פגיעה בשם טוב אינה דבר זניח, ולעיתים אפילו קשה יותר מפגיעה פיסית. תארו לכם שביום בהיר אחד מישהו יפרסם עליכם שאתם, לדוגמה, פדופילים/גנבים/עושקי ניצולי שואה, ועוד שלל אמירות שיכולות לזעזע לא רק אתכם, אלא גם את הסביבה הקרובה (ואף הרחוקה) שלכם.
מעבר לכך שאמירות אלה מהוות פגיעה בשמו הטוב של הנפגע, הרי שלאמירות אלה עשויות להיות השלכות מיידיות שחורגות מהיחסים בין הפוגע לנפגע. כך לדוגמה, בעקבות אמירה או פרסום מסוג זה על ידי הפוגע, עשויים לפטר את הנפגע מעבודתו.
במקרים מסויימים ובקהילות מסוימות פגיעה בשם טוב עשויה להוביל לנידוי הנפגע והטלת חרם עליו (לדוגמה: האשמת אדם חרדי/דתי שהוא צורך מזון לא כשר או שהוא המיר את דתו, עשויה להוביל לנידויו מהקהילה שלו).
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות לשון הרע – הוצאת דיבה. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
פגיעה בשם טוב = לשון הרע
בעולם המשפט פגיעה בשמו הטוב של אדם מוגדרת כעוולת לשון הרע, ומוסדרת בהוראות חוק איסור לשון הרע. חוק איסור לשון הרע קובע כי מספיק שהפרסום/האמירה הפוגענית עלולה להוביל לביזויו או השפלתו של אדם, הרי שאותו אדם יהיה זכאי לפיצוי כספי שעשוי להיות משמעותי במיוחד.
שימו לב – חוק איסור לשון הרע אינו קובע שחייבת להיות הוכחה לכך שהאמירה הפוגענית אכן פגעה בנפגע וגרמה לו נזק, ולכן חוק זה מאפשר לנפגע להגיש תביעה, ולדרוש ולקבל פיצוי ללא הוכחת נזק.
גובה הפיצוי בגין פגיעה בשם טוב
פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב של אדם נבחן לפי שני מצבים: 1. פגיעה ללא כוונה לפגוע. 2. פגיעה מתוך כוונה לפגוע.
לאדם שאינו משפטן החלוקה הזאת איננה תמיד ברורה. הכיצד יכול להיות פרסום פוגעני שלא נעשה מתוך כוונה לפגוע? הרי מבחינת הנפגע כל פרסום שעשוי לבזותו נעשה במטרה כדי לפגוע בו.
החלוקה לפי פסיקות בתי המשפט ברורה – פרסום שנעשה מתוך כוונה לפגוע הוא פרסום עם מניע זדוני ממש. לדוגמה: משה חושק במשרתו של פנחס. משה יודע שפנחס הוא אדם שומר חוק ללא עבר פלילי כלשהו. למרות זאת משה בוחר לפרסם על פנחס שפנחס מטריד מינית את הנשים בעבודה. משה יודע בוודאות שמדובר בשקר מוחלט, אך ידוע למשה שהאשמה מסוג זה תוביל לכך שהמעסיק יפטר את פנחס.
דוגמה זו היא דוגמה למקרה שבו ישנה סבירות גבוהה מאוד לכך שבית המשפט ישתכנע שנעשה פרסום פוגעני שקרי מתוך כוונה ברורה לפגוע בשם טוב.
גובה הפיצוי שניתן לתבוע כאשר מתקיימת כוונה לפגוע בשם טוב
פגיעה מתוך כוונה לפגוע עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי כספי משמעותי מאוד שעשוי להגיע, נכון להיום (הסכום מתעדכן מעט מדי שנה), לעד כ-150אלף ש"ח בגין כל פרסום.
כלומר, אם הפרסום הפוגעני נעשה במספר הזדמנויות שונות (לדוגמה פעם אחת בפייסבוק ופעם אחת בקבוצת וואטסאפ), הרי שהנפגע יהיה זכאי לדרוש פיצוי מקסימלי שיוכל להגיע עד כ-300 אלף ש"ח.
גובה הפיצוי שניתן לתבוע בגין פגיעה בשם טוב ללא כוונה לפגוע
פגיעה בשם טוב כאשר לא נלוות אליה כוונה לפגוע מוכרת בחוק כעוולה בדרג נמוך יותר, ולכן חוק איסור לשון הרע מאפשר לנפגע לדרוש פיצוי כספי שמגיע, נכון היום, לעד כ-75 אלף ש"ח בגין כל פרסום פוגעני.
גם במקרה זה מספר הפרסומים הפגוענים משפיע על גובה הפיצוי, וככל שמספר הפרסומים הפוגעניים הוא רב יותר, כך סביר יותר שבית המשפט יפסוק פיצוי כספי גבוה הרבה יותר.
מה נדרש להוכיח כדי לזכות בפיצוי כספי בגין פגיעה בשם טוב?
לפני שיוצרים קשר עם עורך דין הוצאת דיבה במטרה להגיש תביעה כספית צריכים להבין את הבסיס לתביעות מסוג זה. ראשית, על הנפגע להוכיח שהאמירה הפוגענית אכן נאמרה. אפשר לעשות זאת באמצעות הקלטה, תצלומי מסך מהמחשב או הטלפון או עדים ששמעו את האמירה הפוגענית.
שנית, צריכים להוכיח שהאמירה הפוגענית נאמרה/פורסמה ברבים. כלומר, לא מספיק להוכיח שמישהו פנה באופן אישי לנפגע, ואמר לו "בארבע עיניים" את מה שהוא חושב עליו, אלא צריכים להוכיח שהפוגע עשה זאת בפומבי/ברבים. אמירה פוגענית שנאמרה באופן פרטי לנפגע עצמו אינה פגיעה בשם טוב המזכה בפיצוי כספי לפי חוק איסור לשון הרע.
האם כל פגיעה בשם טוב תוביל לפיצוי כספי?
חוק איסור לשון הרע מספר רב של מקרים בהם רואים כפרסומים מותרים או פרסומים עליהם חלות הגנות שונות. לדוגמא: אם פורסם דבר מה פוגעני נגד אדם כלשהו, אך התברר שהפרסום הוא פרסום אמת (לא כולל עובדות שקריות) אז תחול הגנת אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע).
משכך, לא כל פגיעה תוביל לפיצוי כספי במסגרת תביעת דיבה.
