תביעת לשון הרע נגד בעל חברה – באילו מקרים ניתן להגיש אותה?

תארו לעצמכם את המצב הבא: חברה (ולא אדם) מפרסמת עליכם באינטרנט אמירות שנכנסות בגדר חוק איסור לשון הרע. אתם בוודאי תגישו תביעת לשון הרע נגד החברה.

האם גם תגישו תביעת לשון הרע נגד בעל החברה?

אם לא, אתם עשויים לוותר מראש על חלק מהפיצוי שבית המשפט עשוי לפסוק לטובתכם.

באילו מקרים ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד בעל חברה?

לרוב ניתן להגיש תביעה נגד מבצע העוולה בלבד, אך לכלל זה ישנם מספר חריגים, ואחד מהם רלוונטי לענייננו – כאשר בעל החברה ידע על הפרסום שמהווה לשון הרע, אך לא מנע אותו.

סעיף 12 לפקודת הנזיקין קובע כך:

לענין פקודה זו, המשתף עצמו, מסייע, מייעץ או מפתה למעשה או למחדל, שנעשו או שעומדים להיעשות על ידי זולתו, או מצווה, מרשה או מאשר אותם, יהא חב עליהם.

סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע קובע כך:

(א) פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת, ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל לשון הרע, האדם שהביא את דברי לשון הרע לאמצעי התקשורת וגרם בכך לפרסומו, עורך אמצעי התקשורת ומי שהחליט בפועל על הפרסום, ובאחריות אזרחית ישא גם האחראי לאמצעי התקשורת.

(ב) באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעורך אמצעי התקשורת שנקט אמצעים סבירים כדי למנוע פרסום אותה לשון הרע ושלא ידע על פרסומה.

(ג)   בחוק זה –

"אמצעי תקשורת" – עתון כמשמעותו בפקודת העתונות (להלן – עתון) וכן שידורי רדיו וטלויזיה הניתנים לציבור;

"עורך אמצעי תקשורת", בעתון – לרבות עורך בפועל, ובשידור – לרבות עורך התכנית שבה נעשה הפרסום;

"אחראי לאמצעי התקשורת", בעתון – המוציא לאור, ובשידורי רדיו וטלויזיה – מי שאחראי לקיומם.

שילוב שתי הוראות החוק האלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע נגד בעל חברה, גם אם הפרסום נעשה על ידי החברה ולא על ידו.

יודגש, פסיקת בתי המשפט הכירה בכך שרשת חברתית כגון פייסבוק מהווה "אמצעי תקשורת" (כהגדרתו בסעיף 11 לחוק איסור לשון הרע).

גם פסיקות בתי המשפט מכירות באפשרות להגיש תביעת לשון הרע נגד בעל חברה כאשר הפרסום הפוגעני נעשה על ידי החברה עצמה

לאחרונה ניתן פסק דין בתיק ת"א 44048-04-18 ד"ר חגי לוין נ' טייקאייר ישראל בע"מ (פסק דין מיום 7.2.2020) אשר עסק בתביעת לשון הרע נגד בעל חברה, בעקבות פרסומים פוגעניים מטעם חברה המעודדת עישון, כלפי רופא העוסק במפגעי העישון.

באותו מקרה, הרופא התראיין בטלוויזיה והציג עמדה לפיה העישון מזיק לבריאות. החברה פרסמה מספר פוסטים (אשר זכו לשיתופים ולייקים רבים) בהם קראה לרופא שקרן ומושחת.

בית המשפט הכיר באמירות אלה כאמירות המהוות לשון הרע ופסק כנגד החברה עצמה. בית המשפט גם בחן את השאלה האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד בעל חברה במקרה שאין מחלוקת שבעל החברה הוא לא זה שביצע את הפרסום?

בית המשפט הגיע למסקנה כי אכן ניתן להגיש תביעת לשון הרע נגד בעל חברה בנסיבות אלה, וקבע, בין היתר, כך:

כבר עתה אציין כי לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ובחנתי את הוראות החוק והפסיקה אני סבורה כי יש להטיל אחריות על נתבע 3 וזאת, הן מכוח סעיף 11 לחוק, כאחראי על אמצעי התקשורת והן מכוח סעיף 12 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") כפרסום במחדל.

עיון בפסיקה מעלה כי ישנה הכרה בפייסבוק כאמצעי תקשורת לפי סעיף 11 לחוק תוך הטלת אחריות על בעלים, מקום שהפרסום הועלה ע"י אחר אשר יכול לקבוע אם פוסט כלשהו יוותר באתר, או יוסר ממנו.

בנסיבות התיק דנן הוכח לפני כי נתבע 3 הינו הבעלים של החברה, היה מודע לפרסומים והיה מקושר לאתר של החברה ויכל להסיר את הפרסומים או לבקש שיסירו אותם ואולם הוא לא פעל לכך. כן הוא העיד כי קיבל את מכתבי ההתראה וכן את כתב התביעה כך שבנסיבות אלו יש לראות כנתבע 3 כאחראי לאמצעי התקשורת ולהטיל עליו חבות אזרחית.

נקבע כי תאגיד בהיותו בעל אישיות משפטית נפרדת, נושא באחריות לעוולות בנזיקין. עם זאת הטלת אחריות על תאגיד אינה מונעת הטלת אחריות נזיקין על אורגן או נושא משרה (ראו ע"א 8133/03‏ יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66).

כן נקבע בעניין צוק אור כי במקרה בו אורגן של חברה ביצע עוולה אין מניעה כי הוא יחוב בנזיקין ולא מדובר בהרמת מסך שכן אין הוא יכול להסתתר מאחורי אישיותה המשפטית של החברה, מקום שנקבע, כי מעשה נזיקין זה או אחר בוצע על ידיו. המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן הוא המבחן הרגיל של דיני הנזיקין – קיום יסודות האחריות.

בהתאם להוראות החוק והפסיקה שלעיל עולה כי אין צורך כי האורגן יבצע את יסודות העוולה הנטענת בפועל אלא די בכך שאישר אותם, הרשה אותם, או הורה  לאחר לעשותם כדי להטיל עליו אחריות אישית.

אשר על כן, בנסיבות תיק דנן אני סבורה כי אף מבחינה המשפטית לפי סעיף 12 לחוק  ניתן להטיל אחריות אישית על נתבע 3 בכך שאישר במחדל את הפרסום כאשר כאמור עולה כי הוא היה מקושר לדף הפייסבוק של החברה עוד מהימים שהיה פעיל בחברה וכי הוא קורא כמעט כל פרסום של החברה. לפיכך, העובדה כי הנתבע 3 היה מודע לפרסומים ואולם לא עשה דבר למנוע אותם הרי שאחריותו למעשים אלו מתבטאת במחדל ויש להטיל אף עליו את האחריות.

.

אם המידע סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני
הצטרפות לרשימת תפוצה

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים וחשובים נוספים? הזינו כתובת מייל ונשלח לכם

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

הזינו מייל ותקבלו מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם