עורך דין אדי בליטשטיין

תביעות כספיות | לשון הרע | חוזים

עורך דין לייצוג תובעים ונתבעים

רחוב משה לוי 11, ראשון לציון

משרדנו ממוקם בבניין UMI - משרד 201 (מול קניון הזהב)

טלפון 03-6427876

שעות פעילות: ימים ראשון עד חמישי בין השעות 8:30 - 18:00

עורך דין אדי בליטשטיין

רח' משה לוי 11, ראשון לציון

שקרן, רמאי, נוכל – האם אמירות אלה מהוות לשון הרע?

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

שקרן, רמאי, נוכל אלה אמירות שרבים מאיתנו משתמשים בהן בחיי היומיום. עולה השאלה האם אמירות אלה מאפשרות להגיש תביעת לשון הרע (הוצאת דיבה) ולזכות בפיצוי כספי גבוה?

התשובה לשאלה זו ניתנה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי אשר דן בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום (ע"א 53708-08-20 אשר טולדנו נ' יוגב מסס, פסק דין מיום 22.10.2020). באותו מקרה דובר על מתדיינים בבית משפט. אחד המתדיינים קרא לעבר עורך דין שקרן, רמאי, נוכל, ועוד מספר אמירות פוגעניות. חלק מהאמירות נאמרו בתוך אולם בית המשפט וחלקן נאמרו מחוץ לאולם בית המשפט (אך בתוך מבנה בית המשפט).

בית משפט השלום קבע כי חלה אחת ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע ודחה את התביעה. משכך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי.

אמירות כגון שקרן, נוכל, רמאי מזכות בפיצוי כספי גבוה

בית המשפט המחוזי לא קיבל את הנימוקים של בית משפט השלום והחליט לשנות את החלטתו, שכן, אמירות כגון שקרן, רמאי, נוכל, במיוחד כאשר הן נאמרו מחוץ לאולם בית המשפט והגיעו לאוזני אנשים אחרים שאינם קשורים לתיק, הן אמירות קשות המזכות בפיצוי כספי. במקרה זה נפסקו לטובת עורך הדין 75 אלף שקלים (ביחד עם הוצאות המשפט).

בין היתר נקבע על ידי בית המשפט המחוזי כך:

עם זאת, איני סבור כי נכון לראות את הדברים שאמר, שהינם אכן "… אמירות  מכוערות וקשות והיה מקום שהנתבע ימנע מלומר אותן…", כדברי בית המשפט קמא, כ"…פרסום… שנעשה תוך כדי דיון…".

בית המשפט קמא פירט בפסק דינו באופן בהיר וממצה, את התכלית שבבסיס הוראת ס"ק 13(5) לחוק, וההגנה שהיא מספקת לפרסומים בגדרו של הליך משפטי. טעמי ההגנה אכן מצדיקים יישום רחב בכל שלבי ההליך המשפטי, ועל כל מסמך שנעשה לצורך ההתדיינות המשפטית (אפשר כי אף התכתבות שנערכת לקראת פתיחה בהליך משפטי). אני מתקשה, עם זאת, לראות כיצד הטעמים שבבסיס ההגנה האמורה, כגון חופש הביטוי בהליך משפטי, והימנעות מזהירות יתר במסגרת התדיינות,  עשויים להצדיק הגנה על פרסום שנעשה מחוץ לאולם הדיונים, שלא במסגרת דיון לפני בית המשפט, או במסמך הנוגע להתדיינות.

על פני הדברים, וכנלמד מפסק הדין, ואף מטיעוני הצדדים במסגרת הערעור, לא אמר המשיב את הדברים המיוחסים לו, במסגרת ההתדיינות או לצורך קידום ההתדיינות אלא השתלח במערער באופן משפיל ומבזה, בשל הטינה שחש כלפיו, שלא במסגרת הדיון המשפטי. אמנם, מקורה של הטינה, בהתדיינות בין הצדדים באותו הליך, וברגשות שהתעוררו בלב המשיב במהלך הדיון שסמוך לאחריו נאמרו הדברים, אך בכך, אין להצדיק לסברתי מתן הגנה לפרסום, שכן העדפת חופש הביטוי על הערכים המתנגשים – הזכות לכבוד ולשם טוב, במסגרת הוראת החוק הרלוונטית, מכוונת לשרת את ההליך המשפטי ובירור הפלוגתאות העולות במסגרתו, ואיננה עשויה להשתרע לסברתי אל מחוץ לגבולות ההתדיינות, אף אם במובנה הרחב.

בהינתן כי אמירת הדברים מחוץ לאולם בנוכחות שומעים נוספים מלבד המשיב, לרבות כאלה שלא היו קשורים כלל להתדיינות, הינה בגדר פרסום, ותוכן הדברים הינו בגדר לשון הרע, משנשללו טענות הגנה אחרות של המשיב, ונוכח האמור לעיל, סבורני, כי נכון לקבוע שהמשיב אכן עוול כלפי המערער בהוצאת לשון הרע, וכי אין עומדת לו הגנה בגין הפרסום האמור.

יוער, כי משנשללה תחולת הוראת ס"ק 13(5) על הפרסום, הרי שלא עומדת למשיב גם הגנה לפי הוראת ס"ק 15(5), לחוק המתייחסת לדיון כמשמעו בהוראת ס"ק 13(5), מה גם שלסברתי אין מדובר בנסיבות בפרסום שהינו בגדר "…הבעת דעה על התנהגות הנפגע", כאמור ברישא של ס"ק 15(5) לחוק האמור.

נוכח האמור זכאי המערער לסברתי לפיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם להוראת ס' 7א(ב) לחוק.

אשר לסכום הפיצוי – המערער העמיד מתחילה את תביעתו על סכום נמוך משמעותית מסכום הפיצוי המירבי הקבוע בהוראת הסעיף האמור – אמנם הסכום הנקוב שם הינו 50,000 ₪ אלא שבהתאם להוראת ס"ק (ה) סכום זה יש לשערך תוך הצמדה למדד ביחס למדד חודש ספטמבר 1998.  לסברתי, סכום הפיצוי שנקבע הינו מידתי וסביר בנסיבות ואיננו מופרז, בהינתן שלל הכינויים שהטיח המשיב במערער – כינוים שאינם רק מבישים, מבזים, משפילים ומכוערים, אלא שעשויים הם לפגוע במשלח ידו של המערער כעורך דין, כוונו מפורשות למשלח ידו ולתפקידו באותה עת, וכללו האשמתו בעבירות פליליות של ממש, בביצוע מלאכתו כעורך דין ותפקידו כנאמן.

סבורני אפוא, כי נכון לפסוק לזכות המערער את מלוא הסכום שתבע.

האם ניתן לכתוב שקרן, נוכל, רמאי בכתב תביעה או כתב הגנה?

פסק הדין התבסס על אמירות שקרן, נוכל, רמאי אשר נאמרו מחוץ לאולם בית המשפט. עולה השאלה האם ניתן לכתוב שקרן, נוכל, רמאי במסגרת כתב התביעה או כתב ההגנה מבלי להיות חשופים לתביעת דיבה?

התשובה לכך נמצאת בסעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע אשר קובע כך:

פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור;

סעיף זה ופסיקת בית המשפט העליון קובעים כי כל אמירה שנאמרה במסגרת דיון משפטי, לרבות בכתב תביעה או כתב הגנה, לא ניתן להגיש בגינם תביעת לשון הרע. הגנה זו חלה אפילו על מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

זו הסיבה מדוע תוכלו לגלות השתלחויות חסרות רסן ואמירות פוגעניות במסגרת כתבי הטענות. כותבי כתבי הטענות פשוט יודעים שלא תוכלו להגיש נגדם תביעת לשון הרע. יחד עם זאת, אם נתקלתם באמירות פוגעניות במסגרת כתב הטענות תוכלו לפנות לצד שכנגד ולדרוש ממנו להגיש כתב טענות מתוקן ללא האמירות הפוגעניות, ואם הצד שכנגד לא יתקן את כתב הטענות, תוכלו לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט.

אם השמיצו אתכם בפומבי וקראו לכם שקרן, נוכל, רמאי או באמירות פוגעניות אחרות, אתם מוזמנים ליצור קשר עם משרדנו לצורך בחינת סיכויי התביעה.

.
שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב telegram
טלגרם
שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דואר אלקטרוני

לקבלת עדכונים נוספים בנושא זה הזינו כתובת מייל

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין

עורך דין אדי בליטשטיין עוסק בייצוג תובעים ונתבעים בתביעות אזרחיות - מסחריות מורכבות. נתקלתם בבעיה משפטית? צרו קשר עכשיו ונסייע גם לכם.

חייגו עכשיו 03-6427876
המלצות שקיבלנו מלקוחות המשרד

נתקלתם בבעיה וצריכים עורך דין? השאירו פרטים ונחזור אליכם

רוצים לדעת כמה כסף תוכלו להרוויח מתביעה ייצוגית? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מפורט

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב