רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

מחיקה על הסף לעומת דחייה על הסף של כתב תביעה – מה ההבדל?

מחיקה על הסף - דחייה על הסף

מחיקה על הסף או דחייה על הסף (לעיתים מתייחסים לשני המושגים ביחד ומציינים "סילוק על הסף") של כתב תביעה הוא מצב בו הנתבע מבקש מבית המשפט להורות על סיומה של התביעה, ואי קבלת טענות התובע, מבלי שבית המשפט יבחן את התביעה לגופו של עניין. למעשה, מונעים מהתובע את יומו בבית המשפט, ומשכך בית המשפט יורה על מחיקה על הסף או סילוק על הסף במקרים חריגים.

מחיקה על הסף או דחייה על הסף של כתב תביעה יש לדרוש בהזדמנות הראשונה, אחרת ניתן יהיה לדחות את הבקשה ולו מהטעם שהיא הוגשה באיחור (לדוגמה: אם כבר התקיימו דיונים בתביעה, הסבירות שבקשה למחיקת או דחיית כתב התביעה תתקבל הם אפסיים).

חריג לסוגייה זו הוא כאשר מעלים טענה העוסקת בעניין חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לדון בתביעה. טענה זו ניתן לעלות בכל שלב של הדיון. עניין זה לא חל על טענה בעניין חוסר סמכות מקומית.

ההבדל העיקרי בין מחיקה על הסף לבין דחייה על הסף של כתב תביעה

ההבדל העיקרי בין מחיקה על הסף לבין דחייה על הסף של כתב תביעה מסתכם באפשרות העתידית להגיש את כתב התביעה מחדש. בעוד שמחיקה על הסף לא מונעת הגשת כתב התביעה מחדש, הרי שלאחר שבית המשפט מורה על דחיית התביעה על הסף, גם אם התובע יגיש את תביעתו מחדש בית המשפט לא ידון בה (כמובן שעל הנתבע להסב את תשומת ליבו של בית המשפט אליו מוגשת תביעה שנדחתה, שניתנה החלטה על ידי שופט שדן כבר בתביעה זו והוא דחה אותה).

מתי ניתן לדרוש מחיקה על הסף ומתי דחייה על הסף של כתב תביעה?

סוגיה זו מוסדרת בפרק ו' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018, אשר קובעות, בין היתר, כך:

מחיקת כתב תביעה

41. (א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ג) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים, ובין השאר, להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.

42. סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו.

דחיית תביעה במקרים מיוחדים

43. בית המשפט רשאי לדחות תביעה בכל עת בשל קיומו של מעשה בית דין, התיישנות או מכל נימוק אחר, שלפיו הוא סבור כי ראוי ונכון לדחות את התביעה.

פסיקות בתי המשפט בעניין מחיקה על הסף או דחייה על הסף של כתב תביעה

ת"א 52768-11-18 אברהם סימון ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון ואח' (החלטה מיום 14.2.2021):

אמנם, סילוק תובענה על הסף, בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה, הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, וכי בדרך-כלל יעדיף בית-המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט את האמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה (ראו ע"א 2452/01אורן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (9.3.2003); ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו [פורסם בנבו] (10.7.1986)). אולם, בנסיבות המפורטות לעיל, זהו המקרה הראוי בו על בית המשפט לנקוט באמצעי זה, בפרט כך בשים לב לאופן התנהלותם של התובעים, אשר צורכת זמן שיפוטי רב, בין היתר בטיפול בבקשות חסרות כל בסיס משפטי או עובדתי, וזאת על חשבון הציבור הממתין לבירור תביעותיו התלויות ועומדות.

למרות הזדמנויות רבות שניתנו לתובעים לשלם את האגרה בהתאם לסכום התביעה שכומת בהסכמתם, עד לרגע זה, הם לא עשו כן. כמו כן, למרות שבהחלטות מפורטות נכתב מה נדרש להיכלל בבקשה לפטור מאגרה, בחרו התובעים להתעלם מהחלטות אלה, והמשיכו להגיש בקשותיהם כשהן נתמכות בתצהיר סתמי בלבד.

לפיכך, לאור האמור לעיל, בחלוף מעל לשנתיים מתחילת ההליך, אני קובע מורה על מחיקת כתב התביעה בהתאם להוראות תקנה 41 לתקנות סד"א החדשות, ובהתאם לתקנה 2 לתקנות האגרה.

ת"א 51608-05-21 לאוס מדיה ואינטראקטיב בע"מ נ' עמית אילוז (החלטה מיום 16.11.2021)

תקנה 41(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") מסמיכה את בית המשפט להורות על מחיקת התביעה על הסף, בין השאר בשל היעדר עילה (תקנה 41(א)(1)). בעבר נקבע כי העילות המופיעות בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (היום תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי) אינן מהוות רשימה סגורה וניתן להכיר בעילות נוספות, כגון שימוש לרעה בהליכי הבית המשפט כעילה למחיקת/דחיית התביעה על הסף (ע"א 2452/01‏ אורן נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577). במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי עוגנה סמכות בית המשפט להורות על מחיקת תביעה על הסף בשל שימוש לרעה בהליכי בית המשפט במסגרת תקנה 42 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בכל הנוגע להפעלת הסמכות, הלכה היא עמנו משכבר הימים כי יש לנקוט משנה זהירות בעת הדיון בבקשה לסילוק על הסף, נוכח מעמדה החוקתי של זכות הגישה לערכאות והשלב הדיוני המוקדם בו נדונה הבקשה. לעניין זה ראו דברי בית המשפט ברע"א 2387/13 ‏איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נגד לשכת סוכני ביטוח בישראל (26.12.2013):

"קבלת בקשה לסילוק תביעה על הסף מובילה לדחייתה או מחיקתה מבלי לבררה לגופו של עניין. משכך, נקבע בהלכה שהשימוש באמצעי זה ישמר למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות, ולו קלושה, כי יוכיח התובע את עילת תביעתו (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.07))".

"העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה. היינו, את כל 'העובדות המהותיות' אשר פירש בו בהתאם לתקנה 9(5) ותקנה 71(א). אם אף ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מראה עילה. במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה, ולשמעה?"

עוד נקבע כי הדיון בבקשה לסילוק התביעה על הסף ייעשה על בסיס כתבי הטענות בלבד, וללא בירור עובדתי. לעניין זה ראו י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון הוצאה לאור, מהדורה שביעית (1995), בעמ' 384:

כפי שניתן לראות מהפסיקות המפורטות לעיל סעד של מחיקה על הסף או דחייה על הסף ינתן במקרים חריגים בלבד, ודחיית בקשה למחיקה על הסף או דחייה על הסף תוביל גם לפסיקת הוצאות משפט לחובת מגיש הבקשה (הנתבע).

שאלות נפוצות בעניין מחיקה על הסף או דחייה על הסף

  • מה ההבדל בין מחיקה על הסף לבין דחייה על הסף?

    ההבדל הוא שבעת מחיקה ניתן להגיש ולברר את ההליך מחדש, ובעת דחייה לא ניתן יהיה להגיש ולברר את ההליך מחדש.

  • מה יותר קשה לקבל – מחיקה או דחייה על הסף?

    מכיוון שדחייה על הסף חוסמת למעשה את בעל הדין מלפנות שוב לבית המשפט באותו עניין, לרוב יהיה קשה יותר לקבל אותה.

  • האם עדיף לדרוש מחיקה על הסף או דחייה על הסף?

    ככל שהמקרה עונה גם על מחיקה וגם על דחייה אין שום מניעה לבקש את שניהם, ובית המשפט יכריע איזה סעד הוא יעניק בסופו של דבר (מחיקה או דחייה).
    לרוב בקשות מעין אלה מוגדרות כבקשות לסילוק על הסף ובמסגרתן מפורטים הטעמים למחיקה ודחייה.

  • מהו שכר הטרחה המקובל לצורך הגשת בקשה למחיקה על הסף או דחייה על הסף?

    אין מחירון אחיד ושכר הטרחה נקבע בהתאם למורכבות המקרה, והזמן שיהיה צורך להקדיש לצורך הכנת בקשה לסילוק על הסף.

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

עורך דין אדי בליטשטיין

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם – תבצעו התאמות בית משפט לתביעות קטנות                                                    ת"ק___________ב(שם העיר בה נמצא בית המשפט) בעניין: שם ושם משפחה של

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הפרת חוזה

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הפרת חוזה – אל תשכחו לעשות התאמות בית משפט לתביעות קטנות                                                ת"ק _____________ב(העיר בה נמצא בית המשפט) בעניין: שם ושם

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב