עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

הסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית אשר עסקה בנושא אפליה בכניסה למועדונים על רקע מין או גיל הנפיק פסק דין ארוך ומפורט במיוחד המסביר מדוע אפליה, ובמיוחד אפליה על רקע מין או גיל, אינה רצויה בחברה המודרנית (ת"צ 26994-08-18 מתן בכר נ' ר.ג.ע ניהול ברים בע"מ (נמחקה), פסק דין מיום 13.1.2020).

ראשיתו של הליך זה ברצונו של בחור צעיר להכנס למספר מועדונים. במקרים רבים התברר לו כי מועדונים הסכימו להכניס נשים בגילו אך סירבו להכניס אותו או גברים אחרים בגילו.

כמו כן, התברר לו כי מועדונים שונים קבעו תנאים שונים לכניסתם של גברים למועדונים, שלא היו רלוונטיים לנשים. כך לדוגמה; גברים עד גיל מסוים לא הורשו להכנס כלל למועדון עקב סלקציה במועדון, או נדרשו לשלם בגין הכניסה למועדון, לעומת נשים, לגביהן לא הייתה הגבלה כלשהי.

בפני אותו בחור צעיר עמדו שתי אפשרויות:
1. להגיש תביעה אישית ולדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק בגין אפליה.
2. להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית במטרה לנסות לשנות את המדיניות הנוהגת במועדונים רבים ולמנוע המשך אפליה בכניסה למועדונים.

אפליה בכניסה למועדונים זו תופעה פסולה שיש למגר

אפליה על רקע גיל או אפליה על רקע מין הרלוונטית למועדונים זכתה לביקורת נוקבת וארוכה במיוחד מבית המשפט המחוזי.

לשיטת בית המשפט אפליה בכניסה למועדונים מנציחה סטריאוטיפים שאין להם מקום בחברה המודרנית. כמו כן, אפליה בכניסה למועדונים אינה מהווה אפליה מתקנת ביחס לנשים משום שהיא זו שמנציחה את אותם הסטריאוטיפים הלא רצויים.

בעניין זה נקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, כך:

השוויון הוא מעמודי התווך של המשטר הדמוקרטי, הוא עקרון יסוד בבסיס כל חברה דמוקרטית.  הזכות לשוויון היא אחת מזכויות האדם המרכזיות ומוגנת בכל האמנות הבינלאומיות הנוגעות לזכויות אדם.  בבסיסה, הזכות לשוויון עוסקת ביחסיות. הזכות לשוויון מחייבת יחס או זכויות שוות לבני אדם, אלא אם כן קיים ביניהם שוני רלוונטי המחייב התייחסות שונה.

חוק איסור הפליה מגדיר בסעיף 2(א) כמקום ציבורי "כל מקום המיועד לשירות הציבור", וזאת לרבות דיסקוטק. בדברי ההסבר להצעת החוק, מוצע כי החוק יחול גם על עסקים פרטיים המחזיקים מקומות ציבוריים, שכן "עיקר התופעה החברתית השלילית מתרחשת במקומות בבעלות פרטית". ואכן, החובה שלא להפלות מוטלת על כל מי שפתח את שעריו לציבור הרחב. החלה זו של החוק גם על מקומות בבעלות פרטית, עולה בקנה אחד עם מטרת החוק, כפי שמובאת בסעיף 1: "חוק זה נועד לקדם את השוויון ולמנוע הפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובהספקת מוצרים ושירותים".

אין מחלוקת כי הפליה בין גברים לנשים היא הפליה על בסיס מין, האסורה בחוק איסור הפליה. במקרה שלפנינו, כפי שנקבע בעניין פרוז'אנסקי, מדובר בהפליה בכניסה למקום ציבורי (מועדון או פאב).

היינו, התחשבות במאפיינים, כגון מין, שאינם נוגעים לשירות המתבקש, מהווה פגיעה בהתייחסות הראויה לכל בני האדם החפצים בקבלת השירות, הן אלו הנמנים על הקבוצה ההגמונית, הן אלו הנמנות על הקבוצה המוחלשת. במקרה זה ניתן לומר כי התחשבות במינו של התובע כדי לשלול ממנו הטבות (כניסה מגיל 18, וכניסה חינם במועדים מסוימים), כיון שאינו קשור למהות השירות, פוגעת בכבודו.

אני סבורה כי חוק איסור הפליה מבוסס על העקרון האמור, לפיו על כל מי שנותן שירות או מוכר מוצרים לציבור, להציע את השירותים והמוצרים לכל אדם באשר הוא אדם. סירוב לעשות כן, פוגע בכבוד האדם של כל מי שסורב, בין אם הוא חבר בקבוצה המוחלשת שנוטים להפלות או שהופלתה מבחינה הסטורית (נשים במקרה זה) ובין אם בקבוצה ההגמונית, החזקה חברתית בזמן נתון (גברים במקרה זה).

במקרה זה כל הגברים בני 18-22 שרצו להגיע לברים של הנתבעות ולא עשו כן לאור מדיניותן לפיה מנועה כניסתם של גברים (לעומת נשים) בגילאים אלו, כמו גם גברים בגילאים אלו שהגיעו בפועל לפאבים של הנתבעות ונמנעה כניסתם, וכן גברים שנאלצו לשלם דמי כניסה, במועדים בהם נשים לא חויבו בכך לא קיבלו שירות או הטבה רק בשל מינם ובכך נפגע כבודם והם רשאים לתבוע.

סטריאוטיפים מגדריים תורמים להעמקה של אי־השוויון המגדרי בשלושה מובנים עיקריים: הם משפיעים על ההתנהגות של נשים וגברים (שמתנהגים ומתנהגות "כמצופה" מהם ומהן, הם משפיעים על האופן שבו אנחנו מעריכים את ההתנהגות של נשים ושל גברים (עד שערכו מבחנים לתזמורות מאחורי פרגוד היו באופן בולט יותר נגנים בתזמורות), והם נותנים לגיטימציה לאי־השוויון במשאבים ובכוח בין נשים לגברים (ראו: קריכלי קץ, אי שוויון מגדרי, בעמ' החמישי). חשוב להדגיש כי חלק מהסטריאוטיפים המגדריים משקפים ומעמיקים מציאות של אי־שוויון שפוגעת בגברים, כך שמצופה מהם לשהות פחות בבית עם הילדים, ופוגעת בגברים שאינם נוהגים כ"מצופה" מהם.

התרומה של סטריאוטיפים להעמקת אי השוויון, מדגישה את הצורך לשלול פרקטיקות מסוג זה כאשר הן נכנסות בגידרו של חוק איסור הפליה, שעלינו לפרש באופן רחב.

לכאורה, הפלית מחירים לטובת נשים טובה לכולם. בראש ובראשונה לנשים הנשכרות מכך. גם אם הן באות עם בן זוג, ככלל ההוצאה תהיה קטנה יותר. באופן זה מגיעות נשים רבות למועדונים ופאבים, הגברים מגיעים למקומות בהן יש יותר נשים, ובעל העסק מרוויח אף הוא. אולם, כפי שפרטתי לעיל, במרבית המדינות בהן קיימים חוקים דומים לחוק איסור הפליה, קבעו כי פרקטיקות אלו, כאשר מדובר בהפליה על בסיס קבוצתי, אינם חוקיים.

אכן, נפסק, הן בארץ, הן בעולם, כי העדפה מתקנת שמטרתה למגר פערים ולקדם שוויון מהותי היא לגיטימית, ואינה בגדר הפליה. אולם, במקרים בהן ניתנת הטבה לנשים יש לבחון האם (כלשונו של כב' השופט יורם דנציגר בעניין פרוז'אנסקי, בפסקה 28 לפסק הדין): "אם אמנם בהעדפה מתקנת עסקינן או שמא טענה זו אינה אלא כסות לאפליה האסורה על פי החוק".

במקרה שלפניי אין לומר שמדובר בהעדפה מתקנת. ראשית, צעדים הנכנסים בגדר העדפה מתקנת צריכים להביא לשיפור  מצבה של הקבוצה המוחלשת, הנמצאת בעמדת נחיתות, במקרה זה הנשים. מתן הנחה בכניסה לפאבים או בקניית משקאות חריפים לא תשפר את מצבן של הנשים (למעט בחסכון מינורי בכניסה לפאבים), שכן, פרקטיקה זו בעיקרה מנציחה סטריאוטיפים, ואינה מיטיבה את מצב הקבוצה בטווח הארוך.

ניתן להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כדי למגר אפליה בכניסה למועדונים – וזהו אף כלי רצוי ומתאים במיוחד לסוגיה זו

בית המשפט הסביר מדוע ניתן לתקוף אפליה בכניסה למועדונים באמצעות הליך ייצוגי, ומדוע להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית ישנם במקרה זה יתרונות רבים כדי למגר את התופעה הפסולה.

בעניין זה נפסק, בין היתר, כך:

אני סבורה כי התובענה הייצוגית יכולה להוות מכשיר ראוי לקידום השוויון המגדרי בישראל.

לא רק שתובענה ייצוגית מתאימה לעניין, השפעתה הרחבה עונה על  המטרות של חוק איסור הפלייה ואכיפת  חובת השוויון.

בנוסף, הכרה בעוולה, או הפליה בניגוד לחוק איסור הפליה ירתיעו ספקי שירות אחרים מהפליה דומה, יותר מאשר בתביעות אישיות, לאור האפשרות לפסוק פיצוי גבוה הרבה יותר (ראו הפיצוי בסך מיליון שקלים שנפסק בעניין מירב נ' איי.די.איי, להרחבה בעניין שיקול זה ראו: כהן אליה, החירות והשוויון, שם, בעמ' 523). יש חשיבות לדבר על פרקטיקות רחבות של הפליה בין גברים לנשים לעניין גיל הכניסה ותשלום במועדונים, ותובענה ייצוגית יכולה לדון בבעיית הרוחב, במסגרת הדיון בעילה, כפי שנעשה במקרה זה. לטעמי, כאשר מדובר בפרקטיקה מפלה, על אחת כמה וכמה אם זו נהוגה במקומות רבים, כי התובענה הייצוגית היא הכלי המתאים לטפל בכך.

שוקלים הגשת תביעה אישית או בקשה לאישור תביעה ייצוגית בנושא אפליה בכניסה למועדונים? צריכים להתגונן מפני תביעה בנושא אפליה בכניסה למועדונים? אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו.

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים משפטיים נוספים בנושא זה ובנושאים משפטיים נוספים הזינו כתובת מייל והצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

כתובת מייל

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר? כתבו לנו תגובה ונשתדל להגיב בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם

לפני שאתם עוזבים....

הזינו כתובת מייל והצטרפו למאות הגולשים שמקבלים מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים (אנחנו לא שולחים פרסומות או ספאם)

וגם….

הצטרפו לקבוצות הפייסבוק והטלגרם שלנו במסגרתן הגולשים יכולים לקבל ייעוץ משפטי ראשוני ללא תשלום