מה זה עוגמת נפש?
פירוש עוגמת נפש אינו בהכרח בעל משמעות משפטית. עיון במילונים יגלה כי פירוש המונח הוא צער, עצב או דכדוך. כלומר, מדובר במצב נפשי שבו נמצא אדם כלשהו. תביעה על עוגמת נפש מוגשת בעקבות פעולה שעשה אדם/גוף כלשהו אשר הובילה אדם אחר למצב של צער, עצב או דכדוך. כלומר, פעולה או מחדל שנעשו על ידי אדם/גוף כלשהו יצרו אצל הנפגע נזק נפשי. בגין נזק זה הנפגע יכול לדרוש פיצוי כספי.
לפני הגשת תביעה על עוגמת נפש מומלץ להתייעץ עם עורך דין שיבחן את המקרה, יבהיר לכם את סיכויי ההצלחה, וכן, מה גובה הפיצוי הכספי שניתן לקבל במקרה הרלוונטי אליכם. גובה הפיצוי משתנה ממקרה למקרה. לא מדובר בפיצוי אחיד בכל תביעה ותביעה.
נקודת המוצא של כל תביעה על עוגמת נפש היא שללא מחדלו של אדם/גוף אחר, התובע לא היה חווה עצב או תחושות שליליות אחרות. חשוב להבין שמדובר על נזק לא ממוני, כלומר נזק שלא ניתן לכמת אותו בסכום כסף.
עורך דין אדי בליטשטין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות בגין עוגמות נפש. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
פיצוי כספי בגין עוגמת נפש אינו אחיד
כאשר בית המשפט דן בתביעה העוסקת בדרישה לפיצוי בגין עוגמת נפש, ומחליט בסופו של דבר להעניק פיצוי כספי לתובע (הנפגע), הדבר נעשה על דרך האומדנה. שופט שדן בכמה תביעות שעוסקות באותו מחדל לא יפסוק בהכרח לכל הנפגעים את אותו הפיצוי הכספי. באופן דומה שני שופטים שונים שדנים בתיקים דומים לא יפסקו בהכרח פיצוי על עוגמת נפש בסכום זהה. יתכן שאחד השופטים יראה לנכון לא לפסוק כלל פיצוי כספי בגין נזק לא ממוני.
לתיאום פגישת ייעוץ בעניין סכסוך משפטי בסכום העולה על 100 אלף ש"ח חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
אפשר להסתכל על סוגיה זו גם מנקודת מבטם של התובעים. כל אחד מעריך את הנזק שלו בסכום אחר וייתכן ששני אנשים אשר חוו את אותו מחדל יעריכו את נזקם בגין עוגמת נפש בסכומים שונים לחלוטין.
תביעה על עוגמת נפש עשויה להוביל לתוצאה שונה בערכאות משפטיות שונות
לא תמיד קיימת אחידות בפסיקת פיצוי על עוגמת נפש בערכאות המשפטיות השונות. בית הדין לעבודה, בית משפט לתביעות קטנות, בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון עשויים להגיע לתוצאות שונות לחלוטין, מנימוקים שונים לחלוטין, ולכן ישנה פסיקה מגוונת בנושא קבלת פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לנפגע.
לעיתים הפסיקה קוטבית לחלוטין – ניתן למצוא פסקי דין בהם נקבע שבמסגרת תביעה על עוגמת נפש אין לפסוק פיצוי כספי לבין מקרים שבהם מוענק לתובע פיצוי כספי על עוגמת הנפש שהוא סבל, בסכומים משמעותיים מאוד.
תביעה בגין עוגמת נפש במסגרת תביעת דיבה (פסיקת בית המשפט העליון)
במסגרת רע"א 5237/06 מדינת ישראל – הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור (פסק דין מיום 6.7.2008) כך:
טול למשל אדם שנפגע מהוצאת דיבה. לצד הנזק הממוני המיוחד העשוי להיגרם לו כתוצאה מכך (אובדן מוניטין, הכנסות וכו') קיים "הנזק הכללי" המתבטא בעוגמת הנפש, בסבל החברתי והאישי, בפגיעה שנפגע בכבודו ובביזוי שנתבזה בו בעיני הבריות. הערך המוגן של הניזוק שפגע בו המעוול במקרה זה איננו בגופו של הניזוק. הערך המוגן של הניזוק שפגע בו המזיק הינו בפגיעה שפגע בכבודו, במעמדו, בדימויו העצמי ובעיני הבריות, וכיוצא באלה.
…
פיצויים הנתבעים בשל "עוגמת נפש", "צער", "השפלה", "ביזוי" וכיוצא באלה הנגרמים לאדם כתוצאה מעוולה נטענת שעול בו פלוני, ואשר לא גרמה לניזוק לליקוי או נכות בגופו או בנפשו, אינם באים בגדרם של פיצויים הנתבעים בשל "נזק גוף". שאם לא נאמר כן, נמצאנו הופכים רבים מנזקי הממון והרכוש ל"נזקי גוף". זאת, בניגוד לפיצויים הנתבעים בשל כאב וסבל שנגרמו לניזוק כתוצאה מהנכות או הליקוי הגופני או הנפשי שנגרמו לו במעשה העוולה – שאלה יבואו בגידרם של פיצויים הנתבעים בשל נזק גוף.
טול לדוגמה ניזוק – או אפילו צד להסכם – שרכושו ירד לטמיון עקב מעשה עוולה או הפרת הסכם, ולצד נזקו הממוני, נגרמו לו סבל, עוגמת נפש וצער שאין למעלה מהם. האמנם סובלת לשון החוק ולשון בני אדם לסווג צער ועוגמת נפש אלה – גם אם קשים הם מנשוא – כ"נזקי גוף"? – ברי שלא.
תביעה בבית הדין לעבודה
במסגרת ת"צ 28477-12-13 אוריאל טלקר נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה (פסק דין מיום 22.9.2016) נקבע כך:
כמו כן יש לציין כי המבקש עתר לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה ועגמת נפש. מדובר בעניינים סובייקטיביים המשתנים מעובד לעובד וברי כי קיים קושי להעמיד אמת מידה אובייקטיבית לפגיעה הנדונה, אם אכן התרחשה (השוו: ע"א 10085/08 תנובה – מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' עזבון המנוח תופיק ראבי ז"ל, 4.12.11).
בהקשר זה נציין כי המבקש טען כי הפרת התקנה הסבה לו עגמת נפש ופגימות רפואיות. אין כל אינדיקציה לכך שהפגימות הרפואיות מהם סובל המבקש קשורות לעבודתו ומכל מקום, הכלל הוא כי הפיצוי בגין עגמת נפש יינתן במשורה ובמקרים חריגים (ע"ע 360/99 כהן – מדינת ישראל, פד"ע ל"ח, 1 ; דב"ע נג/99-3 מדינת ישראל – מצגר, פד"ע כ"ו 563, 582, ע"ע (ארצי) 6514-10-11 מדינת ישראל הממונה על הגמלאות – פרבר, 4.2.15).
תביעה על עוגמת נפש בבית המשפט המחוזי (במסגרת תביעה ייצוגית)
במסגרת ת"א 2331/06 דוד לובינסקי נ' טל אל נזריאן (פסק דין מיום 17.10.2007) נקבע כך:
אף אם אניח – לצורך הדיון – כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לקיומם של פגמים בתיבת ההילוכים במכוניותיהם של רוכשי המכוניות או "חברי הקבוצה" – תשתית שלא הונחה כלל ועיקר – אף אם כך, לא ניתן לפסוק פיצוי אחיד או זהה לכל חברי הקבוצה.
ודאי שלא ניתן לפסוק פיצוי בשיעור זהה, לכל אחד מחברי הקבוצה, בגין עוגמת נפש כפי שנתבע ע"י המשיבים. פיצוי בראש נזק זה נפסק על יסוד נסיבות אינדיבידואליות של כל תובע, או בעל רכב פגום, בנפרד ובהתחשב בסבל שנגרם לו, אשר מידתו ושיעורו שונים מתובע לתובע.
תביעה על עוגמת נפש לאחר פגיעה בפרטיות (בית משפט השלום)
במסגרת ת"א 24383-07-19 רותם צדקיאן נ' סלקום ישראל בע"מ (פסק דין מיום 29.3.2022) נקבע כך:
הפיצוי בגין עילת הפגיעה בפרטיות כולל בחובו אף פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת, ואין לפסוק לה פיצוי נפרד בגין כך.
תביעה בעת מחלוקת חוזית (בית משפט השלום)
במסגרת ת"א 54935-09-19 עומרי חיון נ' Google Ireland (פסק דין מיום 6.2.2022) נקבע כך:
נזק בגין עוגמת נפש עקב הפרת חוזה עומד כבשגרה על שיעור נמוך ביחס לנזק הממוני
אין צורך לדון בסוגית הנזק שכן לא קמה עילה לחייב הנתבעת בפיצוי. אולם, למעלה מהדרוש יאמר, שלא היה מקום להגיש תביעה נזיקית לפיצוי בסך של חצי מיליון ₪ בגין עוגמת נפש, בשעה שפיצוי בגין עומת נפש עקב מחלוקת חוזית, עומד בדרך כלל על שיעור נמוך ביחס לפיצוי הממוני, למעט בתחומים מסוימים כגון בתחום הנופש והבילוי, שאינם נוגעים למהות ההתקשרות כאן.
פיצוי בגין עוגמת נפש במסגרת תביעת לשון הרע (בית משפט השלום)
במסגרת ת"א 51480-07-19 מנשה סחייק נ' רשות האכיפה והגבייה – אגף הוצל"פ ארצי (פסק דין מיום 27.7.2021) נקבע כך:
בשקלול מכלול הנתונים, אני פוסק אפוא, כי סכום הפיצוי יעמוד על סך של 55,000 ₪, כאשר הוא כולל בחובו גם רכיב פיצוי בגין עגמת נפש, כאמור.
פיצוי בגין עוגמת נפש לאחר רכישת רכב חדש תקול (בית משפט השלום)
במסגרת ת"א 20011-04-11 אפרת שוהם דליות נ' צ'מפיון מוטרס (פסק דין מיום 25.10.2012) נקבע כך:
במשך שנים רבות התקיימה ורווחה בין משפטנים התפישה, שהפיצוי בגין עגמת נפש, הוא מעין "סרח עודף" לנזק האמיתי. על פי תפישה זו, הפיצוי עבור עגמת נפש, הוא בחזקת טפל ההולך אחר העיקר. "טפל" לא רק בהוראה של "חשוב פחות" אלא, גם בהוראה של "קטן" או שולי. בפסקי דין רבים, אכן נקבע רק פיצוי סמלי בקשר עם עוגמת נפש. תפישה זו, כפי שנראה להלן, הולכת ומאבדת מאחיזתה, ותחתיה הולכת וקונה לה שביתה במקומותינו, תפישה אחרת ולפיה, מקום שבית המשפט סבור, כענין של מדיניות שיפוטית, שיש הצדקה לפיצוי בגין עגמת נפש – הפיצוי הזה יכול (ולפעמים צריך להיות) – פיצוי ריאלי ולא פיצוי סמלי.
במקרה זה נפסק פיצוי על עוגמת נפש בסך 25 אלף ש"ח.
לרוב פיצוי על עוגמת נפש יהיה נמוך יותר לעומת פיצוי בגין נזק שניתן להערכה בכסף
מהפרקטיקה המשפטית אפשר ללמוד שלרוב פיצויים עבור נזקים לא ממוניים יהיו נמוכים יותר ביחס לנזקים שניתן לכמת בכסף.
לדוגמה: רכשתם רכב חדש במחיר 250 אלף ש"ח. הרכב לא היה תקין ודרשתם לבטל את העסקה ולקבל חזרה את כספכם. בנוסף תבעתם פיצוי בגין הפרת חוזה ופיצוי בגין עוגמת נפש. בנסיבות כאלה הסבירות שגובה הפיצוי הכספי בגין עוגמת נפש יעלה על 20 אלף ש"ח אינה גבוהה.
לרוב לא יפסק פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש כאשר תובעים פיצוי ללא הוכחת נזק
ישנם חוקים רבים המאפשרים לתבוע את המעוול ולדרוש פיצוי לדוגמה או פיצוי ללא הוכחת נזק. מדובר ברשימה ארוכה של חוקים אשר עוסקים בנסיבות שונות. לדוגמה: חוק איסור לשון הרע מאפשר לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכומים שנעים נכון להיום בין 72-144 אלף ש"ח בגין כל פגיעה.
חוקים רלוונטיים נוספים הם חוק הגנת הצרכן, "חוק הספאם", חוק שירותי תעופה, חוק הגנת הפרטיות, חוק זכות יוצרים, חוק למניעת הטרדה מינית, ועוד חוקים רבים.
ברוב המוחלט של המקרים פסיקות בתי המשפט קובעות כי לא ניתן לקבל בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק או פיצוי לדוגמה, גם פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש.
תביעה על עוגמת נפש בבית משפט לתביעות קטנות
מכיוון שמרבית התובעים בבית משפט לתביעות קטנות אינם משפטנים ואינם יודעים להעריך את הנזק שלהם, בחלק גדול מהמקרים הם יבססו את תביעתם על הרגשות השליליות שנגרמו להם בעקבות מחדליו של הנתבע. לעיתים הסכומים יגיעו אף למקסימום האפשרי במסגרת תביעה קטנה (נכון להיום כ-34 אלף ש"ח).
חשוב להבין שבית משפט לתביעות קטנות אינו ממהר לפסוק לתובע את מה שהוא דורש, בטח ובטח אם כל התביעה מבוססת רק על נזקים לא ממוניים וטענות לתחושות שליליות כאלה ואחרות. כמו בכל תביעה אזרחית אחרת צריכים לבסס את כתב התביעה. כלומר, אם נגרמו לכם נזקים ממוניים (נזקים שניתן להעריך בכסף) צריכים לדרוש פיצוי בגין נזקים אלה. כמובן שגם צריכים להוכיח שנזקים אלה נגרמו לכם.
הוכחת הנזקים צריכה להתבצע באמצעות ראיות קבילות. לדוגמה תכתובות דוא"ל, חשבוניות, פירוט חיובים בכרטיס אשראי, הקלטות שיחות (כשהמקליט הוא צד לשיחה – אחרת מדובר בהאזנת סתר). ניתן להוכיח את הטענות גם באמצעות עדים.
בכל מקרה, לא יהיה זה נכון מבחינתו התובע לבסס את כל תביעתו אך ורק על עוגמת נפש משום שברוב המקרים בבית משפט לתביעות קטנות לא יפסק פיצוי כספי משמעותי בגין ראש נזק זה. ברוב המוחלט של המקרים בית המשפט יפסוק פיצוי כספי בגין ראש נזק זה שנע בין מספר מאות שקלים לאלפים בודדים.
מה אפשר לעשות כדי להגדיל את הפיצוי בגין עוגמת נפש?
תובע שבאמת נגרמו לו נזקים נפשיים בעקבות מחדליו של הנתבע צריך לשכנע את בית המשפט שלא מדובר בעוד מקרה סטדנרטי אלא מדובר במקרה יוצא דופן המצדיק פסיקת פיצוי משמעותי בגין נזקים לא ממוניים. על מנת שבית המשפט ישתכנע בכך צריכים להתחיל בניסוח כתב תביעה מפורט. אין להסתפק בכתב תביעה לקוני אלא ממש לפרט לפרטי פרטים את המחדלים של הנתבע, ואת כל שרשרת האירועים שגרמה לכם לנזקים נפשיים.
לכתב התביעה צריכים לצרף ראיות המדגישות את מחדלי הנתבע (לדוגמה במקרה הרלוונטי לנתבע שהוא חברת תיירות, אפשר להציג התכתבויות מזמן אמת עם נציג החברה בהן מודיעים לנציג החברה על המחדל, ונציג החברה מתעלם או אומר לנפגע להסתדר בעצמו).
בנוסף, כדאי להסתייע בעדים ולהגיש תצהיר עדות ראשית מטעמם. העדים צריכים לתמוך בטענות התובע ולשכנע את בית המשפט שאכן נגרמו לתובע נזקים לא ממוניים משמעותיים.
יתכן שבעקבות מחדלי הנתבע התובע נאלץ לפנות לטיפול פסיכיאטרי. במקרה כזה כדאי להגיש חוות דעת מטעם הפסיכיאטר לתיק על מנת שיבהיר מהו באמת מצבו הנפשי של התובע. זה בהחלט עשוי להגדיל בצורה משמעותית את הפיצוי שיוענק לתובע.
כמובן שבכל מקרה ומקרה ניתן לחשוב על פרטים נוספים שעשויים לסייע לצורך הגדלת גובה הפיצוי הכספי בגין הנזקים הלא ממוניים. במקרים אלה תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין תביעות מנוסה.