויות אלה היא החובה החלה על המועצה מכוח יחסי העבודה לדאוג לבטחונם של יתר העובדים במקום העבודה, שמקורה הן מחובת הזהירות המוגברת המוטלת על מעסיק כלפי עובדיו….והן מעקרון-העל של תום הלב המהווה מקור לחובה החוזית של המעסיק לדאוג לתנאי בטיחות וגיהות במקום העבודה…


בנוסף חלה על המועצה חובה כמחזיקה במקרקעין של בית הספר, לדאוג לבטחונם ובריאותם של סגל בית הספר, התלמידים והוריהם. חובת זהירות מושגית מכוח החזקה במקרקעין מבוססת על הרציונאל לפיו המחזיק במקרקעין הוא בעל היכולת הטובה ביותר לחזות סיכונים הטמונים במקרקעין, ולפעול למניעתם…

מלבד זאת, סברנו כי לעת הזו אף אין חולק כי ב'שיח הזכויות החוקתיות' לא ניתן לדבר על זכותה של המבקשת לכבוד ולפרטיות – שאכן קיימת ואין להקל בה ראש – כזכות העומדת וניצבת לה לבדה בתוך חלל ריק, כאשר כפי שעמדנו לעיל – מנגד ניצבות זכויות יסוד באותה רמה נורמטיבית – חוקתית של התלמידים, ההורים ושאר צוות בית הספר, בין היתר זכותם לחיים שהינה זכות יסוד רמת מעלה – זכות היסוד היסודית ביותר, עליה מונחות הזכויות כולן.

ברקע לדיון ניצבת ההכרה בכך שמגפת הקורונה גרמה לנזקים עצומים בארץ ובעולם, שבראשם כמובן האבידות בנפש. על כן, נקודת המוצא לדיון במאזן הנוחות היא כי נכון לעתה הדיעה הרווחת היא כי יעילות החיסון במניעת הדבקה הינה גבוהה, כאשר הצגת בדיקת קורונה שלילית, בהכרח מצביעה על כך כי האדם אינו חולה ולפיכך אינו מהווה סכנה לאחר. כך שדרישת המועצה כי מי ש'יבוא בשעריה' יהיה מחוסן או למצער יציג בדיקת קורונה שלילית, אינה דרישה שאינה סבירה, אינה עניינית או כזו הנשענת על 'קנה רצוץ'.

כאמור, למול זכותה של המבקשת להמשיך להתייצב במקום עבודתה עומדות זכותם של התלמידים לחיים, חינוך ובריאות, זכותם של יתר עובדי בית הספר לחיים ולסביבת עבודה בריאה ומאפשרת וכן זכותם של הורי התלמידים לחיים ולעיסוק. בעניין זה יש לעמוד על אופיים הייחודי של התלמידים עמם עובדת המבקשת, אשר לבד מהיותם ילדים צעירים שאינם יכולים להתחסן בעצמם בשלב זה, הם אף בעלי צרכים מיוחדים ולכן הסכנה הנשקפת להם לו יחלו חלילה, היא גבוהה וכך גם הפגיעה האפשרית שעלולה להיגרם להם ולמשפחותיהם לו יאלצו להיכנס לבידוד או חלילה יחלו.

עוד יש לעמוד על כך כי כפי שציינו לעיל, בימים אלה המשק הישראלי חוזר לשגרה ועמו פוטנציאל העליה בתחלואה, עניין שלצערנו אנו למודי ניסיון בו מהשנה החולפת. השבת המשק לפעילות תקינה היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה והוא תלוי באופן שאינו מבוטל גם בחזרה לשגרה תקינה של מערכת החינוך. בהיעדר הסדרה נורמטיבית/קיבוצית של סוגיית חובת ההתחסנות והצגת בדיקות קורונה שליליות במקומות עבודה, אין להעמיד את המעסיקים בפני 'שוקת שבורה' ויש ליתן בידם כלים מידתיים וסבירים להתמודד עם המצב שנוצר, תוך מזעור מקסימלי של הנזק לזכויות העובדים.

בעוד שפוטנציאל הפגיעה בזכות לחיים הנובע מעובד שלא התחסן או לא הציג בדיקה שלילית היא ברורה ומיידית, הרי שהפגיעה בפרטיות של העובד כתוצאה ממסירת המידע אודות החיסון היא לכאורה 'על הצד הנמוך.' איננו מקלים ראש בזכותו של עובד לכבוד ולפרטיות ובצורך להגן עליהן, בפרט בכל הנוגע לעניינים רפואיים הנוגעים לצנעת הפרט. עם זאת, מסירת מידע בעל אופי בינארי (התחסן/לא התחסן) ללא פירוט הסיבות לאי ההתחסנות – בין אם היעדר רצון או היעדר אפשרות רפואית לעשות כן, אינה פוגעת בליבת הזכות לפרטיות. כך גם בכל הנוגע לתוצאת הבדיקה –שלילית/חיובית.

כפי שציינו לעיל, אף שהבדיקה מהווה חדירה מסוימת לחרויות הפרט, שכן מדובר בבדיקה פולשנית, בבואנו לשים על כפות המאזניים מחד את זכותה של המבקשת לפרטיות, לכבוד וכן את חופש העיסוק בו היא אוחזת ומנגד את זכות הילדים, הצוות החינוכי והוריהם לחיים, דומה כי אין להרחיב מילים בבחינת זכותו של מי גוברת.

.
המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
תביעה נגד אולם אירועים - תביעה נגד אולם שמחות
תביעות

תביעה נגד אולם אירועים

תביעה נגד אולם אירועים או אולם שמחות אינה דבר משמח משום שמשמעות הגשת התביעה היא שאירוע שהיה אמור להיות משמח, בו נטלו, קרוב לוודאי, חברים

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב