תביעה נגד הוצאה לפועל עקב לשון הרע – קבלת פיצוי 55 אלף ש"ח

פסק דין מעניין מאוד ניתן במסגרת תביעה נגד הוצאה לפועל, אדם שהיו חייבים לו כספים (זוכה בהוצאה לפועל) ועורכת הדין שייצגה אותו (ת"א 51480-07-19 מנשה סחייק נ' רשות האכיפה והגבייה ואח', פסק דין מיום 27.7.2021).

במקרה זה פקידת ההוצאה לפועל שגתה בהזנת פרטי החייב במערכת ההוצאה לפועל, והזינה בטעות פרטים של אדם שכלל אינו חייב כספים. אותו אדם פנה מספר פעמים לעורכת הדין שייצגה את הזוכה בבקשה שתדאג לסגור את תיק ההוצאה לפועל. אותה עורכת דין לא פעלה באופן ראוי ולא דאגה לסגור את תיק ההוצאה לפועל, משכך הוגשה תביעה נגד הוצאה לפועל ונתבעים נוספים.

פתיחת תיק הוצאה לפועל או הטלת עיקולים נגד אדם שאינו חייב = לשון הרע

בית המשפט קבע שיש לקבל תביעה נגד הוצאה לפועל ויתר הנתבעים. בין היתר נקבע כך:

פתיחת תיק הוצאה לפועל, הטלת עיקולים על חשבונות בנק והגבלות המוטלות על חייבים כדבר שבשגרה במסגרת הליכי הוצאה לפועל – כל אלה עלולים להעיד כי האדם אשר נגדו בוצעו ההליכים אינו מכבד את התחייבויותיו או שמא מצבו הכלכלי דחוק.

לכן, יש בהטלתם משום פגיעה בשמו הטוב וביושרו של האדם והם עלולים לשים את האדם לבוז או ללעג בעיני הבריות (ע"א (מחוזי ירושלים 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים [פורסם בנבו] (24.3.11), ע"א (מחוזי ירושלים)33073-07-12 עירית ירושלים נ' שגב [פורסם בנבו] (6.1.13), תא"מ(י-ם)67818-09-16 בן נון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.6.17), ת"א 33687-03-12 עזאיזה נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ [פורסם בנבו] (23.4.14).

במקרה דנן נפתח נגד התובע תיק הוצאה לפועל, הוצאו נגדו עיקולים במספר בנקים, רכבו עוקל והוצאו נגדו הגבלות המוטלות על חייבים, בהן הגבלתו מלקבל דרכון, מלקבל רישיון נהיגה והוגבלה יציאתו את הארץ והוא אף הוכרז כלקוח מוגבל מיוחד.

בהתאם לאמור, כל אלה מהווים לשון הרע, ונדמה כי הדברים אינם מזקיקים ביאור נוסף. התובע עמד בפני מצב מוצהר בו הוא הוגדר כמי שאינו משלם את התחייבויותיו, מילתו אינה מילה, הבטחתו אינה הבטחה והתנהלותו רשלנית ולא ניתן לסמוך עליו. שמו של אדם הוא נכסו, ושם זה ספג מהלומה קשה בתובענה דנן, ונדמה, שוב, כי אין להוסיף על כך דבר.

פרסום עיקול רכבו של התובע כמעוקל ברשות הרישוי וההודעה על קיומו של תיק ההוצאה לפועל והחוב המופיע בו לבנק ישראל כנתון המעיד על אי עמידה בפירעון תשלומים מהווים פרסום כמשמעו בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.

לפיכך אני קובע כי פרסום העיקולים, החיובים וההגבלות הם משום פרסום המהווה לשון הרע.

הנתבעת 1 טענה כי "אדון התיק" הוא הזוכה, הנתבע 3 ובעת כוחו, הנתבעת 2, וכל פעולתה מסתכמת כ"מפעילת השירות לטובת האזרח" אשר פועלת כ"ידו הארוכה" של הזוכה ובהתאם לבקשותיו, ולכן על הנתבעים 2 ו-3 לשאת באחריות לנזקי התובע לבדם.

טענה זו של הנתבעת 1 מקוממת. חוק ההוצאה לפועל מקנה לגופי ההוצאה לפועל סמכויות נרחבות לביצוע פעולות ביחס לנכסיהם של חייבים ולא יכולה להיות מחלוקת כי הסמכויות מקנות גם אחריות כלפי האזרחים, סמכות אשר לצדה גם חובת זהירות. על הנתבעת 1 להפעיל את סמכויותיה תוך נקיטת אמצעים מספקים אשר ימנעו תקלות מעין אלה שהתרחשו כאן.

לצד זאת, גם לנתבעים 2-3 קיימת אחריות כלפי התובע. כמי שניהלו את ההליכים לצורך גביית חובם, כעורכת דין אשר חלקה בניהול התיק וניתובו הוא מכריע, וגם להם קיימת חובת זהירות כלפי התובע אשר מהלכיהם הסבו לו נזקים.

נתונים אלה מלמדים כי התרשלותם של שלושת הנתבעים הביאה לפרסום הנתונים, לפגיעה בתובע, ומעבר לפגיעה לפי חוק איסור לשון הרע, לתובע נגרמה עוגמת נפש מרובה.

התמודדות עם הליכים בירוקרטיים עשויה להיות קשה ומתישה. לאדם שאינו מצוי בהליכים דוגמת הליכי הוצאה לפועל, הצורך לפעול ולהתנהל אל מול גופים מעין אלה, הם אינם עניין של מה בכך והדבר דורש כוחות ומשאבים כלכליים ונפשיים.

התובע נדרש להליכים אלה, על אף שלא היה חייב בכל חוב שהוא, ולמרבה הצער, הוא נקלע לסבך בירוקרטי, נדרש לפנות את הנתבעים שוב ושוב על מנת שיסייעו לו לתקן את הטעות שהם עצמם גרמו לה ברשלנותם.

הן הנתבעת 1 והן הנתבעים 2-3 אחראים לנזקים שנגרמו לתובע. רשלנותה של הנתבעת 1 היא אשר החלה ברצף הטעויות והליקויים בהליכים, אך רשלנותה של הנתבעת 3 הביאה להמשך הפגיעה והמשך הנזקים שנגרמו לתובע. כל אחד מהנתבעים נהג ברשלנות, כפי שתואר כאן, ואין בחלקה של הנתבעת 3 כדי לנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנותה של הנתבעת 1 לפרסום ולנזקים שנגרמו לתובע.

במסגרת תביעה נגד הוצאה לפועל ניתן לדרוש גם פיצוי בגין עוגמת נפש

בדרך כלל בתי המשפט אינם ממהרים לפסוק פיצוי כספי בגין עוגמת נפש כאשר תובעים פיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע, משום שהפיצוי במסגרת חוק איסור לשון הרע הוא פיצוי ללא הוכחת נזק ויש שופטים שטוענים שמדובר בכפל פיצוי. במקרה הנדון בית המשפט קיבלת תביעה נגד הוצאה לפועל (ונתבעים נוספים) והחליט "לערבב" בין הפיצויים וקבע פיצוי אחד בגין עוגמת נפש וגם בגין לשון הרע.

בין היתר נקבע בפסק הדין, כך:

עיון בפסיקה אשר דנה במקרים נוספים אשר בהם בוצעו הליכי עיקול והליכי הוצאה לפועל שונים שלא כדין, מעלה כי במקרים דומים קבעו בתי המשפט סכומי פיצוי שנעו בין 25,000 ₪ ועד 50,000 ₪ בגין מקרים שבהם בוצעו עיקולים או ננקטו הליכים שונים נגד אדם שלא היה בעל חוב (ראו למשל ת"א 51450-05-12 סיני נ' מגדל, [פורסם בנבו] מיום 30.4.17, תא"מ 62816-06-16 גילה נ' אלבר ציי רכב(ר.צ) בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 27.8.17, ת"א 28880-01-10 אוחיון נ' בנק דיסקונט בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 20.4.16 וכן ה"פ 57271-06-13 אילוז נ' עיריית באר שבע, [פורסם בנבו] מיום 17.11.15).

הפגיעה המהותית ביותר בתובע הייתה ממועד גילויו כי מתנהלים נגדו הליכי הוצאה לפועל, מרגע פרסום העיקולים וההגבלות.

בשקלול מכלול הנתונים, אני פוסק אפוא, כי סכום הפיצוי יעמוד על סך של 55,000 ₪, כאשר הוא כולל בחובו גם רכיב פיצוי בגין עגמת נפש, כאמור.

בהתחשב בחלקם של כל אחד מהנתבעים בפרומים ובעגמת הנפש שנגרמו לתובע, הרי שחלוקת האחריות ביניהם תחולק בשיעורים שווים- מחציתה תישא הנתבעת 1, ומחציתה יישאו הנתבעים 2 ו-3 ביחד ולחוד.

בנוסף, התובע זכאי להוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, וכן בשכר טרחת עורך דין בסך של 9,000 ₪, ועל כך יש להוסיף מע"מ כדין.

לפני הגשת תביעת דיבה תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין לשון הרע. לעיונכם ושימושכם – כתב תביעה בגין לשון הרע לדוגמה.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

מידע משפטי שימושי