עורך דין אדי בליטשטיין

רחוב ההגנה 13, ראשון לציון

מהירות גלישה באינטרנט הובילה לאישורה של תביעה ייצוגית

בתאריך 15.1.2021 בית המשפט המחוזי בלוד אישר תביעה ייצוגית נגד חברות האינטרנט בזק בינלאומי וסמייל בגין אספקת מהירות גלישה באינטרנט אשר הייתה נמוכה ממה שהובטח ללקוחות (ת"צ 44968-03-16 אירית אלוק פלדמן נ' בזק בינלאומי בע"מ). כל לקוח של כל חברת אינטרנט יכול לבצע בדיקת מהירות גלישה ולגלות באיזו מהירות הוא גולש בפועל לעומת מהירות גלישה עליה הוא משלם.

מהירות גלישה איטית ללקוחות קיימים

בית המשפט המחוזי קבע שהתביעה הייצוגית תתייחס לקבוצת הנפגעים הבאה:

הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה: ""כל לקוח קיים של בזק בינלאומי וסמייל, אשר החל מיום אישור רפורמת השוק הסיטונאי בשנת  2015 ועד למועד אישור בקשת האישור, התקשר עם אחת מן המשיבות לרכישת חבילת גלישה, ושילם  עבור מהירות גלישה שאין בידה של המשיבה הרלוונטית לספק, בהתחשב בערך הניחות המושפע  ממרחק הלקוח מה-MSAG, התדר, עובי הנחושת, כמות ואורך הפיצולים/חיבורים והפרעות מקווים סמוכים".

תביעה ייצוגית זו לא תעסוק בלקוחות חדשים של החברות משום שלחברות אלה לא הייתה אפשרות טכנית לדעת מה מהירות הגלישה בפועל שניתן יהיה לספק ללקוחות חדשים.

מהירות גלישה נמוכה מהמובטח מהווה הטעיה צרכנית

במסגרת ההחלטה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברות האינטרנט בית המשפט פירט מדוע מהירות גלישה נמוכה מהמובטח מהווה הטעיה, וקבע, בין היתר, כך:

כאמור, על מנת שתקום לצרכן עילת תביעה נגד העוסק בגין הפרת חובת איסור ההטעיה נדרשים שלושה: על הצרכן להראות שהעוסק הפר את החובה שבאיסור ההטעיה; כי הוא נפגע מהפרת החובה וכי קיים קשר סיבתי בין הפרת האיסור הקבוע בסעיף 2(א) לבין הפגיעה. 

אני סבורה כי בנסיבות העניין שלפניי קמה למבקשים עילת תביעה של הטעייה צרכנית לפי סעיף 2 בחוק הגנת הצרכן לגבי לקוחות קיימים אשר ביקשו לשנות את חבילת הגלישה (שכן לפי משרד התקשורת  עבור לקוח חדש לא קיימת בדיקה בפועל).

אני סבורה כי מהירות הגלישה היא עניין מהותי בעסקה בהיותה עניין של טיב השירות והשימוש שניתן לעשות בו. אי גילוי מהירות הגלישה הממשי האפשרי נוכח נוסחת הניחות ואפשרות הבדיקה בפועל, מהווה לכאורה הטעייה במחדל והפרה של חובת הגלוי, והמצג של מהירות גלישה מקסימאלי אפשרי של "עד 100" מהווה לכאורה הטעייה במעשה.

אני סבורה כי המבקשים אירית ועידן שהיו לקוחות קיימים (להבדיל מאייל שהיה לקוח חדש) הוכיחו לכאורה כי נפגעו מהטעייה בכך שלמצער נגרם להם נזק לא ממוני ויש שגם נזק ממוני, ויש קשר סיבתי בין הפרת איסור ההטעיה לבין הנזק.

המחדל לגלות תכונה של השירות מהווה לכאורה גם הפרה של חובת הגילוי הקבועה שבסעיף 4 בחוק. 

אני ערה לטענת סמייל כי עידן איננו "צרכן" לפי חוק הגנת הצרכן נוכח ההגדרה שבחוק " 'צרכן' – מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי".

לא מצאתי בשלב זה להכריע בשאלה זו, מאחר שכאמור בהמשך, קמות לעידן גם עילות נוספות, כמו כן אני סבורה כי נוכח העילות הנוספות אין לעידן מניעה לייצג את הקבוצה גם בעילה זו. בשלב זה אציין רק כי שאלת פרשנותה של ההגדרה בחוק הגנת הצרכן אינה פשטנית וברורה כנטען (לעניין זה ר' א' דויטש "מעמד הצרכן במשפט" (תשס"ג); ת"צ 1196/07 גבאי נ' רכבת ישראל בע"מ (11.11.15); ת"צ 53033-12-12 לוי נ' זאת גרופ בע"מ (11.5.14)).

בשלב זה בזק בינלאומי וסמייל חוייבו בהוצאות משפט בגובה 35,000 ש"ח, כל אחת.

הזינו כתובת מייל ותקבלו מאיתנו בחינם עדכונים בנושא זה סיכום פסקי דין מדריכים משפטיים

שוקלים הגשת תביעה ייצוגית? צריכים להתגונן מפני תביעה ייצוגית? צרו קשר עם עורך דין אדי בליטשטייןעורך דין תביעות ייצוגיות.

.
המלצות מלקוחות
עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב