מחלוקת בעת ניהול תביעה ייצוגית בין עורך דין ללקוח – מי צודק?

ניהול תביעה ייצוגית או בקשה לאישור תביעה ייצוגית שונים מאוד מנקודת מבטו של עורך הדין ביחס לניהול תביעה אישית. בעת ניהול תביעה אישית לעורך הדין ישנה חובת נאמנות ללקוח אשר רשאי להגביל את עורך הדין בפעולותיו ולהנחות אותו כיצד עליו לפעול. בשורה התחתונה בעת ניהול תביעה אישית רצונו של הלקוח הוא שמנחה את עורך הדין.

המצב שונה מאוד בעת ניהול תביעה ייצוגית או בקשה לאישור תביעה ייצוגית. במסגרת הליך ייצוגי עורך דין חב חובת נאמנות ללקוח אך גם לקבוצת הנפגעים אותה הוא מייצג (ברוב המקרים עורך הדין כלל לא מכיר את חברי הקבוצה אך עדיין עליו לפעול על מנת לקדם את טובתם).

לעיתים נדירים, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית או במסגרת תביעה ייצוגית עצמה ישנה מחלוקת בין עורך הדין לבין הלקוח. המחלוקת יכולה להיות זניחה או מהותית, אך בכל מקרה נוצר קונפליקט שלעיתים אינו מאפשר את המשך עבודתו של עורך הדין.

במצבים אלה ניהול תביעה ייצוגית הופך להיות בעייתי במיוחד משום שעל עורך הדין להחליט למי הוא חב בחובת נאמנות – האם ללקוח ששכר את שירותיו על מנת להגיש את ההליך הייצוגי, או לקבוצת הנפגעים אותה הוא מבקש לייצג בפני בית המשפט?

דילמה נוספת בעת ניהול תביעה ייצוגית במקרים אלה היא למי יש זכות להמשיך ולנהל את ההליך? האם עורך הדין (שהוא בעל הידע הרלוונטי) או אולי הלקוח (שהוא זה שיזם את ההליך). דילמה זו עשויה להשפיע באופן מהותי על שני פרמטרים חשובים – גובה הפיצוי לקבוצת הנפגעים וגובה התשלום לתובע הייצוגי (ככלל – ככל שהפיצוי לקבוצת הנפגעים גבוה יותר, כך גובה הפיצוי לתובע הייצוגי ועורך דינו יהיו גבוהים יותר).

האם ניהול תביעה ייצוגית ללא מבקש (הלקוח) אפשרית?

סוגיה זו נדומה מספר פעמים בודדות בעבר מכיוון שלרוב ניהול תביעה ייצוגית אינו מוביל למחלוקות בין עורך הדין ללקוח. יחד עם זאת, במספר הזדמנויות בעבר בתי המשפט המחוזיים פסקו כי ניתן לבצע "הפרדת כוחות" כך שעורך הדין הוא זה שיוביל את ההליך הייצוגי וימשיך לייצג את הקבוצה. פסיקתו של בית המשפט המחוזי אינו הלכה מחייבת וייתכן שבעתיד נראה פסיקות סותרות.

יחד עם זאת, ניהול תביעה ייצוגית על ידי עורך הדין אינו יאפשר לו בנסיבות אלה להמשיך ולייצג את הלקוח.

לקוח לחוד ועורך דין לחוד בעת ניהול תביעה ייצוגית לאחר שנוצרה מחלוקת

מחלוקת בין עורך דין ללקוח בעת ניהול תביעה ייצוגית הגיעה לאחרונה שוב לפתחו של בית המשפט המחוזי (ת"צ 12602-08-17 מורן כהן נ' דרך ארץ הייווייז (1997) בע"מ). בהחלטה מיום 8.4.2020 קבע בית המשפט שלא ניתן להמשיך ולנהל את ההליך הייצוגי במתכונת המקורית, ומשכך יש לאפשר לעורך הדין לנהל את ההליך, אך במקביל לאפשר ללקוח להגיע לדיונים ולהעיר את הערותיו.

בין היתר, נפסק כך:

לאחר שעיינתי בכתבי בי הדין ובטענות הצדדים ובשים לב להוראות הדין, מצאתי כי יש לאפשר לב"כ המבקש להמשיך את ניהול הליכי הפשרה בשם הקבוצה, תוך שלמבקש שמורה הזכות לעניין תביעתו האישית והוא רשאי להמשיך ולפעול בהתאם לזכויות הקיימות לו בחוק והכול כפי שיפורט להלן.

טיב מערכת היחסים בין מבקש לבא כוח מייצג במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית נדונה באריכות בהחלטה בעניין ת"צ 4263-03-11 אשל היאור בע"מ נ' חברת פרטנר תקשורת. (פורסם בנבו, 5.4.2012) (להלן: "עניין אשל היאור").

באותו עניין הוגשה על ידי המבקש בהליך הודעה בדבר הפסקת ייצוג. לצורך הכרעה בהודעה דן בית המשפט (כב' השופט גרוסקופף)  במאפיינים המיוחדים של מערכת  היחסים בין מבקש לבין בא כוח מייצג בהליך תובענה ייצוגית.

באותו עניין נקבע כי מהמועד שהוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית זוכה עורך הדין המייצג למעמד של "בא כוח מייצג". מכאן, שממועד הגשת בקשת האישור חובה עליו לפעול בנאמנות עבור כלל הקבוצה ולשרת את טובתה:

"…מרגע שהוגשה הבקשה להכרה בתובענה כייצוגית זוכה, אם כך, עורך הדין המייצג את המבקש, למעמד של "בא כוח מייצג". מכוח מעמדו זה מוטלת על עורך דין זה, מאותה נקודת זמן ואילך, החובה לפעול בנאמנות עבור כלל הקבוצה, ולשרת את טובתה. ראו לעניין זה הוראתו המפורשות של סעיף 17 לחוק תובענות ייצוגיות…"שימור מעמדו של "בא כוח המייצג" במועד הגשת בקשת האישור שומרת על עצמאותו  של בא כוח המבקש ומאפשרת לו לפעול לטובת הקבוצה.

כמו כן מעמדו העצמאי של בא כוח המייצג עולה גם מלשון החוק. לסיכום הסוגיה ואופיו של מודל היחסים בין המבקש לבא כוח המייצג נאמר בהחלטה כי:

"…מודל היחסים המתקיים בתובענה הייצוגית בין המבקש/התובע המייצג לבין בא כוח המייצג הוא מודל יחסים אופקי, במסגרתו יש להליך שני אדונים, שכל אחד מהם חיוני להצלחת התובענה…מודל היחסים האופקי נלמד מהוראותיו של חוק תובענות ייצוגיות…מודל היחסים האופקי המאפיין תובענות ייצוגיות מוצדק מבחינה עיונית בשל הצורך להפחית את ניגוד העניינים המובנה שבין האינטרסים של המבקש/התובע המייצג לבין האינטרסים של כלל הקבוצה…הצדקה נוספת להעדפת מודל היחסים האופקי במסגרת הליך התובענה הייצוגית היא ההכרה בכך, שבשונה מתובענה רגילה, היזם העומד מאחורי ההליך אינו בהכרח המבקש/התובע המייצג, אלא לעיתים מזומנות, בא הכוח המייצג.

זאת ועוד, בשונה מתובענה רגילה, בה התובע הוא שמממן הן את הוצאות ההליך והן את עלות הייצוג, בתובענה ייצוגית ישנה חלוקה של העלויות בין המבקש/התובע המייצג לבין בא כוח המבקש…. שיקולים אלו תומכים בהחלת מודל היחסים האופקי הן מטעמי צדק (היות שבא כוח המייצג אחראי לייזום ההליך ונושא בסיכוניו מוצדק שלא להכפיפו לאדנותו של המבקש/התובע המייצג) והן משיקולים תועלתניים…" לאור המעמד העצמאי שקיים לבא כוח המייצג במסגרת הליך בקשת האישור הרי שגם במקרה שמתגלים חילוקי דעות בין המבקש לבין בא כוח המייצג, רשאי בא כוח המייצג להמשיך ולפעול כשלוח של הקבוצה מכוח ההרשאה שניתנה בהתאם לאמור בסעיף 17 לחוק תובענות ייצוגיות ולעניין זה ר' סעיף 30 לעניין אשל היאור.

אולם, אין הוא רשאי עוד לקבל החלטות שיהיה בהם כדי לחייב  את המבקש באופן אישי, ולעניין זה ר' סעיף 32 לעניין אשל היאור. כמו כן, שמורה למבקש הזכות לקחת חלק בדיונים, להתנגד להסכם הפשרה וכן להגיש בקשה להחלפת בא כוח מייצג או למינוי בא כוח מייצג נוסף ולעניין זה ר' סעיף 33 לעניין אשל היאור.

.

אם המידע סייע לכם נשמח אם תשתפו אותו

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני
הצטרפות לרשימת תפוצה

רוצים לקבל עדכונים משפטיים בנושא זה ובנושאים משפטיים מעניינים וחשובים נוספים? הזינו כתובת מייל ונשלח לכם

תוכן עניינים למאמר

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

הזינו מייל ותקבלו מאיתנו עדכונים משפטיים חשובים ומעניינים

יש לכם שאלה או הערה בעניין המאמר שקראתם? כתבו לנו ונשתדל להתייחס בהקדם

כתיבת תגובה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אתכם