פייק ניוז על ידי התקשורת – הקשר בין לשון הרע לזכות לשם טוב

מה זה פייק ניוז (fake news)?

המושג פייק ניוז (המושג האהוב ביותר על נשיא ארה"ב, דונלד טרמפ) מתורגם לעברית כ"ידיעה מזויפת" או "ידיעה שקרית". בביטוי זה נעשה שימוש באופן תדיר ביחס לכלי תקשורת אשר לכאורה מפרסמים מידע שגוי באופן מלא או באופן חלקי (או, לכל הפחות, באופן חסר).

המושג עשה "עליה" לישראל ונעשה בו שימוש גם על ידי פוליטיקאים בישראל.

תנאי להגשת תביעת לשון הרע בגין פייק ניוז על ידי התקשורת

כתבות פייק ניוז בישראל מופצות באופן קבוע על ידי גורמים שונים, לרבות עיתונאים מוכרים. לעיתים מדובר בידיעה מפוברקת לחלוטין ולעיתים מדובר בידיעה ממנו הושמטו פרטים מהותיים אשר עשויים לשנות את הידיעה לחלוטין. הכל נעשה במטרה לעצב את דעתו של הקורא בהתאם לתפיסת עולם מסוימת.

כלי התקשורת בישראל מסתמכים על פטור/חסינות הקבועה בסעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע ולכן קיים קושי מסויים להגיש נגדם תביעה, במיוחד כאשר מדובר על סיקור הליכים משפטיים. סעיף זה קובע כך:

לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
(7) דין וחשבון נכון והוגן על מה שנאמר או אירע כאמור בפסקאות (5) או (6) בישיבה פומבית, ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21;

שימו לב שהדגש בסעיף זה הוא על "דין וחשבון נכון והוגן". כתבת פייק ניוז בישראל לא תחשב דין וחשבון נכון והוגן, ולכן ניתן יהיה במקרים מסוימים להגיש תביעת לשון הרע נגד הכתב או העיתון.

קבלת ערעור בגין פרסום חלקי או חסר בכלי תקשורת

לאחרונה נדון ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה אשר עסק בכתבה שכללה מידע חלקי או חסר (ע"א 28006-03-20 האוניברסיטה הפתוחה נ' יואב יצחק, פסק דין מיום 7.7.2020).

באתר החדשות News1 פורסמה ידיעה אשר כללה כתב טענות אשר הוגש על ידי אחד הצדדים לבית המשפט, וכלל אמירות משמיצות. אותו הליך בו הוגש כתב טענות נדחה בסופו של דבר, כך שלא היה מקום לאותן אמירות משמיצות. לא בוצע פרסום על כך באתר News1 באופן שהיה גלוי לכל הגולשים.

בית המשפט המחוזי קיבל את הטענות נגד הכתב וקבע, בין היתר, כך:

מכל מקום, בשלב השני – מעת שנודע למשיב על מתן פסק הדין בעתירה ומעת שהוא קיבל אותו לידיו, הותרת המסמך המשמיץ באתר לציבור, ללא שהמשיב הוסיף לאתר זה, את פסק הדין בעתירה ואף לא כתבה, כאמור, אשר תביא לידיעת הקורא את האמירות החריפות שנאמרו בפסק הדין בעתירה בנוגע לפרסום המשמיץ, יצא הפרסום באתר לציבור, מתחולת סעיף 13(7) ומאותו רגע קמה עילת תביעה בגינו.

עובדה היא, שבאתר למנויים (נגדו למערערים אין כל טענה) דיווח המשיב על דחיית העתירה של מכללת אפיק ואף צירף את פסק הדין בעתירה ועוד הוסיף כתבה בה ציין, כי, בהמלצת בית המשפט העליון, נדחה ערעור על פסק הדין בעתירה.

מדוע לא הוסיף המשיב לאתר לציבור, אליו מגיעים דרך הקישור של Google, (ולטענת המערערים – דרך קישורים של מנועי חיפוש נוספים), כתבה מטעמו ובה הבהרות בדבר התייחסות פסק הדין בעתירה לאמירות המשמיצות שבמסמך? למשיב פתרונים.

משבחר המשיב להותיר את הפרסום באתר לציבור, ללא הוספת המסמכים הנוספים או, לכל הפחות, הוספת הבהרה בדבר הקביעות שנקבעו בפסק הדין בעתירה, ביחס להאשמתם של המערערים בהאשמות החמורות שבפרסום המשמיץ, והותיר אותו, לבדו, באתר לציבור, כך שכל מי שנכנס לקישור דרך Google רואה רק אותו, יצא הפרסום מגדר "פרסום נכון והוגן" והפך לפרסום חלקי, בלתי נכון ובלתי הוגן ואין הוא יכול להיכנס תחת כנפי הפטור, אשר בסעיף 13(7) לחוק.

בית המשפט חייב את הכתב בהוצאות משפט בגובה 10,000 ש"ח והחזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שיכריע בעניין הפיצוי הנדרש.

.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות מלקוחות

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

מידע משפטי שימושי