רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע – טעות נפוצה של עורכי דין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מהי מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע?

מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע הוא מצב בו השופט כלל לא דן בתביעה לגופו של עניין. כלומר הנתבע מעלה טענה מקדמית לפיה אין מקום לדון בתביעה מתחילתה ועד סופה מכיוון שקיים פגם כה מהותי שמצדיק להורות על מחיקה על הסף של התביעה.

על מנת לא להכשל כבר בתחילתה של תביעת לשון הרע מומלץ תמיד להתייעץ עם עורך דין לשון הרע אשר מכיר היטב את הוראות הפסיקה והחקיקה הרלוונטית.

באיזה מקרה בית המשפט יורה על מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע?

במסגרת תביעת לשון הרע על התובע לפרט איזה אמירות בדיוק מהוות לשיטתו לשון הרע (הוצאת דיבה). לסוגיה זו משמעות רבה מכיוון שאם התובע לא יעשה זאת, הנתבע (וגם בית המשפט) לא ידע בהכרח ממה להתגונן.

סוגיה זו הגיעה לאחרונה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת הליך ערעור על בית משפט השלום, אשר הורה על מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע (ע"א 18200-09-20 וולטר סוריאנו נ' רביב דרוקר, פסק דין מיום 31.8.2021. ניתן לעיין גם בפרוטוקול הדיון).

בית המשפט המחוזי קבע כי בית משפט השלום פעל נכון כאשר הורה על מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע של המערער. בין היתר נקבע כך:

רוצים לקבל בחינם עדכונים בנושא זה? סיכום פסקי דין? מדריכים משפטיים? הזינו כתובת מייל תקינה

עוד יש לציין ש"כאשר מדובר בהוצאת דיבה, המילים (או המעשה) מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה, ובלעדיהן אין. על כן, התובע ע"פ חוק איסור לשון הרע אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא דיבתו, ועליו לציין בכתב תביעתו את פירוט המילים בהן השתמש הנתבע ואשר מולידות לטענתו את עילת התביעה… אין בצירוף הפרסום, כשלעצמו, כדי להקים פלוגתא בין הצדדים בגין כל ביטוי וביטוי המופיעים בפרסום…" ובהמשך:

"במרבית המקרים, יש לדרוש שהמילים שנכתבו או נאמרו, ואשר מקימות לטענת התובע עילת תביעה לפי החוק, יובאו בכתב התביעה במפורש, ומוטב בצורה של ציטוט" [רע"א 2291/12 הלפרין נ' איצקוביץ [פורסם בנבו] (25.6.2012) (להלן: עניין הלפרין) הנסמך על ע"א 594/66 אהרוני נ' בנק י. ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד כא(1), 160, 163 (1967) הקובע: "בתביעה על הוצאת דיבה, תנאי הכרחי הוא שפרשת התביעה תכיל פירוט המלים בהן השתמש הנתבע."; החלטת כבוד השופטת מרים בן פורת בהמר' (מחוזי י-ם) 688/66 בנק י. ל. פויכטונגר בע"מ נ' אהרוני, פ"מ נד 291, 295-293 (1966); ת"פ (מחוזי י-ם) 119/53 היועץ המשפטי לממשלת ישראל נ' "קול העם", בערבון מוגבל, פ"מ ח 396 (1953), בפס' 5 לפסק דינו של השופט ב' הלוי; אורי שנהר דיני לשון הרע 421-420 (1997) ועוד].

בנוסף, ובעיקר, גם בכתב התביעה המתוקן כמו במקורי אין כל תשתית המפרטת מהו "המידע" שנמסר, מהם המילים שנאמרו ואשר מהוות "פרסום", כפי שאין כל פירוט כיצד נמסר המידע. טענה כמו "מסר מידע מכפיש" היא טענה כוללנית שאינה מפורטת ולכן אינה מספיקה. בכדי שכתב תביעה יבסס "עילה" נגד נתבע, שומה על התובע לפרוש מסכת עובדתית כזו אשר ככל שתוכח, תביא למתן הסעד הנתבע. כך בכלל. כך גם בתביעות המתבססות על טענה להוצאת לשון הרע.

כאשר מדובר בהוצאת דיבה, המילים (או המעשה, לפי העניין) מהוות את הבסיס העיקרי להקמת העילה, ובלעדיהן אין. על כן, כבר נקבע, כי התובע על פי החוק אינו יכול להסתפק בטענה שהנתבע הוציא דיבתו, ועליו לציין בכתב תביעתו את "פירוט המילים, בכתב או בע"פ, בהן השתמש התובע" ואשר מולידות לטענתו את עילת התביעה. אפנה שוב לעניין הלפרין והאסמכתאות שם וכן לפסק דינה של כבוד השופטת תמר אברהמי בת"א (מחוזי ת"א) 25977-01-16 איתן כהן נ' יובל ארונוב [פורסם בנבו] (25.1.2021) סעיפים 33-30.

מכאן שצדק בית המשפט קמא בהחלטה ובפסק הדין מושאי הערעור, כאשר סילק על הסף את כתב התביעה המקורי ואת זה המתוקן בהיעדר פירוט כנדרש. נראה שלא בכדי סוריאנו לא פירט את ה"פרסום", למרות שניתנה ההזדמנות על ידי בית משפט קמא לתקן ולפרט. ככל הנראה אין בידי סוריאנו, שעליו נטל הראיה, גרסה, שלא לדבר על ראיות, לטענתו זו, ולכן יש מקום למחיקה על הסף. דרוקר, ככל נתבע, זכאי שתהיה כנגדו גרסה סדורה עובדתית על מנת שיוכל להתגונן כנגדה במסגרת כתב הגנה, ובהיעדרה דין התביעה להימחק על הסף.

לפני מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע יש לאפשר לתקן את כתב התביעה

מחיקה על הסף של כתב תביעה זהו סעד קיצוני וניתן במקרים חריגים מכיוון שלמעשה לא מאפשרים לתובע לברר את טענותיו. מכיוון שמדובר בסעד קיצוני נקבע בפסיקה כי על בית המשפט לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה לפני שהוא יורה על מחיקה על הסף.

כך נקבע גם בפסק הדין שהוזכר לעיל:

ההלכה היא גם כי "אין לדחות תביעה על הסף על פי אחת העילות המאפשרות זאת כאשר ניתן לתקן את כתב התביעה באופן שירפא את עילת הדחייה" [רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל נ' מדינת ישראל –משרד הביטחון [פורסם בנבו] (28.05.12)].

במקרה שבפנינו בית המשפט קמא נתן אפשרות לתקן את כתב התביעה המקורי, אולם הגיע למסקנה שגם לאחר התיקון אין מנוס ממחיקת התביעה על הסף.

כלומר, תיקון כתב התביעה אינו אומר בהכרח שבית המשפט אינו רשאי להורות על מחיקה על הסף של כתב התביעה. ההיפך הוא הנכון, אם גם אחרי תיקון כתב תביעה הוא לא מציג מה בדיוק נאמר או נכתב על ידי הנתבע אין שום סיבה שלא להורות על מחיקה על הסף של תביעת לשון הרע.

.

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? חייגו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שיתוף בטוויטר
שיתוף ב whatsapp
שליחה בוואטסאפ
שיתוף ב telegram
שליחה בטלגרם
שיתוף ב linkedin
שיתוף בלינקדין
שיתוף ב email
שליחה בדוא"ל
המלצות מלקוחות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twelve + 12 =

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב