רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

גזלן, גניבה, ניצול לרעה – מה הפיצוי הראוי בגין אמירות אלה?

גזלן, ניצול לרעה, גניבה

אמירות ברבים והאשמת אדם בגין היותו לכאורה גזלן, או שהוא מבצע ניצול לרעה, גניבה, עשויות להוביל להגשת תביעת לשון הרע כנגד אומר אמירות אלה, ובית המשפט אכן עשוי לפסוק פיצוי כספי משמעותי כנגדו.

כך אכן קרה לאחרונה במסגרת תביעה אשר נדונה והוכרעה בבית משפט השלום בפתח תקווה (ת"א 25471-08-20 דניאל פליידר נ' דולב כץ, פסק דין מיום 16.5.2022).

במקרה הנדון בעל עסק פרסם את העסק שלו בפייסבוק והנתבע הגיב וכתב כך:

"אזהרה! *לא* לקנות! זו דוגמא לפרסומת של גזלן וניצול לרעה!

#ביקורת#QA

……#ניצוללרעה #גניבתדעת…

(עריכה – למען הסר ספק, אני משאיר את הלינק מאחר ואין לי בעיה שפייסבוק ירוויחו מהגזלן הזה ואני מעדיף שתפיקו דעות בעצמכםן, לא על סמך מה שאמרתי…." (נספח ב' לכתב התביעה).

"ברצינות לין, זו ממש לא פרסומת. זו ביקורת על איך מנצלים לרעה בורות של אנשים כדי לקחת מהם מחירים מופקעים" (נספח ג' לכתב התביעה).

"…ושלדעתי לקחת מאנשים 200 שקל לעל קופסאת קרטון וסטנד למבחנות זו גניבה וגועל נפש שלא לדבר על להוציא למדע שם רע" (נספח ד' לכתב התביעה)."את המחיר הזה אפשר לשלם רק אם *לא* מפרטים מה כרוך בכך, וזה אומר נפנופי ידיים ושקרים, ומוסר כפול"

המילים הרלוונטיות מתוך פרסום זה לסוגיית תביעת לשון הרע הן:

גזלן, ניצול לרעה, גניבת דעת, גניבה וגועל נפש, שקרים ומוסר כפול.

האם אמירות כגון גזלן, גניבה, ניצול לרעה הן ביקורת לגיטימית?

חשוב להבין שלא בגין כל ביקורת על בית עסק (גם אם היא קשה ונוקבת), או ביקורת על אדם פרטי, ניתן להגיש תביעת לשון הרע ולקבל פיצוי כספי. ביקורת שאינה חורגת מהמותר על פי החוק והפסיקה לא תוביל לקבלת פיצוי כספי אלא יותר סביר שהיא תדחה והתובע יחוייב בהוצאות משפט.

במקרה של כתיבת ביקורת כדאי להצמד לעובדות. אם תפעלו כך, גם אם תוגש נגדכם תביעת לשון הרע תוכלו להתגונן באמצעות טענת "אמת דיברתי". אך אם תפרטו פרטים שקריים/לא מדוייקים הדבר עשוי להוביל לקבלת התביעה נגדכם, כפי שקרה במקרה זה.

במקרה זה בית המשפט ניתח את האמירות והגיע למסקנה שיש מקום לקבל את התביעה ולפסוק פיצוי כספי משמעותי מאוד.

בין היתר נפסק כך:

האם מדובר בביקורת לגיטימית?

האם כינוי עסק או אדם גזלן, מנצל לרעה, גונב דעת, גונב, משקר ובעל מוסר כפול, הוא ביקורת לגיטימית?

אני סבור כי התשובה לכך שלילית.

לומר כי מדובר במחיר מופקע, יקר, לא סביר וכו'… יכולים להכנס בתוך הבעת דעה וביקורת לגיטימית אך הכינויים דלעיל בהם נקט הנתבע הם קביעת עובדה שלילית ביותר על התובע.

גזלן –    "1. חמסן, לסטים, מי שדרכו לגזל (ביכורים א ב).   2. כינוי לאכזר וקשה לב: גזלן שכמותו!… (Oxford languages)

"גנב; שודד לקח בכוח את מה ששייך לאחר; שדד; חמס; עשק

גניבה; עושק" (מילוג).

מתרגומים אלה עולה כי אין המדובר בהבעת דעה וביקורת לגיטימית אלא בכינוי התובע כינוי שלילי, פלילי ועברייני.

ניצול לרעה – המשמעות הכללית הינה של שחיתות, התעללות, abuse. גם כאן המשמעות הינה עובדתית שלילית ולא הבעת דעה גרידא.

גניבת דעת – "גנבת דעת בהלכה היהודית הוא האיסור להטעות את הזולת ולגרום לו לחשוב באופן מוטעה דבר מסוים, ובכללו לתת לזולת רושם מוטעה על כוונותיך האמיתיות כלפיו" (ויקיפדיה).

גם כאן מדובר בקביעת עובדה שלילית.

גניבה וגועל נפש – המילה גניבה ברורה דייה ללא הצורך להסביר אותה. גועל נפש מאידך, הינו צירוף מילים סובייקטיבי המהווה הבעת דעה.

שקרים ומוסר כפול – אמירה עובדתית שלילית.

לאור האמור לעיל איני מקבל את טענות הנתבע כי מדובר בביקורת לגיטימית אלא מדובר בדברי לשון הרע המיוחסים לתובע אישית.

איני מקבל גם כי הדברים מיוחסים לטיב המוצר שכן האמירות "גזלן", "גניבה" ועוד אינם יכולים להיות מופנים למוצר שהרי מוצר אינו יכול להיות גזלן וכיוצ"ב.

האם במקרה זה יכולה לעמוד לנתבע טענת "אמת דיברתי"?

גם בעניין זה דן בית המשפט במסגרת פסק דינו, וקבע כך:

האם קמה לנתבע הגנת אמת דיברתי?

גם התשובה לשאלה זו שלילית. נטל ההוכחה לאמיתות הפרסום מוטל על כתפי הנתבע. הנתבע לא הביא ראיות ולא הוכיח כי הדברים: גזלן, ניצול לרעה, גניבת דעת, גניבה, שקרים ומוסר כפול הם אמת. לגבי טענת ההטעיה של הנתבע, הוא מסביר כי המחיר מופקע, הא ותו לא (עמ'  10 לפרוטוקול בשורות 9-10). האם מחיר מופקע מבסס הטעיה? התשובה שלילית. מחיר מופקע הוא מחיר יקר מאד למוצר אך אין בכך הטעיה. מקובלת עלי הדוגמה שניתנה ע"י התובע בסיכומיו לגבי מחיר יקר שסועד ישלם במסעדת יוקרה על אותו מוצר שניתן להכינו בבית במחיר זול יותר.

לכל היותר הנתבע אינו שבע רצון מפרסום התובע ומהמוצר אותו פרסם אך מכאן ועד קביעת עובדות כי התובע גזלן, גנב, שקרן ועוד… הדרך עוד רחוקה זאת במיוחד כאשר הנתבע מבצע את הפרסום מבלי שרכש את המוצר ומבלי שבדק אותו לעומקו (עמ' 8 לפרוטוקול בשורות 14-19).

כמו כן אין חולק כי אשת הנתבע פנתה אל התובע בבקשה להגיע להסדר תוך נימוק כלכלי וללא כל טענת הגנה כנגד הפרסום.

על כן אני דוחה את טענות ההגנה של הנתבע.

התנהלות הנתבע לאחר הגשת תביעה נגדו עשויה להשפיע על גובה הפיצוי

ישנם מספר שיקולים שנלקחים בחשבון לצורך קביעת גובה הפיצוי במסגרת תביעת לשון הרע: הבולטים שבהם הם חומרת האמירות ומה גודל הקבוצה שנחשפה לאמירות הפוגעניות (ככל שהקבוצה גדולה יותר כך גובה הפיצוי יהיה גבוה יותר, ולהיפך).

שיקולים רלוונטיים נוספים הם האם הנתבע התנצל על דבריו וכיצד ניהל את ההליך המשפטי. ככל שהנתבע בחר להמשיך ולהכפיש את התובע במהלך ניהול התביעה הדבר עשוי להוביל לכך שבית המשפט יקח התנהלות זו בחשבון ובסופו של דבר אף יגדיל את גובה פיצוי.

כך בדיוק קרה במקרה זה. בעניין זה בית המשפט פסק, בין היתר כך:

התובע עותר לפיצוי סטטוטורי וכאשר ביהמ"ש בא לבחון את גובה הפיצוי עליו לקחת בחשבון לא רק את הפרסום עצמו אלא גם את התנהלות הנתבע לאחר הפרסום ובמהלך המשפט.

הנתבע בכתב ההגנה בוחר להשתלח בתובע ובסוף חקירתו הנגדית אינו מתחרט על הפרסום (עמ' 10 לפרוטוקול בשורות 25-27). התנהלות זה נלקחת בחשבון.

לאור כל האמור לעיל ובנסיבות העניין ואופיו של הפרסום אני סבור כי יש לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך כולל של 60,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪ ומע"מ.

לסיכום

אמירותיו של הנתבע הובילו לכך שהוא חויב לשלם לתובע קרוב ל-70 אלף שקלים פיצוי בגין אמירות שניתן היה בהחלט להמנע מהן. הנתבע יכל גם למחוק באופן מיידי את הפרסום ולהתנצל על אמירות אלה ובכך להקטין בצורה משמעותית ביותר את סכום הפיצוי שנפסק כנגדו. מקרים אלה מלמדים שלעיתים נוצר אצל נתבעים בתביעות לשון הרע מעין "משחק אגו", ו"אני אראה לו מה זה". התנהלות זו לא תורמת להגנתם, ולרוב תוביל לכך שהפיצוי שייפסק כנגדם יהיה גבוה יותר (כפי שאכן קרה במקרה זה).

בעת פרסום או אמירה ברבים של דבר פוגעני כלשהו צריכים לקחת בחשבון שעשויה להיות מוגשת נגדכם תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה). תביעות אלה הפכו להיות נפוצות במיוחד בשנים האחרונות ובמקרים רבים מובילות לפיצויים בגובה עשרות אלפי שקלים ואף למעלה מכך.

יחד עם זאת, חשוב גם להבין שישנה חשיבות רבה לחופש הביטוי ולכן לא כל ביקורת קשה כנגד בית עסק או אמירה פוגענית שפורסמה ברבים יובילו לפיצוי כספי בבית המשפט.

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

עורך דין אדי בליטשטיין

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב