רח' ההגנה 13, ראשון לציון (מגדל ירון מילר)

בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים לעומת ערעור בזכות – דגשים

בקשת רשות ערעור

בקשת רשות ערעור מוגשת לבית המשפט כאשר אין לבעל הדין אפשרות להגיש ערעור בזכות. אם אפשר להבין מתי יש לבעל דין אפשרות להגיש ערעור בזכות נוכל להבין גם מהם המצבים בהם צריכים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט.

הזכות להגיש ערעור קבועה בסעיף 17 לחוק יסוד השפיטה, אשר קובע כך:

פסק דין של בית משפט בערכאה ראשונה ניתן לערעור בזכות, להוציא פסק דין של בית המשפט העליון.

הוראה דומה קיימת גם בסעיפים 41, 52 לחוק בתי המשפט. ההבדל הוא שסעיפים 41, 52 לחוק בתי המשפט כוללים התייחסות גם לסוגיית בקשת רשות ערעור.

סעיף 41 לחוק בתי המשפט עוסק בבית המשפט המחוזי

(א)  פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.

(ב)  החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין – גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
(2) על החלטת בית משפט מחוזי בשאלה אם עניין מסוים או עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב או עניין כלכלי-מינהלי כמשמעותו בסעיף 42ג, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.

סעיף 52 לחוק בתי המשפט עוסק בבית משפט השלום

(א)  פסק דין של בית משפט שלום ניתן לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ב)  החלטה אחרת של בית משפט שלום בענין אזרחי ניתנת לערעור לפני בית משפט מחוזי, אם ניתנה רשות לכך מאת שופט של בית המשפט המחוזי. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.

(ג)   על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור –
(1) על סוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו;
(2) על החלטת בית משפט שלום בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כמשמעותו בסעיף 42ב, אם לאו, ואולם תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט כי עניין מסוים אינו עניין כלכלי אם תוצאת ההחלטה היא שבית המשפט המוסמך הוא בית משפט שלום.
(ד)  אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור באותו סעיף קטן במסגרת ערעור על פסק הדין.

כלומר, רק לאחר קבלת פסק דין בערכאה הראשונה יש לבעל הדין זכות להגיש ערעור לערכאה גבוהה יותר (על פסק דין של בית משפט השלום מערערים לבית המשפט המחוזי, ועל פסק דין של בית המשפט המחוזי מערערים לבית המשפט העליון).

בכל יתר המקרים צריכים להגיש בקשת רשות ערעור (אשר מוגשת לערכאה הגבוהה יותר) על מנת שבית המשפט יבחן האם יש מקום לחרוג מהכלל ולבחון את פסיקת בית המשפט שנתן את ההחלטה או פסק הדין בערכאה הנמוכה יותר).

יש החלטות ביניים עליהן לא ניתן להגיש בקשת רשות ערעור.

ההבדלים בין בקשת רשות ערעור לבין ערעור בזכות

  1. בקשת רשות ערעור מצריכה לקבל רשות מבית המשפט שאליו מגישים את הבקשה לפני שבית המשפט יבחן את הערעור. בערעור בזכות לא צריכים לקבל את רשותו של בית המשפט.
  2. ערעור בזכות מוגש על פסק דין של ההערכאה הראשונה שדנה בתביעה. בקשת רשות ערעור מוגשת על החלטת ביניים (החלטה אחרת) בתיק (כל החלטה שניתנה עד לשלב שבו ניתן פסק דין).
  3. ערעור בזכות, ברובם המוחלט של המקרים, ינתן פעם אחת (ישנם חריגים בודדים לכלל זה, כגון ערעור על החלטות של ועדת האתיקה – באותם מקרים לעורכי הדין יש שני ערעורים בזכות). בקשת רשות ערעור ניתן להגיש על כמעט כל החלטת ביניים (החלטה אחרת) שניתנה בתיק (יחד עם זאת, זה לא אומר שבקשת רשות הערעור תתקבל בכל המקרים או בכלל).
  4. במקרה שבו מערערים בזכות על פסק דין של בית משפט השלום, ובית המשפט דחה את הערעור, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ("ערעור בגלגול שלישי"). נדיר שבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי מתקבלות.

התנאים בהם בקשת רשות ערעור תתקבל

כפי שפורט לעיל, הכלל הוא שיש להגיש ערעור בזכות בסיומו של ההליך. כאשר מגישים ערעור בזכות ניתן להתייחס בו לא רק לפסק הדין אלא גם להחלטות ביניים שהתקבלו לאורך ההליך. יש מקרים בהם לא ניתן להמתין לסיומו של ההליך ומנסים לערער באמצעות הגשת בקשות רשות ערעור באופן מיידי.

בית המשפט יאשר בקשת רשות ערעור במקרים הבאים:

  1. אם יתברר שיגרם לצד המבקש רשות לערער נזק חמור שעשוי להשפיע על זכויותיו.
  2. אם לא תנתן רשות ערעור עשוי להתנהל הליך מיותר בדרך שגויה.

לאחרונה ניתנה החלטת בית המשפט העליון אשר עוסקת בסוגיית בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים (רע"א 6982/21 רון יצחקי נ' הדר יצחקי בר, החלטה מיום 16.11.2021), בה נקבע, בין היתר, כך:

אמות המידה למתן רשות לערער על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי מעוגנות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 הקובע כי "רשות […] תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה".

מדובר, אם כן, במבחן כפול: ראשית, קיים צורך בהכרעה לאלתר, ולא בתום ההליך. שנית, באם לא תינתן הכרעה לאלתר עלול להתקיים אחד מהמצבים החלופיים הבאים: השפעה ממשית על זכויות הצדדים; נזק של ממש לצד להליך; ניהול הליך מיותר או שגוי. לאור האמור, התגבש בפסיקה הכלל כי לא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטות ביניים של הערכאה הדיונית, והללו ייבחנו, ככל שהדבר יהיה רלוונטי, במסגרת הערעור על פסק הדין הסופי.

זאת, במטרה להבטיח את יעילות ניהול ההליך, ובכלל זה למנוע פיצול של ההליך וכפועל יוצא את עיכובו וסרבולו על כל העלויות הכרוכות בכך, וכן לנטרל את התמריץ לניהול הליכים משפטיים שלא בתום לב (רע"א 2856/12 כהן ו-21 אח' נ' מע"צ- החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 10 (20.5.2012) (להלן: עניין כהן); רע"א 2552/16 זינגר נ' חברת יהב חמיאס טכנולוגיות (1990) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 34 (10.5.2016)).

זאת ועוד, לבחינת החלטות הערכאה המבררת במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי יתרון מובהק בכך שבשלב זה מונחת לפני ערכאת הערעור התמונה השלמה ומכלול החומר, וכן התפתחותו המלאה של ההליך ותוצאתו האופרטיבית – המאפשרים בחינה טובה יותר של החלטת הביניים, ולעיתים קרובות, מייתרים את הדיון בה (עניין כהן, פסקה 11; רע"א 368/13 הרשות הפלסטינית נ' נורז'יק ואח', [פורסם בנבו] פסקה 9 (23.4.2013); רע"א 6739/20 לוי נ' לוי, [פורסם בנבו] פסקה 12 (23.12.2020)). לפיכך, רק כאשר החלטת הביניים היא בעלת אופי בלתי-הדיר או שיש לה השפעה מכרעת על עצם ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים – או אז תתגבר הנטייה להיעתר לבקשה למתן רשות ערעור (רע"א 7219/11 הפניקס חברה לביטוח נ' בויראת, [פורסם בנבו] פסקה 7 (11.6.2012); רע"א 7682/06 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש, [פורסם בנבו] פסקה 4 (25.6.2007)).

למותר לציין כי ככל שיתברר בסופו של הדיון כי המשך בירור ההליך הוביל לניהול הליך מיותר או לנזק של ממש, ניתן יהיה לפצות על כך באמצעות פסיקת הוצאות (רע"א 2732/20 פרוש נ' פרוש, [פורסם בנבו] פסקה 19 (30.11.2020); רע"א 5161/13 ש.ב.א מפעלי מתכת בע"מ נ' שפרן, [פורסם בנבו] פסקה 8 (9.8.2013); רע"א 1481/13 גבעון נ' לוי, [פורסם בנבו] פסקה 6 (3.4.2013)).

.
צריכים ליווי משפטי בנושא זה?
המלצות מלקוחות קודמים
כותבים עלינו בתקשורת

איך אנחנו יכולים לעזור לכם?

עורך דין אדי בליטשטיין

יצירת קשר

מאמרים שעשויים לעניין אתכם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הפרת חוזה

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הפרת חוזה – אל תשכחו לעשות התאמות בית משפט לתביעות קטנות                                                ת"ק _____________ב(העיר בה נמצא בית המשפט) בעניין: שם ושם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם

כתב תביעה קטנה לדוגמא בגין הודעות ספאם – תבצעו התאמות בית משפט לתביעות קטנות                                                    ת"ק___________ב(שם העיר בה נמצא בית המשפט) בעניין: שם ושם משפחה של

לפני שאתם עוזבים...

רוצים לדעת כיצד לנסח נכון כתב תביעה? הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ונעביר אתכם למדריך מקיף ללא תשלום

אנחנו לא שולחים פרסומות וניתן לבצע הסרה בכל שלב