רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

חקר האמת – האם לצורך כך השופט רשאי להעלות טענות ביוזמתו?

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו 03-6427876

אחת המשימות העיקריות בכל הליך משפטי היא חקר האמת. סוגיה זו אף באה לידי ביטוי בצורה מפורשת בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות אשר נכנסו לתוקף בתחילת שנת 2021. בתקנה 1 נקבע בעניין זה כך:

מטרות תקנות סדר הדין האזרחי הן לקבוע סדר דין לניהול ההליכים האזרחיים בבית המשפט, ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

בנוסף, תקנה 3(א) קובעת כך:

(א) בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.

ישנה חובה ליזום טענות כדי להגיע לחקר האמת – במקרים חריגים

בתאריך 7.2.2021 ניתנה פסיקה של בית המשפט העליון העוסקת בשאלה האם חקר האמת אכן מצדיק העלאת טענות על ידי השופט (רע"א 9138/20 אורלי פיסטול נ' עוזרי שמעון). מדובר בסוגיה מעניינת משום שבשיטת המשפט שלנו, ובמיוחד לפני תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, נהוג היה לפסוק בתביעה על פי טענות הצדדים בלבד.

כלומר, אם צד לא העלה טענה מסוימת במסגרת כתב תביעה או כתב הגנה, השופט לא היה מעלה אותה ביוזמתו. בפסיקת בית המשפט העליון ישנו חידוד מסוים לאופן ההתנהלות הראוי על מנת להגיע לחקר האמת.

בין היתר, נקבע כך:

הגם שפיסטול לא העלתה טענה זו מיוזמתה, "אין כל רע בכך שבית-המשפט ינהג לפי הכלל של 'את פתח לו' כשנראה לו כי הדבר צודק מבחינת הענין העומד לדיון בפניו" (ע"א 116/66 חלקה 62 גוש 6946 בע"מ נ' זמל, פ"ד כ(4) 226 (1966); מדברי השופט צ' ברנזון). ואכן, תקנה 415 לתקנות קובעת, כי "בית המשפט בבואו להחליט בערעור לא יהיה מוגבל לנימוקי ההתנגדות שפורשו בכתב הערעור או שנטענו בבית המשפט לפי תקנה זו".

אמנם, אף שמקובל לומר כי סמכות זו, ראוי שתופעל במידה ובמשורה, אין משמעות הדבר כי הסמכות אינה קיימת. עניין זה נכון בפרט שעה שעסקינן, על פני הדברים, בבעל דין המוגבל ביכולותיו הכלכליות, ומולו בעל דין שיכולותיו משופרות (חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 340-337 (מהדורה שלישית, 2012)). עוד אוסיף, כי בנסיבות ענייננו קיימת הצדקה נוספת להפעלת הסמכות, שכן מדובר בנימוק הנוגע לקריאה נכונה ומתבקשת של פסקי דין חלוטים קודמים.

דומה כי הדברים הללו נכונים ביתר שאת על-פי תקנות סדר האזרחי התשע"ט-2018, שנכנסו לתוקף אך לאחרונה. כך, תקנה 1 קובעת כי מטרת התקנות, בין היתר, הן "למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך". תקנה 2 קובעת, כי "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית  [ה]מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי".

תקנה 3(א) קובעת, כי "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן". תקנת משנה (ב) מוסיפה וקובעת, כי "חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן" (ההדגשות אינן במקור – נ' ס').

מכל אלה עולה, כי מקום שבו רואה בית המשפט, בדרכו לחקר האמת, ובחתירתו לתוצאה נכונה, כי נדרש הוא להעלות טענה מסוימת מיזמתו, מוטל עליו לעשות כן, כדי לקדם הליך ראוי והוגן. חובה דומה מוטלת גם על בעלי הדין שלפניו, הנדרשים לסייע בידו להגשים את תכלית התקנות; "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים טז, כ). ואכן, מחוקק המשנה לא הסתפק בקביעת מטרות בלבד, והוסיף והסמיך את בית המשפט לעשות כן, במסגרת תקנה ספציפית, היא תקנה 176 לתקנות החדשות.

לפי תקנת משנה (א) לתקנה זו, "בית המשפט רשאי לתת בכל עת הוראות לכל עניין שבסדרי הדין וכן לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לרבות בעניין שהוכרע לפי תקנה 33(ד) אם ראה לנכון צורך בכך לשם הגשמת מטרת תקנות אלה".

אמנם, סמכות זו לא יֵעשה בה שימוש כעניין שבשגרה, והיא שמורה למצבים חריגים ולנסיבות המתאימות, דוגמת זה שנקרה לפנינו: "פעמים שאין אתה מתעלם מהם" (בבלי, ברכות יט, ב).

שימו לב – לקראת סוף ההחלטה בית המשפט העליון מדגיש שלא בכל מקרה לצורך חקר האמת בית המשפט צריך להעלות טענות מיוזמתו.

.

צריכים עורך דין כדי לפתור בעיה בנושא זה? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם או חייגו 03-6427876

שיתוף ב facebook
שיתוף בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שיתוף בטוויטר
שיתוף ב whatsapp
שליחה בוואטסאפ
שיתוף ב telegram
שליחה בטלגרם
שיתוף ב linkedin
שיתוף בלינקדין
שיתוף ב email
שליחה בדוא"ל
המלצות מלקוחות

2 תגובות

  1. יפה המאמר, צדיקים יש רק בספרים, במדינה ששופטים ועו"ד עושים בשלהם ולא מתחשבים בשלום בית ובריאות המשפחה הקיימת ונוטים לצד הממון שיחולק ל עו"ד , בעידן שאין דין ואין דיין (אמת) הכל יפה לספרים וכותביהם אך הלכה למעשה לא קיימת בכלל, ולכן שופטים ועו"ד רבים בישראל הינם מושחתים ומשוחדים מסתם טובות הנאה ושנאת האחר, ע"כ לא יקום משפט צדק בישראל והכותב רווי בניסיון ואכזבה ממוסד המשפטים והמשטרה ושאר בעלי כוח בסמכויות שלטון שונות לרבות עיריות,
    "כי שחתה הארץ ורבים עוכריה גזלנים עריצים מחוללי רעות והורסי משפחות ,רק מ "שנאת חינם " וקנאת חינם"
    ומכאן תחזיותי ב15 שנים אחרונות הוכחו כנכונות בפועל, (אין ולא תיקום ממשלה ושלטון עריצות ימשול בה,
    בתוך שנה וחצי עד 17 המדינה נעלמת שוב, גלות היהודים מתוכה שוב תמשיך במלוא עוזה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

twenty + seventeen =

יצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. שוקלים להגיש תביעה? צריכים להתגונן מפני תביעה שהוגשה נגדכם? צרו איתנו קשר ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

או השאירו פרטים ונחזור אליכם

ליצירת קשר עם עורך דין אדי בליטשטיין חייגו עכשיו 03-6427876

מעוניינים שעורך דין אדי בליטשטיין יחזור אליכם בנושא זה? השאירו פרטים ליצירת קשר

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב