ניהול משא ומתן בין הצדדים במסגרת הליך משפטי זהו דבר נפוץ משום שהצדדים מבינים שאם באפשרותם להשיג תוצאה טובה במסגרת המשא ומתן הדבר עשוי לחסוך להם הרבה זמן (לכל הפחות הזמן שבניהול הליך משפטי), וכנראה גם לא מעט כסף (לכל הפחות, חיסכון בשכר טרחת עורך דין).
מבחינת התובע, ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט עשוי להוביל גם לקבלת התוצאה שהוא רוצה (או תוצאה שקרובה לה), ומבחינת הנתבע, ניהול מו"מ עשוי להקטין בצורה משמעותית את הסיכונים שלו, משום שבעת ניהול משא ומתן הצדדים הם אלה אשר מעצבים את הסכם הפשרה, ומחליטים מה לכתוב בו, ולעומת זאת, במסגרת פסק הדין, השופט הוא זה שיקבע מה דינה של התביעה, וזה עשוי להוביל לתוצאה לא נעימה לאחד הצדדים (לדוגמה: קבלת תביעה כספית במלואה, או דחייתה במלואה).
עורך דין אדי בליטשטיין עוסק מזה למעלה מעשור בייצוג תובעים ונתבעים במסגרת תביעות אזרחיות – מסחריות מורכבות. צריכים ליווי משפטי מקצועי? צרו קשר עם משרדנו.
חשיפת מידע ומסמכים בעת ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט
עולה השאלה האם ניתן לעשות שימוש במידע או במסמכים שקיבל אחד הצדדים ממשנהו בעת ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, ולהציגם לשופט שדן בתיק?
סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת"א 6338-05-20 נופי יהודה הימית 55 בע"מ נ' פסו גוב (בית העמודים של ת אביב) בע"מ, החלטה מיום 26.6.2022). במקרה זה בית המשפט המחוזי קבע, בין היתר, כך:
לתיאום פגישת ייעוץ בעניין סכסוך משפטי בסכום העולה על 100 אלף ש"ח חייגו עכשיו 03-6427876 או השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
הכלל הוא, כי מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך משא ומתן לפשרה אינם קבילים בהליך המשפטי. משמעות הדבר היא כי לא ניתן להגיש את המסמך או להציגו במשפט ולא ניתן לקבוע על יסודו ממצאים כלשהם (ראה רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי (פורסם בנבו, 27.06.2006) (להלן – עניין שירי); ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח נ' סולל בונה (פורסם בנבו, 1.2.1993) (להלן – עניין סלע)). המטרה שביסוד כלל זה הינה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כתלי בית המשפט והיא נגזרת מהתכלית הכללית לעודד מסגרות חלופיות ליישוב סכסוכים בין בעלי דין (ראה עניין שירי, לעיל).
ההנחה העומדת ביסוד הכלל היא כי כאשר מתנהל משא ומתן לשם השגת פשרה, הצדדים לו עשויים להימנע ממצגים, הצהרות או הצעות אשר טמון בחובם ויתור כלשהו לטובת הצד השני, מחשש שוויתור כאמור ישמש כראייה לרעתם במסגרת ההליך המשפטי המתנהל בין הצדדים ובכך עלולים הסיכויים להשגת פשרה בין הצדדים להיפגע. תוצאה בלתי רצויה זו בא הכלל המגביל את קבילותם של מסמכים אלו למנוע (ראה דברי הנשיא שמגר בעניין סלע, לעיל; וכן, ע"א 7547/99 מכבי שירותי בריאות נ' דובק בע"מ (פורסם בנבו, 13.7.2011).
…
אשר על כן, אני קובעת כי לצרכי הליך זה וכל עוד התובעות אינן עותרות לאכיפת ההסכם, מהווה המסמך מסמך שהוחלף בין הצדדים במסגרת משא ומתן לפשרה, הוא אינו קביל במסגרת בירור התביעה המקורית, התובעות לא תוכלנה להציגו במהלך דיוני ההוכחות הקבועים בתיק, ובית המשפט לא יידרש לו לצורך קביעת ממצאים בהליך.
הרציונאל שבאי חשיפת מידע או מסמכים שגולו בעת ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט צריך להיות ברור לכל – האינטרס של מערכת המשפט והצדדים הוא שהם יוכלו לנהל משא ומתן ללא חשש שהמידע או המסמכים שגולו במסגרתו יגיעו לידיעת השופט. אם ניהול משא ומתן לא יכול להתקיים באופן פתוח הרי שהצדדים יחליטו ברוב המקרים לא לקיימו. הדבר יוביל לתוצאה מאוד לא רצויה מבחינת הצדדים ומבחינת מערכת המשפט.
רציונאל זה רלוונטי לכל הליך משפטי, בין אם זוהי תביעה ייצוגית או תביעה אזרחית "רגילה".
שאלות נפוצות בעניין ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט
-
האם ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט חייב להתבצע בכל מקרה?
לא. אין חובת ניהול משא ומתן במסגרת הליך משפטי, אך כפי ציינתי במאמר זה, ניהול משא ומתן עשוי להוביל לתוצאות חיוביות מאוד מבחינת התובע או הנתבע (ובדרך כלל שניהם), ולכן לא כדאי לפסול זאת מראש.
-
האם ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט כרוך בתשלום?
אם הצדדים מנהלים משא ומתן ביניהם באופן ישיר – זה לא כרוך בתשלום.
לעיתים הצדדים בוחרים לנהל משא ומתן באמצעות מגשר. במקרים אלה ישנו תשלום למגשר. -
על מה ניתן לדווח לבית המשפט בסיומו של המשא ומתן?
אם בסיום ניהול משא ומתן הצדדים הגיעו להסכמות, ניתן לדווח על ההסכמות במטרה לקבל תוקף של פסק דין להסכם הפשרה.
אם הצדדים לא הגיעו להסכמות בדרך כלל לא מדווחים שום דבר או שפשוט מודיעים שהצדדים לא הגיעו להסכמות (בדרך כלל רק אם השופט מברר זאת באופן פוזיטיבי). -
האם צד שמסרב לנהל משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט עשוי להענש על ידי השופט?
אין חובת ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכל מקרה ניתן להגיע להסכמות אך ורק אם שני הצדדים מסכימים עליהן, ולכן השופט לא יכול לחייב או להעניש צד שאינו מעוניין לנהל משא ומתן.
